מבחן האמונה: איך אדע מה השם רוצה ממני?

לֹא פַּעַם קוֹרֶה לָאָדָם שֶׁהוּא מַחְלִיט: אֲנִי עַכְשָׁו רוֹצֶה לִישֹׁן כַּמָּה שָׁעוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי כֹּחַ לִלְמֹד אַחַר כָּךְ תּוֹרָה! וְהִנֵּה נִכְנָס הוּא לְמִטָּתוֹ לִישֹׁן, נִרְדָּם, וּלְאַחַר זְמַן קָצָר אִשְׁתּוֹ אוֹ אֶחָד מִבְּנֵי בֵּיתוֹ הִרְעִישׁ וְהִפְרִיעַ אֶת מְנוּחָתוֹ. מָצוּי וְטִבְעִי מְאֹד שֶׁדָּבָר זֶה יִגְרֹם לְקֶצֶף וּלְעַצְבָּנוּת, וּבִפְרָט כְּשֶׁמַּחְשַׁבְתּוֹ לִכְאוֹרָה צוֹדֶקֶת: אֵיךְ לֹא חָשׁוּ לְבַטְּלֵנִי מִתּוֹרָה?

וּכְמוֹ כֵן, אָדָם מְבַקֵּשׁ מִבְּנֵי בֵּיתוֹ לְהָכִין לוֹ הָאֹכֶל בַּזְּמַן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגָּרֵם לוֹ בִּטּוּל זְמַן אוֹ בִּטּוּל תּוֹרָה, וְלֹא עָשׂוּ כִּרְצוֹנוֹ, דָּבָר הַגּוֹרֵם לִכְעֹס.

אוֹ כְּמוֹ כֵן מָצוּי מְאֹד שֶׁיִּכְעַס הָאָדָם כַּאֲשֶׁר בָּא הוּא לָנוּחַ וְאָז דַּוְקָא הַשָּׁכֵן הֶחְלִיט לִקְדֹּחַ בַּקִּיר בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל, אוֹ הַשְּׁכֵנִים מִלְּמַעְלָה מַפְרִיעִים בְּיוֹתֵר, אוֹ יַלְדֵי הַשְּׁכוּנָה מְשַׂחֲקִים מוּל חַלּוֹנוֹת בֵּיתוֹ וְכַיּוֹצֵא, וּבְכָךְ הֻפְרְעָה מְנוּחַת הָאָדָם, וּבִפְרָט כָּאָמוּר שֶׁבְּשֶׁל כָּךְ נִטְרָד הוּא מִלִּמּוּד תּוֹרָה וּמִתְּפִלָּה כָּרָאוּי.

יְסוֹד גָּדוֹל עָלֵינוּ לָדַעַת:

לֹא מַה שֶּׁאָנוּ מְבִינִים וְרוֹצִים לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ, הוּא מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה לְקַבֵּל אֶת הַנַּחַת מֵאִתָּנוּ. הַרְבֵּה פְּעָמִים הַנַּחַת שֶׁהוּא רוֹצֶה לְקַבֵּל מֵאִתָּנוּ הוּא לֹא מַה שֶּׁאָנוּ רוֹצִים לָתֵת לוֹ, אֶלָּא מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ, וּמַה לָּנוּ לַעֲשׂוֹת אִם לֹא לְכַבֵּד אֶת רְצוֹנוֹ?

הֲלֹא תָּבִין, שֶׁרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ מִמְּךָ זֶה עַתָּה שֶׁתִּתְמוֹדֵד עִם נִסְיוֹן הַכַּעַס שֶׁלְּךָ, עַל כָּךְ שֶׁעוֹרְרוּךָ מִשְּׁנָתְךָ, אוֹ עַל שֶׁלֹּא הֵכִינוּ מַאֲכָלְךָ בִּזְמַנּוֹ, וְזֶה רְצוֹנוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא מִמְּךָ, וְחָשׁוּב לוֹ יוֹתֵר אִפּוּק כַּעַסְךָ מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שֶׁאֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ יוֹתֵר מֵאֵת אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשִּׂיג בְּלִמּוּדְךָ אַחַר שֵׁנָה אוֹ אַחַר אֲכִילָה זוֹ.

וְהַדָּבָר הוּא פָּשׁוּט, שֶׁהֲרֵי אֵין שׁוּם הִגָּיוֹן שֶׁיַּחְפֹּץ ה' שֶׁעַתָּה תַּכְעִיסֶנּוּ בְּכַעַסְךָ עַל מְנָת שֶׁתִּצְטַיֵּן לוֹ לְאַחַר מִכֵּן בְּלִמּוּדְךָ, פָּשׁוּט הוּא שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁתִּתְגַּבֵּר עַתָּה עַל הַנִּסָּיוֹן הָעוֹמֵד בְּפָנֶיךָ.

