מבחן האמונה: עצות מועילות להסרת מחשבות מטרידות

 נֶאֱמַר בַּפָּסוּק (דברים לז, יז-יח): "וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא עַל כִּי אֵין אֱלֹקַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה".

וְכַיָּדוּעַ אִמְרַת הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב: פּוֹחֵד אֲנִי מִקְּלָלָה זוֹ שֶׁנֶּאֶמְרָה לַדּוֹר שֶׁל אַחֲרִית הַיָּמִים שֶׁיִּלְקוּ בְּחֹשֶׁךְ שֶׁל הַסְתָּרָה כְּפוּלָה, וְכַנֶּאֱמָר: "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר"- הַסְתָּרָה כְּפוּלָה.

וּמְבָאֵר דְּבָרָיו הַ"שּׁוֹמֵר אֱמוּנִים": יֶשְׁנוֹ הֶסְתֵּר פָּנִים שֶׁמַּסְתִּיר ה' פָּנָיו מֵהַשְׁגָּחָתוֹ מֵהַכְּלָל אוֹ מֵהַפְּרָט, וּמִמֵּילָא נִלְקִים אָנוּ בְּצָרוֹת וְיִסּוּרִים, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר יוֹדְעִים מִי מֻנָּח מֵאֲחוֹרֵי הַמַּכּוֹת הַלָּלוּ- שֶׁהֲלֹא הִיא הַיָּד הָרַחְמָנִית שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא- עֲדַיִן אָנוּ בְּתוֹךְ הַסְתָּרָה אַחַת בִּלְבַד שֶׁהִיא הַמְהַוָּה אֶת עֶצֶם הַיִּסּוּרִים. אוּלָם כְּשֶׁנֶּחְשָׁךְ אוֹר הָאֱמוּנָה וּמִתְעַלֵּם וְנִסְתָּר מֵאִתָּנוּ מִי מֻנָּח מֵאֲחוֹרֵי מַכּוֹתֵינוּ וְסִבְלֵנוּ וְרוֹאִים אָנוּ אֶת יִסּוּרֵינוּ כְּמִקְרֶה וְטֶבַע הָעוֹלָם, זֶהוּ הַלִּקּוּי הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר שֶׁנִּקְרָא: הַסְתֵּר אַסְתִּיר- הַסְתָּרָה כְּפוּלָה. אִם כֵּן, הַסְתָּרָה אַחַת הִיא הַמְהַוָּה אֶת עֶצֶם הַמַּכָּה, וְהַסְתָּרָה שְׁנִיָּה- מִי מֻנָּח מֵאַחֲרֵי הַמַּכָּה.

בְּיָדְךָ לְהִתְבּוֹנֵן

אָדָם שֶׁקָּם עַל חֲבֵרוֹ וּדְקָרוֹ בְּמַחַט עַד זוֹב דָּם רַב מִמֶּנּוּ, בְּוַדַּאי שֶׁיָּקוּם הַמֻּכֶּה בְּזַעַם וּבְחֵמָה לְהָשִׁיב לוֹ מָנָה כִּגְמוּלוֹ, אוּלָם אָדָם הַהוֹלֵךְ לָרוֹפֵא וּמִתְאוֹנֵן עַל מַחֲלָתוֹ, וְהַצָּעַת הָרוֹפֵא אֵינָהּ אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר לְהַזְרִיקוֹ זְרִיקָה בְּמַחַט גְּדוֹלָה וְכוֹאֶבֶת- מַהִי תְּגוּבָתוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה לְאוֹתוֹ רוֹפֵא?

"תּוֹדָה לְךָ, אֲדוֹנִי הָרוֹפֵא, עַל זְרִיקָתְךָ! כַּמָּה אֲנִי צָרִיךְ לְשַׁלֵּם? צָרִיךְ לָבוֹא שֵׁנִית לִזְרִיקָה אוֹ דַּי בִּזְרִיקָה אַחַת?"

