אמונה

איך נהיים מאושרים, מהי אהבה, ולמה הגענו לעולם? התשובות שתאהבו

יש בעולם 5 רמות של הנאה. למה הגענו לעולם, ומה ההנאה הגדולה ביותר בחיים? הרב נח וינברג עושה לנו סדר

שתף במייל
| ז' שבט התשפ"ב |
(צילום: shutterstock)
whatsapp
אא

הרב ישראל נח וינברג זצ"ל, מייסד ישיבת 'אש התורה העולמית', ועמד בראשה, כאשר במשך 50 שנה הקדיש את חייו כדי לעזור לאין ספור יהודים ברחבי העולם כדי להתחבר ליופי ולחוכמה של מורשתם.

אחת מתובנותיו המרתקות היא חלוקת הנאות החיים ל-5 רמות של הנאה. בהרצאותיו, הסביר הרב וינברג את המושג שיצר, על פי דברי חז"ל.

"ממה רוצה כל הורה שילדיו ייהנו? מאוכל טוב, מחופשות מהנות, מכדורסל, ממוזיקה... נפלא!", פותח הרב נח את דבריו, "אבל אם הילד מגיע לגיל 25, ועדיין מעדיף לשכב על חוף הים ולנפוש כל היום במקום לעבוד, ההורים מתחילים לדאוג. נכון, נחמד ליהנות ממשחק ומנופש מפעם לפעם, אבל החיים הם הרבה יותר מ'כיף' סתמי. ההורים רוצים שלילדיהם יהיה מקצוע משמעותי, שיינשאו, שיהיו להם ילדים. ומה קורה אם ילד מגיע לגיל 35, ועדיין משחק יומם וליל כדורסל? אז כבר צועקים: 'הצילו!'

"על פי ההשקפה היהודית", ממשיך הרב נח, "א-לוהים הוא כמו אבא שלנו ואנחנו ילדיו. ובדיוק כמו כל הורה, גם א-לוהים רוצה שילדיו ייהנו מכל השפע שיש לחיים להציע; גם בורא עולם רוצה שנהיה מאושרים. וכל הנאות החיים מתחלקות ל-5 רמות שונות.

 

הנאות מהמחלקה החמישית: אוכל, בגדים, מוזיקה

"הנאות מהמחלקה החמישית אלו ההנאות הבסיסיות ביותר. אלו הנאות שקל להשיג, והן חומריות וגשמיות: אוכל טוב, בגדים נאים, בתים נוחים, מוזיקה נעימה, נוף מדהים. למעשה, מחלקה זו כוללת כל דבר שמערב את אחד מחמשת החושים.

"א-לוהים ברא את העולם החומרי כדי שניהנה ממנו", ממשיך הרב נח. "התלמוד אומר שמי שהיה יכול לטעום פרי מסוים, שלא טעם מעודו ולא עשה זאת, יצטרך למסור על כך דין וחשבון בעולם הבא. מדוע?

"א-לוהים יכול היה לברוא דייסה סתמית עם כל הויטמינים והמינרלים הנחוצים לקיומנו. אבל פירות הם הלפתן שבורא עולם הכין במיוחד בשבילנו. זהו ביטוי של אהבה. ניתן לדמיין שאתם מכינים סעודה מעולה עבור מישהו שאתם אוהבים, והוא מסרב לטעום אותה?!

הרב נח ממשיך ומציין כי עם זאת, קיים שוני בין "טעימת פירות" לבין "זלילת פירות". לדבריו, הזלילה היא הנאה מדומה מהמחלקה החמישית, והיא מתרחשת כאשר יש יותר מדי ממשהו טוב, ואנו "בולעים" את הנאות המחלקה החמישית מבלי להתענג עליה. לדוגמה: יין. דבר נפלא, אך במידה: בליעה גרגרנית של בקבוק שלם תגרום לנו להקיא. גם אם נמלא את כרסינו באוכל באופן מוגזים נרגיש מוחלשים ולא מחוזקים מהחוויה.