אֵיזֶהוּ מַאֲמִין? הַיּוֹדֵעַ אֶת רְצוֹן ה' מִמֶּנּוּ זֶה עַתָּה!

אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהַחְלִיט לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַה לִּדְרֹשׁ מֵאִתָּנוּ, אֵין בִּרְשׁוּתֵנוּ לָתֵת לוֹ מַה שֶּׁאָנוּ רוֹצִים כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה אַחֶרֶת.

נָכוֹן, יֵשׁ כְּלָלֵי הַתּוֹרָה מַהוּ רְצוֹן ה' מֵאִתָּנוּ, וְאָנוּ צְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל בָּהֶם. אֲבָל אִם אָנוּ רוֹאִים שֶׁקּוֹרֶה לָנוּ, שֶׁלֹּא לִרְצוֹנֵנוּ, דָּבָר לֹא צָפוּי, סִימָן שֶׁכָּעֵת זֶה רְצוֹנוֹ מֵאִתָּנוּ.

וְכַמָּה נַחַת רוּחַ יַעֲשֶׂה אָדָם לְבוֹרְאוֹ כְּשֶׁיַּחְשֹׁב: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רָצִיתִי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה לְאַחַר הַשֵּׁנָה וּלְאַחַר הָאֲכִילָה, וְעַכְשָׁו שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁרְצוֹנְךָ וְהַנַּחַת שֶׁלְּךָ שֶׁיַּפְרִיעוּ לִי מֵהַשֵּׁנָה, אוֹ שֶׁלֹּא יָכִינוּ אֶת הָאֹכֶל בַּזְּמַן, וּבְכָל זֹאת שֶׁלֹּא אֶכְעַס, אַדְּרַבָּה וְאַדְרַבָּה, אֶעֱשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנְךָ וְלֹא כִּרְצוֹנִי".

זֶהוּ דֶּרֶךְ אֲמִתִּית שֶׁיְּכוֹלָה לִמְנֹעַ אָדָם מֵהַרְבֵּה כַּעַס וּמְרִיבוֹת, וְהוּא כְּלָל "בִּטּוּל הָרָצוֹן" הַנֶּאֱמָר בְּ"אָבוֹת"- "בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ", לְבַטֵּל רְצוֹנֵנוּ בַּמִּקְרִים שֶׁקּוֹרִים לָנוּ, וְלִרְאוֹת שֶׁכֻּלָּם בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, וּלְתָאֵם עֲבוֹדָתֵנוּ אֵלָיו, כְּפִי רְצוֹנוֹ הַמִּתְגַּלֶּה אֵלֵינוּ בַּמִּקְרֶה הַמַּפְתִּיעַ אוֹתָנוּ, שֶׁאֵינוֹ כְּלָל לְפִי תָּכְנִיּוֹתֵינוּ, אֲבָל הוּא לְפִי תָּכְנִיתוֹ יִתְבָּרַךְ, כָּךְ שֶׁאַל לָנוּ לִכְעֹס וּלְהִתְמָרֵד עִם הַמְּנִיעוֹת הַחוֹסְמִים בְּפָנֵינוּ אַף אֶת עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ.

הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים עוֹזֵר זצ"ל, כַּאֲשֶׁר בִּתּוֹ הַיְחִידָה הָיְתָה בִּימֵי נְעוּרֶיהָ וְהָיְתָה חוֹלָה אֲנוּשָׁה וְנוֹטָה לָמוּת, שָׁעָה שֶׁשְּׁעוֹתֶיהָ הָיוּ סְפוּרוֹת, נִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב תְּשׁוּבָה מְסֻבֶּכֶת בַּהֲלָכָה לִשְׁאֵלָה שֶׁעָמְדָה עַל הַפֶּרֶק בִּקְהִלָּה אַחַת, וְנִמּוּקוֹ עִמּוֹ: מֵאַחַר שֶׁרָאָה שֶׁקִּצָּהּ קָרֵב, וְאָז לֹא יוּכַל לַעֲנוֹת עַל הַשְּׁאֵלָה לְמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי הַשִּׁבְעָה, לָכֵן הִזְדָּרֵז לִכְתֹּב בַּשָּׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת כְּדֵי שֶׁבְּנֵי אוֹתָהּ קְהִלָּה לֹא יִצְטָרְכוּ לְהַמְתִּין שָׁבוּעַ יָמִים. ("לשכנו תדרשו")

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.