הַמֻּכֶּה הָרִאשׁוֹן לָקָה לְלֹא תַּכְלִית אוֹ תּוֹעֶלֶת, אוּלָם הָאַחֲרוֹן כְּמוֹ כֵן לָקָה, אֲבָל בְּמוּדָעוּת בְּרוּרָה שֶׁזֶּהוּ לְתוֹעַלְתּוֹ, לִרְפוּאָתוֹ. הַמַּכָּה הָיְתָה מִיָּדוֹ הָרַחְמָנִית שֶׁל הָרוֹפֵא. וּכְמוֹ כֵן לְעִנְיַן נוֹשְׂאֵנוּ- סֵבֶל רְדִיפַת מַחְשָׁבוֹת טוֹרְדוֹת- אָמְנָם אֵין בְּיָדְךָ לַעֲצֹר אֶת הַהֶסְתֵּר פָּנִים הָרִאשׁוֹן וְלִמְנֹעַ אֶת בִּיאַת יִסּוּרֶיךָ מֵעָלֶיךָ, אוּלָם בְּיָדְךָ הַדָּבָר שֶׁלֹּא לִלְקוֹת בַּהֶסְתֵּר הַכָּפוּל, שֶׁהִיא רְאִיַּת פְּנֵי הַדְּבָרִים כְּמִקְרֶה וְטֶבַע הָעוֹלָם, אֶלָּא בְּיָדְךָ לְהִתְבּוֹנֵן, שֶׁמֻּנָּח מֵאַחֲרֵי יִסּוּרִים וְסֵבֶל הַמַּחְשָׁבוֹת הַשּׁוֹטְפוֹת בְּרַצּוֹא וָשׁוֹב לְלֹא מָנוֹחַ יָדוֹ הָרַחְמָנִית שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁבָּחַר בְּחָכְמָתוֹ הַגְּדוֹלָה דַּוְקָא בְּיִסּוּרִים כָּאֵלֶּה לְיַסֶּרְךָ, כִּי הֲבָנָתוֹ הַגְּדוֹלָה וְהַנִּשְׂגָּבָה רָאֲתָה לְנָכוֹן שֶׁבְּכָךְ הוּא כִּבּוּס נִשְׁמָתְךָ בְּדַוְקָא. וְלָכֵן, לְמַעֲשֶׂה:

כְּשֶׁנִּתְקָף הִנְּךָ בְּהַתְקָפַת שֶׁטֶף מַחְשָׁבוֹת דִּמְיוֹנִיּוֹת, פְּחָדִים, חֲרָדוֹת, שְׁכַב לְךָ עַל מִטָּתְךָ אוֹ שֵׁב בְּנִיחוּתָא וּבְרֹגַע בְּמָקוֹם שָׁקֵט, וְתִתְרַכֵּז בְּמַחְשָׁבָה כָּזוֹ: 'יוֹדְעָנִי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁמַּחְשָׁבוֹת אֵלּוּ הַמִּשְׁתּוֹלְלִים וּמִתְרוֹצְצִים בְּקִרְבִּי הִנָּם שְׁלוּחֶיךָ, וְאַתָּה הָרַחְמָן מֻנָּח מֵאַחֲרֵיהֶם, וְאֵין כָּאן שׁוּם מִקְרִיּוּת וְטִבְעִיּוּת כְּלָל, כִּי אֵין שׁוּם כֹּחַ מִלְבַדְּךָ בָּעוֹלָם כְּלָל, וְאַתָּה הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הַכֹּל.' וְתִשְׁתַּדֵּל לְהַעֲמִיק בְּמַחְשָׁבָה זוֹ כְּכָל הָאֶפְשָׁר- בְּמַחְשָׁבָה בִּלְבַד, אַף מִבְּלִי לְהוֹצִיא בַּפֶּה שׁוּם הֶגֶה, כְּבָר בְּכָךְ תֵּחָלֵץ בְּצוּרָה מְהִירָה- לְפָחוֹת זְמַנִּית- מֵהַתְקָפָתְךָ.