ההבדל בין הנאה מהמחלקה החמישית להנאה מדומה היא הוא מודעות. כשאנו מודעים, אנו לא מאבדים שליטה, ולא מאפשרים לתאווה או לתיאבון להשתלט עלינו.

"זה לא אומר שנעבור לחיי נזירות ופרישות", מדגיש הרב נח את כוונתו. "א-לוהים נתן לנו את ההנאות הגשמיות, והן נועדו כדי שניהנה מהן. יחסי אישות הם מצווה ונחשבים לאחד המעשים הקדושים ביותר שניתן לקיים. למעשה, טקס הנישואין היהודי נקרא 'קידושין' – מלשון קדושה. לכן השבת, היום הקדוש בשבוע, מוזכר בתלמוד כיום שמתאים בו לזוגות נשואים להתייחד.

"תתענגו על הצדדים הגשמיים של העולם הזה. זוהי המחלקה החמישית של האושר שא-לוהים, אבינו, ברא למען ילדיו - כדי שניהנה".

 

הנאות מהמחלקה הרביעית: אהבה

הנאות מהמחלקה הרביעית הן הרבה יותר מהנות מהנאות המחלקה החמישית. מדובר במחלקה מתקדמת יותר. שום כמות של הנאות מהמחלקה החמישית לא תוכל לקנות לנו אפילו שמץ של הנאה מהמחלקה הרביעית.

"מה שווה יותר מכל הכסף בעולם?", שואל הרב נח, ומשיב: "אהבה, והנה הוכחה: תארו לעצמכם את מר שרוני, יועץ השקעות בחברה פיננסית בבורסה. הוא מבלה את רוב ימיו בניסיון להגיע למטרת החיים שלו – להרוויח 10 מיליון דולר. יש לו אישה ושלושה ילדים.

"יום אחד, פילנתרופ עשיר בשם כהן, מחליט להציע לשרוני הצעה נדיבה במיוחד. 'קח 10 מיליון דולר, כאן ועכשיו, ובעד זה תעביר אלי לאימוץ את אחד הילדים שלך. הילד שלך יקבל אצלי את הטוב ביותר. התנאי היחיד הוא שאתה תצטרך לנתק אתו כל קשר – לא תוכל לראות אותו או לשמוע ממנו שוב'".

מה יגיב שרוני? יקבל את ההצעה בהישג יד? ממש לא. לתת ילד? בלתי אפשרי. "שום דבר. תסתלק מיד מהמשרד שלי!"

"10 מליון דולר. מנה מסחררת של הנאה מהמחלקה החמישית לא תגרום לך למכור את הילד. לא שווה להמיר אהבה תמורת כל סכום של כסף", קורא הרב נח. "אבל כמה זמן מבלה מר שוורץ עם הילדים שלו?! אם הם כל כך יקרי ערך, למה הוא פוסח על האושר הזה של אהבת ילדיו?!

לאחר הפגישה עם כהן, מתעורר בשרוני הבזק של הארה: 'אני צריך לבלות יותר זמן עם האוצרות שלי!' הוא מעדכן את מזכירתו שהוא יוצא לחופשה בת שבועיים, כדי להיות עם הילדים.

הוא ממהר הביתה. נאבק חצי שעה לפתוח את עגלתו של הפעוט. סוף סוף מגיע לפארק ומבלה עם האוצרות. הם נהנים מאוד, וגם הוא, ואז מגיע הזמן לארוחת ערב ולסיפור לפני השינה. לאחר מאבקי אוכל, שיטפונות בחדר האמבטיה, וקריאה ארוכה של המפוזר מכפר אז"ר, שרוני קורס על הספה, פונה לאשתו ואומר: 'אולי אקצר את חופשת השבועיים שלי ואחזור מחר לעבודה'...

"שרוני יודע שהילדים שלו שווים יותר מ-10 מיליון דולר. אבל הוא לא יודע כיצד ליהנות מהם", קורא הרב נח, ומסביר שהצעד הראשון להנאה מאהבה הוא לדעת מהי ההגדרה של 'אהבה'.

