דמיינו אותם לומדים יחד באותו בית ספר: כמה חלומות התנפצו בשנייה אחת

צהריים

היום בפעם הראשונה מתחילת הלימודים

 באתי לאסוף

את שילת מבית הספר.

אני יושבת ברכב

במזגן

צופה על השער לראות מתי יפתח

ומקווה ששילת תקלוט את הרכב

ותבוא אלי

וכך לא אצטרך לצאת מהאוטו בחום הכבד.

השער נפתח

עשרות ילדים מתחילים לעבור דרכו

קטנטנים שהתחילו כיתה א'

בוגרים שהתחילו כיתה ו'

ובשנה הבאה יעברו לחטיבה,

ואז אני מתחילה לשים לב למשהו 

שגרם לי לכאב לב ענק...

כמעט כל ילד שיצא

עמד וחיכה לאחיו או אחותו כדי ללכת יחד..

או שיצאו כמה אחים יחד יד ביד

אח גדול עם אח קטן

ראיתי שלושה אחים יחד

או ילדה שכמה שנים היתה לבד

והשנה אחיה עלה לכיתה א'

ראיתי את הביחד שלהם

את האחריות של הגדולים

את המסירות.

וכאב לי

מאוד

על הבת שלי

שיוצאת כל יום לבד

מהשער

ואח שלה לא מחכה לה

והיא לא הולכת בצלצול לקרוא לו

ואז הם יצאו יחד בשער

יש לה לב ענק

ואין לה למי להעניק את האהבה הזאת

אין לה אח שהיא שמחה להיפגש איתו בהפסקות

או לגונן עליו

ולפגוש את חבריו.

זה ממש כאב לי

ישבתי לבד ברכב

ונשברתי.

כמה קושי וגעגוע הלב שלי יכול להכיל?

האם יהיה שלב שכבר לא אוכל 

לספוג עוד כאב?

הנה היא

בוגרת

קלטה אותי

יוצאת לבד

לבד

לבד

וואי, כמה זה כאב לי...

זה לא שאין לה אחים נוספים

יש לה אח שלומד בכיתה ב

אבל בבית ספר לילדים סיעודיים..

נכה

פגוע מוח

כמה חלומות התנפצו בשנייה אחת

של התאונה...

איך דמיינו אותם לומדים יחד כמה שנים

באותו בית ספר

צחקנו שהוא יגן עליה

כי הוא היה כזה גדול וגבר גבר

רצינו שילכו יחד הביתה

ויחכו לי בבית

כל כך הרבה דברים

חלמנו

דמיינו

רצינו

אבל זה לא יקרה

הכל היא חווה לבד

הוא לא שותף פעיל בחייה.

היא נכנסת לרכב

אני לא משתפת אותה במחשבותיי..

אני נזכרת שאתמול בהרצאה שהעברתי

מישהי שאלה אותי ככה בשקט בצד

האם לפעמים אני כועסת על הקב"ה...

עניתי לה שכבר לא

אני מנסה להתמקד בתהליך הטוב 

שאני עוברת מאז התאונה

לא רוצה להתמקד בכאב

ואז לכעוס ולהיות מתוסכלת.

יש נפילות

הכאב הוא גדול

והלוואי והייתי מי שאני עכשיו

בלי הנסיון הקשה הזה,

אבל זה כבר לא בידיים שלי.

בידי לבחור 

איך להסתכל על חיי.

אני שואלת אותה איך היה היום

היא מספרת

משתפת

אנחנו אוכלות יחד

שקט

עד שההסעה של איתני מגיעה.

היא מחבקת אותו

אני רואה את האהבה שלה אליו

יש הרבה רגעים כואבים

שבא לי שהגלגל יחזור אחורה

שכבר אין כח להתמודד

ויש גם עוד יותר רגעים טובים

שמסיטים הזיזה את הקושי

וגורמים לך

רק

להגיד

תודה

ושלא יהיה יותר קשה

לילה טוב

ריעות לוי

רמלה

המייל של ריעות לוי (נשים בלבד) - reutlevik@gmail.com  

לכל הטורים של ריעות לוי, לחצו כאן.