פוסט טראומה (PTSD): מהם התסמינים וכיצד מטפלים בה ביעילות?

הפרעת דחק פוסט טראומתית – PTSD (Post-Traumatic Stress Disorder) היא הפרעה ששייכת למשפחת הפרעות החרדה, ומתאפיינת בחרדה מתמשכת, שמקורה באירוע טראומתי אותו חווה האדם הלוקה בה.

בניגוד להפרעות נפשיות אחרות, הפרעה זו, המכונה בשפת היומיום פוסט טראומה, נובעת בהכרח מאירוע חיצוני שאינו קשור אל האדם עצמו (בהפרעות אחרות מדובר רק או בעיקר בתהליכים נפשיים פנימיים שהאדם חווה, ללא קשר לאירוע חיצוני). האירוע אשר מהווה את הגורם הישיר להתפתחות של פוסט טראומה הוא לרוב אירוע אשר נחווה כאיום משמעותי על חייו של האדם, על בריאותו או על ביטחונו האישי.

כאשר אדם חווה אירוע טראומתי, גופו מגיב בדרך כלל בעוררות יתר – זיעה מוגברת, דפיקות לב מהירות, רגישות יתר לצלילים או מראות, וכן הלאה. תגובה זו היא תגובה נורמלית והכרחית, משום שהיא מסייעת לאדם להוציא את עצמו ממצב של סכנה – לברוח, להילחם וכדומה. במקרים רגילים, התסמינים שמעוררת הטראומה נרגעים לאחר שהסכנה חולפת. אולם כאשר נוצרת הפרעת פוסט טראומה, התסמינים ממשיכים להתקיים אף שהסכנה כבר חלפה.

אבחנה של פוסט טראומה נעשית רק בתנאי שהתסמינים שלה נמשכים יותר מחודש. תסמינים דומים שמתרחשים רק בחודש הראשון לאחר הטראומה מאובחנים כתגובת דחק חריפה (Acute Stress Reaction).

מהם התסמינים של פוסט טראומה?

התסמינים של הפרעת דחק פוסט טראומתית מתחלקים לשלושה סוגים עיקריים של תסמינים: חוויה מחדש, עוררות יתר והימנעות.

חוויה מחדש – מוכרת גם בכינוי "פלאשבק". מדובר במצב שבו האדם חווה מחדש את הטראומה, בעוצמה חזקה, בזמן שינה או בזמן ערות. החוויה מעוררת תחושה כאילו האירוע הטראומתי מתרחש ממש כעת, והאדם מגיב אליה בעוצמה זהה – במצוקה קשה, בעוררות יתר וכדומה, ממש כאילו הוא חווה את האירוע בפועל.

פלאשבקים מופיעים בדרך כלל כאשר האדם נחשף לדבר מה שמזכיר לו את הטראומה, וכביכול סוחף אותו בחזרה אל אותו אירוע טראומתי.

תופעות של חוויה מחדש מובילות לעיתים קרובות לשני התסמינים האחרים.

עוררות יתר – החרדה מהטראומה, כמו גם ממצבים של פלאשבק, גורמת לאדם להיות במצב של עוררות יתר מבחינה גופנית: הוא נעשה דרוך מאד, עצבני לעיתים קרובות, רגיש למראות, צלילים או ריחות; נוטה לתנועות פתאומיות; סובל מקשיי ריכוז וגם מקשיי שינה. לעיתים קרובות, הדריכות הזו מגיעה מתוך חשש להיתקל שוב בדבר מה שיגרום לפלאשבק.

החוט המקשר - טייסי קרב

הימנעות – במטרה להימנע מגירויים שעלולים לגרור פלאשבק, האדם מנסה להימנע מלפגוש בגירויים כאלה. הוא עשוי להימנע פיזית מהאזור שבו התרחשה הטראומה, או מפעילות שמזכירה לו את הטראומה (לדוגמא, אדם שחווה תאונת דרכים, עלול להימנע מנהיגה). ישנה גם הימנעות שאינה דווקא פיזית, אלא פנימית – האדם מנסה שלא לחשוב על הטראומה, מדחיק אותה ונמנע מכל דבר שעלול להזכיר לו אותה. התוצאה של הדחקה כזו היא קהות רגשית וחוסר יכולת לחוות רגשות חיוביים כמו שמחת חיים. בנוסף, אדם שנמצא במצב כזה נמנע מלדבר על העתיד, ותחומי העניין שלו מצטמצמים באופן משמעותי.

טיפול יעיל בפוסט טראומה

על מנת לטפל ביעילות בפוסט טראומה, כדאי להתחיל מיד בדקות הראשונות שלאחר הטראומה. במקרים רבים ניתן לראות תופעות מידיות אצל האדם שחווה את הטראומה, וטיפול נכון ברגעים הללו עשוי למנוע התפתחות של פוסט טראומה בהמשך.

מיד לאחר הטראומה, ניתן לראות לעיתים תופעות של ניתוק מהמציאות, רעד, התמוטטות פיזית וישיבה או שכיבה בתנוחה של התגוננות.

על מנת לטפל ביעילות במצב כזה, יש להושיב את הנפגע, ולדבר איתו בסמכותיות (אך לא בתוקפנות), ומבלי לערב רגש. יש לדרוש ממנו ליצור קשר עין, ולומר את שמו של האדם המדבר אליו. יש לתאר במשפט קצר את האירוע הטראומתי, ולהדגיש כי האירוע הסתיים. לאחר מכן יש להטיל על הנפגע משימה קלה ופשוטה, שמתאימה ליכולותיו.

בימים שלאחר הטראומה, וכמובן גם בשבועות/חודשים הבאים, אם מתפתחת פוסט טראומה, ישנם שני סוגים של טיפולים פסיכולוגיים שהוכחו כיעילים לטיפול בפוסט טראומה: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), ו-EMDR – שיטה אשר משלבת גירוי אשר מערב את שתי ההמיספרות של המוח לסירוגין (כמו באמצעות תנועות עיניים מהירות), יחד עם שחזור של הטראומה.

במקרים מסוימים יהיה צורך גם בטיפול תרופתי. לרוב נעשה שימוש בתרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI.

טיפול ממוקד, ובשלב מוקדם ככל האפשר, יכול לסייע לנפגע להתמודד ביעילות עם הטראומה, להשתחרר מן החרדות ולהמשיך לנהל חיים תקינים.

הרב אייל אונגר - כלים מקצועיים להתמודד עם טראומה