היום בהיסטוריה: 693 לפטירת הרא"ש, מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים

רהערב ומחר (יום שני בערב ויום שלישי, ט' בחשוון), מצויינים 693 שנה לפטירתו של הרא"ש. מדריך לדמותו הגדולה.

רבי אשר בן יחיאל נולד בגרמניה (אז אשכנז) לאביו, רבי יחיאל בן אורי. בצעירותו למד רבי אשר אצל המהר"ם מרוטנבורג, שהיה הפוסק החשוב ביותר של אשכנז באותה תקופה, והקשר ביניהם היה קרוב מאד.

בשנים הבאות פרצו פרעות באשכנז, ורבי אשר נאלץ לעבור עם משפחתו לספרד. הוא הגיע לטולידו, שם התקבל בקרב קהילות ספרד בכבוד גדול – ואף מונה להיות ראש הישיבה ואב בית הדין בטולידו, מהלך נדיר שמעיד על גדולתו של הרא"ש, שכן עד אז לא היה נהוג כלל למנות בקהילות ספרד רב אשכנזי. מינויו זה הפך אותו לרב אשכנזי אשר מכיר היטב גם את המנהגים הספרדיים.

רבי אשר בן יחיאל פרסם עשרות חיבורים חשובים, ביניהם "פסקי הרא"ש", חיבורו החשוב ביותר, ובו דיון בקטעי תלמוד ופסיקת הלכה. כמו כן חיבר את "תוספות הרא"ש" על התלמוד, וכן פירוש למסכת נדרים, פירוש למשנה ולתורה, "שו"ת הרא"ש" עם תשובות שנתן לשואלים, "אורחות חיים להרא"ש", בענייני מוסר ויראת שמים, ועוד.

בנו המוכר ביותר של הרא"ש הוא רבי יעקב "בעל הטורים". בנים נוספים היו לו, כמו בנו הבכור, רבי יחיאל בן הרא"ש, ממלא מקומו – רבי יהודה בן הרא"ש, בעל שו"ת "זכרון יהודה", רבי שלמה החסיד, ועוד.

בט' בחשוון פ"ח נפטר הראש ונקבר בטולידו. זכותו תגן עלינו.