מְקוֹר הַדְּבָרִים הוּא בְּדִבְרֵי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, שֶׁקַּבָּלָה מִמֶּנּוּ מְסוּרָה בְּיַד תַּלְמִידָיו, כְּשֶׁנִּתְקָף אָדָם בְּצָרָה וְאֵין הוּא יָכוֹל לְהֵחָלֵץ מִמֶּנָּה, אֲזַי אֲפִלּוּ אִם לֹא יִתְפַּלֵּל וְלֹא יוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו אֶלָּא יִתְרַכֵּז בַּמַּחְשָׁבָה בִּלְבַד בְּמַחְשֶׁבֶת "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ"- תֵּכֶף יִפָּרְדוּ כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן מִמֶּנּוּ.

מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ

וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר "תּוֹלְדוֹת אָדָם" פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ: אִיתָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים וּבְשֵׁם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב ז"ל, כִּי בְּעֵת שֶׁחַס וְחָלִילָה הַדִּין שׁוֹרֶה עַל הָאָדָם- לֹא יִתְפַּלֵּל עַל בִּטּוּל הַדִּינִים כִּי אִם בַּמַּחְשָׁבָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל לְקַטְרֵג הַמְקַטְרֵג, חַס וְחָלִילָה.

וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר "מִדְרַשׁ פִּינְחָס" (אות קנז): שָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם- טוֹב זַ"ל, כְּשֶׁבָּא עַל הָאָדָם, חַס וְחָלִילָה, אֵיזוֹ צָרָה וְצַר לוֹ מְאֹד- אֵין לוֹ תַּקָּנָה רַק שֶׁיִּבְטַח בְּחֶסֶד עֶלְיוֹן בַּל יִמּוֹט, וְאָז לֹא יַעֲשֶׂה שׁוּם דָּבָר וְשׁוּם רְפוּאָה כְּלָל- רַק לִבְטֹחַ, וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְהִתְפַּלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְלֹא יֵלֵךְ לַמִּקְוֶה וְכַדּוֹמֶה- רַק לִבְטֹחַ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וּמֵעִיד הָרַב "שׁוֹמֵר אֱמוּנִים" עַל עַצְמוֹ (מאמר השגחה פרטית פרק ד): וַאֲנִי הַשָּׁפֵל הַכּוֹתֵב גַּם בְּעַצְמִי, בָּחַנְתִּי זֹאת כַּמָּה פְּעָמִים, וְהָיָה לְפֶלֶא זֹאת הָעֵצָה מֵהַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זי"ע, וְהוּא עִנְיָן הַפְלֵא וָפֶלֶא לְמִי שֶׁיְּזַכֵּהוּ ה' לְהִתְחַזֵּק בְּעֵת כָּזֹאת בְּבִטָּחוֹן. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וּכְמוֹ כֵן מוּבָא בְּסֵפֶר "פּוֹרָת יוֹסֵף" (פרשת מקץ): שָׁמַעְתִּי מִמּוֹרִי זלה"ה הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זי"ע, כִּי בִּידִיעַת הָאָדָם שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְכָל תְּנוּעָה וּמַחְשָׁבָה הַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אָז בִּידִיעָה זוֹ יִתְפָּרְדוּ כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וּכְמוֹ כֵן מְבֹאָרִים הַדְּבָרִים וּבְרוּרִים בְּ"נֶפֶשׁ הַחַיִּים" (שער ג פי"ב): וּבֶאֱמֶת הוּא עִנְיָן גָּדוֹל וּסְגֻלָּה נִפְלָאָה לְהָסִיר וּלְבַטֵּל מֵעָלָיו כָּל דִּינִין וּרְצוֹנוֹת אֲחֵרִים שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִשְׁלֹט בּוֹ וְלֹא יַעֲשׂוּ בּוֹ שׁוּם רֹשֶׁם כְּלָל- כְּשֶׁאָדָם קוֹבֵעַ בְּלִבּוֹ לֶאֱמֹר, הֲלֹא ה' הוּא הָאֱלֹקִים הָאֲמִתִּי, וְאֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ שׁוּם כֹּחַ בָּעוֹלָם וְכָל הָעוֹלָמוֹת כְּלָל, וְהַכֹּל מָלֵא רַק אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּמְבַטֵּל בְּלִבּוֹ בִּטּוּל גָּמוּר וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל שׁוּם כֹּחַ וְרָצוֹן בָּעוֹלָם, וּמְשַׁעְבֵּד וּמְדַבֵּק טֹהַר מַחְשַׁבְתּוֹ רַק לְאָדוֹן יָחִיד בָּרוּךְ הוּא- כֵּן יַסְפִּיק הוּא יִתְבָּרַךְ בְּיָדוֹ שֶׁמִּמֵּילָא יִתְבַּטְּלוּ מֵעָלָיו כָּל הַכֹּחוֹת וְהָרְצוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִפְעֹל לוֹ שׁוּם דָּבָר כְּלָל. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וַאֲנִי, כּוֹתֵב שׁוּרוֹת אֵלּוּ, דִּבַּרְתִּי עִם כַּמָּה שֶׁסָּבְלוּ מִכָּךְ וּמָסַרְתִּי לָהֶם זוֹ הָעֵצָה, וְהוֹדוּ לִי מְאֹד עַל גֹּדֶל הַצְלָחָתָהּ הַפְלֵא וָפֶלֶא.

