היום בהיסטוריה: מאסרו של המהר"ם מרוטנבורג

רבי מאיר בן ברוך, המהר"ם מרוטנבורג, היה מגדולי הפוסקים הראשונים, ומן האחרונים שבבעלי התוספות.

המהר"ם מרוטנבורג נולד בגרמניה. הוא למד אצל רבי יחיאל מפריז ואצל רבי שמואל מפלייזא, וכן אצל רבי יצחק בן משה, בעל ה"אור זרוע". לאחר מכן שב לגרמניה, שם כיהן כרב במספר מקומות, והפך לסמכות ההלכתית החשובה ביותר של יהדות אשכנז.

בסוף ימיו החלו השלטונות בגרמניה לאסור על היהודים הגירה מגרמניה, אותה החשיבו ל"בריחה". המהר"ם ניסה לברוח מגרמניה לארץ ישראל, ובד' בתמוז מ"ו (1286), כשכבר הגיע לאיטליה הוא נאסר והוחזר לגרמניה.

בתחילה לא ניתן לרב לעסוק בתורה כלל בכלא, אך כעבור זמן ניתנו לו כלי כתיבה, והוא כתב, בעודו בכלאו, פירוש לסדר טהרות במשנה.

תלמידיו של המהר"ם ניסו לפדותו, אך כיוון שנדרש לכך סכום גדול מאד, לא הסכים המהר"ם שיפדו אותו, כפי שנאמר במשנה (גיטין ד', ו'), "אין פודים את השבויים יתר על כדי דמיהן, מפני תיקון העולם". כתוצאה מכך, היה המהר"ם כלוא במשך 7 שנים, עד שנפטר בכלאו. גם את גופתו התקשו היהודים לפדות, ורק 14 שנה לאחר מכן נפדה המהר"ם ונקבר בוורמס.