אני לא שלמה עם הוויתורים לבעלי

אני אישה נשואה עם ילדים, ועושה הכל כדי שתהיה אווירה יפה ורגועה בבית. תמיד חינכו אותי לוותר משום שגדול השלום, ושהאישה הכלי המחזיק את הברכה, ובעצם השכינה שורה בבית רק בזכות השלום. אולם כיון שבסופו של יום אני זאת שצריכה לוותר, אני לא מרגישה שלמה עם הוויתורים ועם הלב הטוב שיש בי.

* * *

אחת הסיבות שנושא הוויתור בזוגיות הוא רגיש, היא מאחר שאנו נוטים לבלבל בין וויתור לצבירה. בעוד שוויתור הוא כעין מחילה בלב שלם על פעולה, צבירה היא שתיקה שמסתירה מאחוריה רגשות שליליים, שלעיתים אנו אפילו לא מודעים להם.

שתי הפעולות - וויתור וגם צבירה, נראות כלפי חוץ אותו הדבר, ומכאן סיבת הבלבול, אך הן אינן דומות כלל וכלל. לדוגמא: הבעל אומר לאשתו שהיום הוא יגיע מוקדם הביתה על מנת להיות יותר עם הילדים, אך הוא איחר להגיע. מכיוון שבסך הכל הייתה אווירה טובה בין השניים, העדיפה האישה "לוותר", לעגל פינות ולהתקדם הלאה.

עם הזמן, אותה סיטואציה חזרה על עצמה, ובאופן הדרגתי האישה התחילה לצבור מטען של התמרמרות כלפי הבעל. כיוון שזה נעשה בהדרגתיות, היא לא שמה לב למטען הרגשי המצטבר, ופתאום עניין קטן ושולי גרם לה להתפרץ בזעם כלפי בעלה. הבעל, שאינו מודע כלל לרגשות המצטברים, מרגיש כי תגובת אשתו היא מחוץ לכל פרופורציה. הוא אינו מצליח להבין מדוע על "עניין קטן" - סיבת המריבה הנוכחית - היא כועסת כ"כ, מאחר שהוא לא מקשר זאת לרגשות השליליים שהצטברו אצלה.

כאשר נבחן את המקרה, נשים לב שבפעמים הראשונות שהבעל לא עמד בהבטחה שלו, האישה ויתרה והאמינה שעשתה זאת בלב שלם, אך בתוך תוכה היא לא ויתרה, אלא צברה עוד ועוד כעס, עד שלבסוף זה התפרץ. אם האישה באמת הייתה מוותרת בכיף, אז העניין הראשון היה נשכח כבר אז, ולא היה מטריד יותר. אך חוסר הוויתור לטובת "שקט תעשייתי", לא ביטל תגובה שלילית של האישה, אלא פשוט דחה אותה.

גם אם האישה או הבעל בטוחים שסלחו, מ"מ בשעה של מחלוקת צפות ועולות כל אותן הפעמים הקודמות, בהן לא הסכמו אחד עם השני. מסיבה זו עדיף שבני זוג לא יצברו רגשות, אין זה אומר שאנו לא צריכים להתחשב בבן הזוג, לוותר לו או לסלוח. אלא הכוונה היא, שכאשר משהו מפריע לנו כדאי וחשוב לדבר עליו, וזאת על מנת שלא לצבור תחושות רעות פעם אחר פעם, עד אשר ימלאו אותנו ברגשות שליליים, ויתפרצו בוויכוח הבא מחוץ לכל פרופורציה.

על כן, כל אירוע שמתרחש בין בני הזוג, יש את החובה לשוחח ולהציף את הרגשות ולא להדחיקם. ולא פחות חשוב שהשיחה תיעשה באווירה חיובית, ובזמן המתאים והנוח לשני הצדדים.

הרב דניאל פנחסוב הוא מרצה, יועץ מומחה לנישואין ופסיכותרפיסט, מחבר הספר "כיצד לבנות זוגיות טובה". Dp0533165281@gmail.com