הגמרא מגדירה אהבה בתור הנאה רגשית שאנו חשים כאשר אנחנו מתמקדים במעלותיו של הזולת. "אם אנחנו עושים את זה, אז אפילו אם הילדים זורקים אחד על השני קציצות שנמרחות בכל פינה במטבח, אנחנו עדיין יכולים לאהוב אותם (ויחד עם זה לחנך אותם)", מסביר הרב נח. "אם לא תהיה לנו הבנה ברורה מהי אהבה, כל מה שנצליח להתמקד בו הוא המאמץ והצער הכרוכים בגידול הילדים, ומהר מאוד נגיע למסקנה שזה קשה מידי".

מהו גורם האושר הגדול ביותר בחייהם של הורים? הילדים שלהם. ומהו גורם הצער והקושי הגדול ביותר בחייהם של הורים? הילדים.

אין זה מקרי שהאושר הגדול ביותר שלנו, הוא גם מקור הצער הגדול ביותר. הסיבה לכך היא שמשום שככל שההנאה רבה יותר, כך נדרש להשקיע בה מאמץ רב יותר.

"אם אנחנו רוצים להצליח בחיים ולהיות מאושרים, העיקרון אינו להימנע לחלוטין מצער או סבל – זה דבר בלתי אפשרי. אלא, להתמקד בהנאה ובאושר שנקבל תמורת כל המאמצים שלנו", ממשיך הרב נח להחכימנו.

"אהבה מזויפת" או מדומיינת, או התאהבות היא שאהבה אינה דורשת שום השקעה – זה משהו שפשוט קורה ופתאום מתאהבים. לפי גישה מוטעית זו, אם אהבה היא מהלך חסר הגיון או סיבה של הגורל, אז אי אפשר לעבוד על האהבה, או שזה קורה לך או שלא – לכן בדיוק באותה קלות כמו ש"נופלים ברשת האהבה" אפשר גם "ליפול מרשת האהבה".

הרב נח מתאר במתק שפתיו את הסיטואציה הבאה: "דני ודנה לבד בפארק, פוסעים יחד תחת ירח מלא. קופידון מעופף מעליהם ויורה בהם חץ. והופ– דנה ודני ממש מאוהבים!

"הם מתחתנים. מביאים ילדים לעולם, קונים בית, משלמים משכנתא גבוהה. דני עובד קשה ומשלם חובות, ונשאר שעות נוספות במשרד. באחד הלילות בהם הוא עובד עד מאוחר עם המזכירה שלו, קופידון מתגנב ויורה חץ נוסף. הופ! עכשיו דני מאוהב במילי.

"דני חוזר הביתה אל דנה ומודיע: 'התאהבתי במזכירה. מה אני יכול לעשות מותק, זה פשוט קרה מעצמו!' היי שלום דנה, ברוכה הבאה מילי.

הרב נח קורא ומסביר: "מה הבעיה כאן? דני לא השקיע בבחינת אישיותה של דנה. אהבתו של דני אינה מבוססת על התחייבות ומאמץ לגלות את המעלות בזוגתו. התנ"ך אומר שאדם 'ידע' את חוה. אהבה מבוססת על ידע. וככל שהידע אינטימי יותר, ככה אנחנו יכולים לאהוב יותר.

העולם המערבי מאמין שהאהבה אינה משהו שאנחנו בוחרים, אלא שאנחנו בסך הכל "קרבנות" של האהבה. אז אם נרצה להישאר נשואים, כל שנוכל לעשות הוא לקוות מאוד שקופידון לא יפגע בנו שוב! מפתיע מישהו שכל כך הרבה זוגות מתגרשים?!", הרב נח נוגע בנקודה הכואבת בחייה של החברה המתירנית. "אהבה עיוורת אינה אהבה, זוהי תאווה, משיכה פיזית, זיוף. האהבה האמיתית - נצחית".