הָאֱמוּנָה הִיא לְמַעְלָה מִן הַשֵּׂכֶל

וּמְבֹאָרִים הַדְּבָרִים יָפֶה וְנִפְלָא גַּם בִּדְבָרָיו שֶׁל ר' צָדוֹק הַכֹּהֵן מִלּוּבְּלִין (מחשבות חרוץ ז ע"ב): שֶׁעַל יְדֵי הָאֱמוּנָה מִתְבַּטְּלִין הַדִּמְיוֹנוֹת שָׁוְא.

וּמֵבִיא זֹאת הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק וְהַמְקֻבָּל רַבִּי יַעֲקֹב מֵאִיר שֶׁכְטֶר שליט"א בְּסִפְרוֹ "וְנִכְתַּב בַּסֵּפֶר": כִּי הָאֱמוּנָה הִיא לְמַעְלָה מִן הַשֵּׂכֶל, וְאִלּוּ הַדִּמְיוֹנוֹת שָׁוְא וְהַפְּחָדִים הֵמָּה לְמַטָּה מִן הַשֵּׂכֶל. וְאִם כֵּן, הַשֵּׂכֶל אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲנוֹת כְּסִילִים כְּאִוַּלְתָּם, כִּי הַדִּמְיוֹנוֹת וְהַפְּחָדִים הֵמָּה לְמַטָּה מִמֶּנּוּ. וְאִם כֵּן, מָה הָעֵצָה? לְהַפְעִיל אֶת הַכֹּחַ שֶׁהִיא לְמַעְלָה מִן הַשֵּׂכֶל, וְהִיא הָאֱמוּנָה. כִּי שֵׂכֶל כָּאן לֹא יַעֲזֹר, וְרַק עַל יְדֵי כֵן יוּכַל לְהִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ כָּל דִּמְיוֹנוֹת הַשָּׁוְא וְהַהֶבֶל הַמַּפְחִידִים וּמַבְעִיתִים אֶת הָאָדָם, כֵּיוָן שֶׁהֵמָּה מַחְשָׁבוֹת לְמַטָּה מִן הַשֵּׂכֶל, וְהוּא בָּא עֲלֵיהֶם לֹא בְּדֶרֶךְ הַשֵּׂכֶל אֶלָּא בְּדֶרֶךְ שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַשֵּׂכֶל, וְהִיא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה שֶׁאֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ וְהוּא יִתְבָּרַךְ מֻנָּח בְּתוֹךְ אוֹתָן מַחְשָׁבוֹת וּמִתְדַּבֵּק בּוֹ, וַאֲזַי יִתְפָּרְדוּ מִמֶּנּוּ כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן.

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.