"איך תוכל לוותר על משרה כה חשובה, ולתת לדלות לשלוט בבית?!"

סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי אֶלְעָזָר שִׂמְחָה וַסֶרְמַן זצ"ל, בֶּן הַגָּאוֹן רַבִּי אֶלְחָנָן הי"ד, כִּי כְּשֶׁנִּפְטַר חָמִיו שֶׁל רַבִּי אֶלְחָנָן וַסֶרְמַן זצ"ל, הַגָּאוֹן רַבִּי מֵאִיר אַטְלַס, בָּאוּ נְצִיגֵי קְהִלַּת שָׁאוֶלִי אֶל רַבִּי אֶלְחָנָן וְהִצִּיעוּ לוֹ אֶת הָרַבָּנוּת הַמְכֻבֶּדֶת בְּעִירָם, רַבָּנוּת שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ. רַבִּי אֶלְחָנָן סֵרֵב מִיָּד לְקַבֵּל אֶת הָרַבָּנוּת בְּאָמְרוֹ: "אָמְנָם אֲנִי מְכַבֵּד אֶת הַקְּהִלָּה הַחֲשׁוּבָה שֶׁלָּכֶם, אַךְ הַתַּפְקִיד שֶׁלִּי הוּא לִהְיוֹת מְלַמֵּד תַּלְמִידִים וּמַרְבִּיץ תּוֹרָה בָּרַבִּים".

הָרַבָּנִית הִפְצִירָה בּוֹ מְאֹד לְקַבֵּל אֶת הָרַבָּנוּת וְטָעֲנָה: "הֲרֵי זוֹ הַשְׁגָּחָה מִשָּׁמַיִם, מַצִּיעִים לְךָ מִשְׂרָה שֶׁיְּכוֹלָה לְכַלְכֵּל אֶת הַמִּשְׁפָּחָה בַּכָּבוֹד הָרָאוּי, לֹא תִּהְיֶה לְךָ הַטְּעָנָה שֶׁ'אָסוּר לָקַחַת כֶּסֶף מֵהַיְשִׁיבָה'. אֵיךְ אַתָּה יָכוֹל לִדְחוֹת הִזְדַּמְּנוּת זוֹ וְלָתֵת לַדַּלּוּת וְלָרָעָב לְהַמְשִׁיךְ וְלִשְׁלֹט בְּבֵיתֵנוּ?"

לְאַחַר שֶׁלֹּא הוֹעִילוּ כָּל הַפְצָרוֹתֶיהָ, פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה: "הֲלֹא הָרַבִּי שֶׁלְּךָ הוּא הֶחָפֵץ חַיִּים הַקָּדוֹשׁ; כָּל מַה שֶּׁיַּגִּיד – עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת. בִּרְצוֹנִי שֶׁתִּסַּע לֶחָפֵץ חַיִּים וְתַצִּיג בְּפָנָיו אֶת הַשְּׁאֵלָה. אִם יַכְרִיעַ שֶׁעָלֵינוּ לְהִשָּׁאֵר כָּאן, אֲקַבֵּל זֹאת בְּרָצוֹן וְלֹא אֶפְנֶה אֵלֶיךָ שׁוּב בְּעִנְיָן זֶה, וְאִם יִפְסֹק שֶׁעָלֶיךָ לְקַבֵּל אֶת הָרַבָּנוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל אָבִי, הֲרֵי וַדַּאי תְּקַבֵּל זֹאת עַל עַצְמְךָ".

רַבִּי אֶלְחָנָן קִבֵּל, כַּמּוּבָן, אֶת הַצָּעַת אִשְׁתּוֹ, וְסִכֵּם עִם עֶגְלוֹן שֶׁיַּסִּיעַ אוֹתוֹ לְרַאדִין. בְּהַגִּיעַ הַזְּמַן הִמְתִּין לוֹ הָעֶגְלוֹן לִפְנֵי הַבַּיִת, אַךְ רַבִּי אֶלְחָנָן עָמַד בְּפִנַּת הַבַּיִת וְהִתְנוֹעֵעַ. חָשְׁבָה הָרַבָּנִית שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל וְלֹא רָצְתָה לְהַפְרִיעוֹ. אַחֲרֵי זְמַן רַב אִבֵּד הָעֶגְלוֹן אֶת סַבְלָנוּתוֹ וְאָמַר: "אוֹ שֶׁהָרַב יֵצֵא וְיִסַּע, אוֹ שֶׁאֲנִי עוֹזֵב אֶת הַבַּיִת". הִתְקָרְבָה הָרַבָּנִית לַפִּנָּה שֶׁבָּהּ עָמַד רַבִּי אֶלְחָנָן וְרָאֲתָה שֶׁעֵינָיו זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת וְהוּא רוֹעֵד מִבֶּכִי. מִיָּד הֵבִינָה שֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ מֵהַכְרָעַת הֶחָפֵץ חַיִּים, שֶׁמָּא יוֹרֶה לוֹ לַעֲזֹב אֶת הַיְשִׁיבָה וּלְקַבֵּל אֶת הָרַבָּנוּת.

פָּנְתָה אֵלָיו הָרַבָּנִית וְאָמְרָה: "אִם כָּל כָּךְ כּוֹאֵב לְךָ לַעֲזֹב אֶת הַיְשִׁיבָה, אֲנִי מְוַתֶּרֶת עַל בַּקָּשָׁתִי. אַל תִּסַּע לֶחָפֵץ חַיִּים. הַמְשֵׁךְ לִהְיוֹת רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה כִּרְצוֹנְךָ, וַאֲנִי אַמְשִׁיךְ לְגַדֵּל אֶת הַיְלָדִים לְפִי הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת בַּמַּצָּב הַכַּלְכָּלִי הַקָּשֶׁה שֶׁלָּנוּ".

וּבֶאֱמֶת לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהָרַבָּנִית נָשְׂאָה עִם רַבִּי אֶלְחָנָן בָּעֹל עַל יְדֵי נִוּוּט חַיֵּי הַבַּיִת בְּצִמְצוּם וּבְהִסְתַּפְּקוּת בַּמּוּעָט שֶׁבַּמּוּעָט; הִיא אַף סִיְּעָה בְּפֹעַל בְּהַחְזָקַת הַיְשִׁיבָה בִּסְמִילוֹבִיץ' שֶׁרַבִּי אֶלְחָנָן נִהֵל לְפִי בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים בְּמֶשֶׁךְ חָמֵשׁ שָׁנִים, מִשְּׁנַת תרע"ז. מַצָּבָהּ הַכַּלְכָּלִי שֶׁל הַיְשִׁיבָה הָיָה קָשֶׁה בְּיוֹתֵר. וּלְנֹכַח זֹאת הֶחְלִיטָה הָרַבָּנִית לַעֲסֹק בְּיִצּוּר סַבּוֹן וּבִמְכִירָתוֹ, וּמֵהַהַכְנָסוֹת סִיְּעָה לְכַלְכֵּל אֶת בְּנֵי הַיְשִׁיבָה. וְזֹאת בְּנוֹסָף לְעֹל כַּלְכָּלַת הַבַּיִת שֶׁהָיָה מוּטָל עַל כְּתֵפֶיהָ. (עפ"י במחיצתם ח"ב)

מתוך הספר "גדולי ישראל בביתם", מאת פנחס גאוליוב.