הרב נח מגלה את הדרך לדעת אם אנחנו אוהבים או מתאווים: "תקשיבו למה שאתם עצמכם אומרים", הוא מסביר. "אם המשפטים שלכם הם בסגנון של 'הוא מושלם', או 'היא מושלמת!' – זה בהחלט סימן לאהבה עיוורת. אהבה אמתית דורשת השקעה, ואנחנו מוכרחים לרצות להשקיע.

כיצד ניתן להגיע לשלום בית אמיתי? הרב זמיר כהן בהרצאה מרתקת על המערכת הזוגית מנקודת מבט עמוקה, עם עצות מעשיות לזוגיות בריאה ואיכותית:

 

הנאות מהמחלקה השלישית: מטרה

"מה בעולם יכול לגרום לאנשים לוותר על מה שהם הכי אוהבים?", שואל הרב נח בהגדירו את המחלקה השלישית, ומשיב: "מטרה". האדם מוכן לוותר על אהבתו בשביל להותיר חותם חיובי בעולם. זוהי ההשתוקקות למשמעות רבה יותר בחיים, והצורך לעשות את הנכון והראוי.

הרב נח מדגים את דבריו: "מתארו לעצמכם שמחבלים חוטפים מטוס והם פונים אל אחד מבני הערובה: 'תהרוג את כל יתר הנוסעים, או שנהרוג אותך ואת הילדים שלך'".

"הוא היה עושה את זה?! אתם הייתם עושים את זה?! אנחנו לא מסוגלים להרוג אנשים חפים מפשע. היינו מעדיפים למות מאשר לעשות זאת.

היהדות אומרת: אם אינך יודע על מה אתה מוכן למות, אז עוד לא התחלת לחיות. אחרת, אנחנו בסך הכל משתתפים בהצגה. אם אין משמעות בחיינו, אם אין לנו מטרה למענה אנחנו מוכנים למות - אז כל ההנאות הגשמיות, מהמחלקה הראשונה והשניה - החופשות המקסימות, בן הזוג הנפלא, הילדים המושלמים - יכולים לגרום לנו להרגיש שמשהו חסר.

כדי להפוך לאדם טוב באמת, דרוש מאמץ רב. רוב האנשים אף פעם לא מתאמצים להגיע למטרה זו, אלא מסתפקים בלהיות "לא רעים" – כלומר, הם לא רוצחים, גונבים או נואפים. "אבל", קורא הרב נח. "'להיות טוב' זה הרבה יותר מאשר סתם 'לא להיות רע'".

"אז למה אנחנו לא מתאמצים להיות 'אדם טוב'?", הוא שואל ומשיב, "בגלל שהאחריות שקשורה בזה, נראית בעינינו כמו עול, ולא כמו הנאה".

הרב נח מתאר בלשונו המרתקת את הסיטואציה הבאה: "הצטרפת לשיט לאורך הירקון. הסירה מתקדמת אט אט, ואתה יושב רגוע ומתבונן בצמחיה הצפופה על הגדה. לפתע אחד האנשים נופל מהסירה. הוא לא יודע לשחות... הוא מתחיל לטבוע. אתה קופץ אל תוך הירקון – הירוק, המזוהם והמטונף – אבל לא אכפת לך, אתה מנסה להציל חיים. אתה תופש אותו, הוא נאבק... אתה צולל בתוך המים הירוקים... סוף סוף הוא מפסיק להשתולל, אבל עכשיו הוא כבד כמו עופרת... אתה נושא אותו בכל כוחותיך... אתה מתנשם ומתנשף, המים מסריחים. אתה רוצה למות.

"לבסוף, לאחר מה שנראה בעיניך כנצח, אתה מצליח לסחוב אותו אל החוף. האמבולנס כבר ממתין לך שם. הטובע משתעל ומקיא מים מזוהמים אבל הוא חי. הוא יחיה. אתה חוזר הביתה ומתקלח עשרים פעם כדי להיפטר מריח. ואז אתה אומר לעצמך: 'זה הדבר הכי נורא שקרה לי בחיים. למה נולדתי?!'

