היסטוריה וארכיאולוגיה
היום בהיסטוריה: החזון אי"ש זצ"ל
היום, ט"ו בחשוון, לפני 66 שנים, נפטר הרב אברהם ישעיהו קרליץ, בעל "חזון אי"ש", מגדולי פוסקי ההלכה בישראל
- דבי רייכמן
- ט"ו חשון התש"פ
רבי אברהם ישעיהו קרליץ נולד בשנת תרל"ח בעיירה קוסובה, כיום בבלארוס, לאביו הרב שמריהו יוסף קרליץ. אחיו וגיסו היו מוכרים כתלמידי חכמים גדולים, אך הוא עצמו ביכר במשך שנים רבות את הפרישות, ועמל בתורה בעצמו. את כתביו הוציא לאור בעילום שם, והיה לצדיק נסתר.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, עבר רבי אברהם ישעיהו לוילנא, שם למד עם ר' חיים עוזר גרודז'ינסקי, שאף התייעץ איתו בנושאים הלכתיים מורכבים ובנושאים של בעיות ציבוריות. הוא גם עמד בקשר עם ה"חפץ חיים".
בשנת תרצ"ג עלה ר' אברהם ישעיהו לארץ ישראל, והתיישב בעיר בני ברק. הוא עסק רבות בתחום של מצוות התלויות בארץ, והאדיר את מצוות השמיטה. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה עסק בנושאים של קביעת קו התאריך, על מנת לפסוק לתלמידי ישיבת מיר שברחו אל מזרח אסיה, מתי עליהם לשמור את השבת.
בארץ ישראל התפרסם שמו, והוא כונה בשם "החזון אי"ש", על שם סדרת ספריו שנקראו בשם זה, כאשר שמו מוסתר בהם – אי"ש, אברהם ישעיהו. הוא אף כתב את ספר ההשקפה "אמונה וביטחון". לאחר פטירתו יצא לקט פסקים של החזון אי"ש, בהם חלק על המשנה ברורה, תחת השם "קובץ אגרות חזון אי"ש".
בשנים שלאחר קום המדינה עסק החזון אי"ש רבות בתחומים כמו גיוס בנות, ויחסים בין חילונים לדתיים במדינה. בשיחה עם ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, אמר החזון אי"ש כי "העגלה הריקה" של הציבור החילוני צריכה לפנות מקום ל"עגלה המלאה" של הציבור החרדי – משפט שהפך למוכר במיוחד בכל תחום היחסים בין חילונים לדתיים.
החזון אי"ש אף היה ממעצבי פניה של היהדות החרדית של ימינו, ושל חברת הלומדים.
בט"ו בחשוון תשי"ד לקה החזון אי"ש בהתקף לב, והחזיר את נשמתו ליוצרה. זכותו תגן עלינו.