"יעברו 30 שנה ו-15 חופשות משפחתיות. יוולדו לך ילדים ואף יתחתנו. מהי החוויה שאותה אתה זוכר בצורה הטובה ביותר? איזה מקרה תעלה בזיכרונך בהנאה מרובה ביותר? על איזו חוויה תספר הכי הרבה פעמים? אותה פעם שבה קפצת מהסירה והצלת חיים של אדם!

"בנוסטלגיה – כל כך נעים להיזכר במעשה טוב שלנו, אבל למה לא לחפש באופן פעיל אחר הזדמנות לעשות טוב?!", תוהה הרב נח, "ואפילו יותר מזה – להתמקד באני הטוב שלנו כאשר אנחנו עושים את זה! האם זאת לא תהייה הנאה ברמה גבוהה?"

יש הנאות מזויפות של המחלקה השלישית. לפעמים אנשים עושים 'מעשי גבורה' מטופשים באמת. ילדים משחקים 'מי מעז ל...' ומאבדים את החיים שלהם. זהו בלבול – הם מאמינים שהם עושים מעשים הרואיים, אך זהו זיוף של הנאה מהמחלקה השלישית.

לתרבות של ימינו יש חיקוי נוסף של הנאה מהמחלקה השלישית: כסף. הצלחה כלכלית. התרבות מעוותת לנו את המחשבה וגורמת לנו להאמין שאתה יכול להיות בעל טוב, חבר טוב, אדם מכובד, איש רוח ואינטלקטואל – אבל  אם לא הצלחת לעשות כסף - אתה לא שווה הרבה.

הרב נח מספר שלפני מספר שנים, בארה"ב, מכונית כסף של ברינקס איבדה כמה שקים של כסף. הדלת האחורית של הרכב נפתחה ומיליוני דולרים נפלו לרחוב, כשהכסף מתעופף לו ברוח. כל אחד תפש ככל יכולתו, ואדם אחד נכנס אחר כך לבנק והחזיר 50,000 דולר.

אבא שלו אמר לעיתונאי שראיין אותו: "הבן שלי פראייר!". חבריו לעבודה הגדירו אותו כ"טמבל קיבל מתנה משמיים, והחזיר אותה". כלומר - הזיוף של "להיות טוב" הוא "להיראות טוב". טוב לב אמיתי בא מתוך עשיית הדברים הנכונים.

מה גרם לאלפרד נובל, איש העסקים השבדי העשיר, לייסד את פרס נובל?

נובל המציא את הדינמיט והיה אחד מהיצרנים הגדולים ביותר בעולם של חומרי נפץ. כשאחיו נפטר, העיתון המקומי טעה ודיווח על מותו של אלפרד, במקום של אחיו. כשאלפרד נובל קרא את המאמר וראה שחייו מסתכמים בכל כך הרבה הרס והרג, הוא התכווץ. "אלה החיים שלי?" הוא חשב, "אני מוכרח לעשות משהו טוב." ואז הוא החליט לייסד את פרס נובל לאנשים שתורמים לעולם במעשיהם החיוביים.

 

הנאות מהמחלקה השנייה: כח 

הכי קל להגדיר את ההנאות מהמחלקה השנייה, דווקא על ידי הזיוף שלהן. לאיזו מטרה אנשים מוכנים להקריב את חייהם של חפים מפשע? כדי להשיג כוח.

סטאלין, היטלר, אידי אמין – ויש עוד רשימה ארוכה של עריצים שהרגו בשמחה מיליונים כדי לרכוש עוצמה. סטאלין עשה זאת כדי ליצור מדינה קומוניסטית. היטלר רצה ליצור עולם שנשלט על ידי הגזע הארי. זהו סוג של כוח הרסני. זה אינו כוח אמיתי.

הנאה מהמחלקה השנייה היא כוח היצירה. לדוגמה – אומן שולט על עיניו, ידיו והחומרים כדי לתרגם את רעיונותיו למציאות. הדיקטטורים שהזכרנו מחפשים אחר שליטה כפויה. הם מעצבים את המציאות בצורה מניפולטיבית, אבל במהלך ה'יצירתי' הזה הורסים ומחריבים חיי אדם. זו אינה יצירה, אלא אשליה של יצירה.

כיצד נדע אם אנחנו יוצרים או שולטים? על פי מבחן התוצאה. בעוד יצירתיות גורמת הנאה לאחרים, שלטיה מובילה להרס.

מה הייתם מעדיפים להיות: שכיר או בוס? יש סיפוק רב יותר בלהיות בוס. במקום להיות סתם אחד שממלא הוראות, אנחנו יכולים ליהנות מהאפשרות ליצור, להנחות, לתכנן, לשכנע. אנחנו נוגעים במקור של כוח היצירה – חוכמה והבנה.

אחת הצורות הנהדרות של הנאה מהסוג השני היא הקמת משפחה: ללדת ילדים, להחדיר בהם ערכים, לעצב מהם אנשים בריאים, מועילים ואכפתיים.

יצירה גורמת לנו להנאה גדולה מאוד משום שהיא משיקה למהות הא-לוהית. הבריאה הא-לוהית של העולם היא ביטוייה האולטימטיבי של כוח היצירה. בורא עולם יצר משהו מכלום מוחלט. רק ישות אינסופית יכולה לעשות זאת. ביטוי היצירתיות האישית שלנו הוא טעימה עדינה מאותה עוצמה.

כיצד תוכל להיות איש במקום שאין אנשים, ובאיזה אופן תוכל להשתמש בכח שבידך כדי לשנות את העולם? הרב זמיר כהן נותן עצות מעשיות בקטע קצר ומחזק:

הנאה מהמחלקה הראשונה: מפגש עם אלוקים

הבה נתאר לעצמנו אדם שרכש את כל דרגות ההנאה הקודמות. יש לו עושר, נחת, משפחה חמה ואוהבת, משמעות בחיים, כוח שמשמש ליצור טוב בעולם. ובכל זאת עדיין חסר לו משהו...

מה חסר לו? מפגש עם א-לוהים.

אדם יהיה מרוצה לגמרי רק אם הוא קשור למימד שמעבר. כל אחד מאיתנו שואף להתעלות מעבר לעולם המוגבל הזה ולהתחבר אל האינסוף. להתאחד עם הא-ל.

הרב נח פונה לקוראים בהצעה אדירה: "אם הייתי אומר לכם: 'יש לי חדר שבו אתם יכולים לשבת ולשוחח עם א-לוהים בכבודו ובעצמו במשך שעה'. לא הייתם קופצים על המציאה? זאת לא הייתה החוויה האולטימטיבית בחייכם? הרי זה יכול היה להיות נפלא.

"לכולנו היו רגעים בהם נשימתנו נעתקה מרוב התפעמות עמוקה מהוד החיים – לידת תינוק, שמיים זרועי כוכבים, סופת ברקים... חשנו התפעמות או יראה. שתיהן תוצאה של מיזוג ה'אני', הקטן וחסר המשמעות יחסית, עם משהו הרבה יותר עצום ועוצמתי. שבירה של המגבלות האישיות והתחברות והתאחדות עם א-לוהים.

הנאה מהמחלקה הראשונה לא תשווה לעולם לשום התנסות אחרת. העולם הזה והנאותיו הם סופיות, ואין דבר מהם שיכול להשתוות לא-לוהים האינסופי.

איך זוכים להנאה זו, הגדולה ביותר? על ידי תשלום המחיר הגבוה ביותר - הכרת תודה. כאשר נוותר על האשליה שרק אנחנו לבדנו אחראים על הישגינו.

הדרך להתחבר לא-לוהים היא בידינו – כאשר נעריך את כל הטוב שהוא עשה למעננו. נשחרר את האשליה שרק אנחנו לבדנו אחראים על הישגינו. נזכור שהכל מתנה מא-לוהים. בדיוק כפי שכל משיכת מכחול של פיקאסו נושאת את חותמו, כל דבר בעולם הזה נושא את חותם הא-ל. ואנחנו צריכים ללמוד להעריך את זה.

אם נתאמץ להעריך את המתנות שא-לוהים הרעיף עלינו, תתפתח בנו מודעות ברורה כל-כך לנוכחותו של הא-לוהים בקרבנו, נדע שכל דבר שאנחנו עושים מלווה באהבתו ובמעורבותו הצמודה. באופן זה אנחנו נעשים מלאים וגדושים מעל ומעבר לכל הנאה אפשרית אחרת. זו המחלקה הראשונה.

למעשה, זו המטרה העילאית שלמענה נברא האדם. הונחנו על הארץ כדי להתגבר על האשליות שהעולם מספק לנו, להשתמש בבחירה החופשית שלנו על מנת לבנות קשר עם א-לוהים. בורא עולם יכול היה לברוא רובוטים, אבל לא זה מה שהוא רוצה. הוא שואף ומצפה לקשר אמיתי – ומשמעותו של קשר כזה היא שאנחנו צריכים לבחור בו.

הכרת תודה היא מודעות שכל כך קשה להשיג, משום שהאגו האנושי חותר תמיד להכרה ולעצמאות. הרעיון שאנחנו חייבים משהו למישהו אחר דוחה אותנו. הרבה יותר נוח לנו להאמין שעשינו את זה בעצמנו.

חיקוי נוסף לאושר מהמחלקה הראשונה הוא מחשבה שמישהו או משהו אחר מספקים לנו את צרכינו. אך אנו טועים. כל הדברים – הקריירה, בן הזוג, ההורים או הילדים – הכל יכול להיעלם או לאבד מיכולתו, רק לא-לוהים יש כוח מוחלט ואינסופי ורק הא-ל הוא נצחי!

תעבוד קשה, תהיה אלוף-אדם

אפשר להשוות את חיינו לשיגור של חללית אל הירח. בשלב הטיסה החמישי החללית ממריאה. בשלב הרביעי – החללית חותכת את האוויר במהירות עצומה. בשלב השלישי – היא נכנסת להילוך לווייני. בשלב השני – החללית מכוונת לכיוון מוגדר. בשלב הראשון, המשמעותי – היא נוחתת על הירח.

כך גם עם חמש מחלקות ההנאה. השלב החמישי (אוכל, בגדים, בית), נותן לנו אנרגיה להמריא. אבל השלב הרביעי (נישואין, ילדים, אהבה) זה ההמשך. מה שבאמת מכניס אותנו למסלול לווייני הוא השלב השלישי (הערכה עצמית, משמעות, ועשיית טוב בעולם הזה). כאשר אנחנו כבר בחלל, אנחנו עדיין זקוקים לאנרגיה של השלב השני (כוח לפעול) ולהגיע לעבר היעד. ולבסוף, השלב הראשון הוא לחיות עם א-לוהים.

"דעו לשם מה אתם חיים", פונה אלינו הרב נח המופלא. "א-לוהים ברא אותנו כדי ליהנות. צריכים לעבוד קשה כדי להיות אלוף-ריצה, וצריכים לעבוד אפילו קשה יותר כדי להיות אלוף-אדם. אבל לא נולדנו כדי לנוח. נולדנו כדי ליהנות. אז הגיע הזמן להחליט - לטוס במחלקה הראשונה".

לתכנים נוספים של הרב נח וינברג זצ"ל, לחצו כאן.

הנקראים ביותר
הידברות שופס

מגילת רות ופרקי אבות - הרב זמיר כהן

149לרכישה

מוצרים נוספים

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

מראש שניר - הרב שניר גואטה

וזאת התורה לילדים (7 כרכים)

ספר תורה לילדים

פרקי אבות לילדים

גביע קידוש מוזהב

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה