הפלה לפי שבועות

"ניסו לשכנע אותי לא להפיל, ואני טרקתי את הטלפון"

על אף כל תחנוניהם של בעלה והחברות, החליטה מיטל להפיל את עוברה. לצורך אישור התהליך, היא עברה בנחישות מכשולים רבים, ובשבוע ה-28 להריונה הגיעה ליום הגורלי. ומה קרה אז?

| ב' סיון התשע"ט |
אוריה התינוקת (צילומים: אלבום פרטי)
אא

מיטל גלאם לא חלמה לרגע, שיגיע יום בו היא תעבור חוויה כה קשה ומטלטלת. כאמא לשלושה בנים, גילתה מיטל יום אחד שהיא בהריון, אולם עם מצב כלכלי לא פשוט ודירה קטנה וצפופה, היא לא ראתה איך אפשר לגדל בבית ילד נוסף. לאורך כל הדרך, התעקשה מיטל להפיל את עוברה, ורק קשיים בירוקרטיים הביאו לדחייה של התהליך. כאשר הגיעה לשבוע 28, היא ניצבה סוף סוף בשערי בית החולים, ואז ברגע האחרון, הנס קרה.

"באחד הימים הרגשתי לא טוב ולקחתי תרופה, אשר מבטלת את השפעתן של גלולות למניעת הריון, דבר שכמובן נודע לי רק מאוחר יותר", פותחת מיטל את דבריה. "זמן מה אחר כך גיליתי שאני הרה, ומיד גמלה בליבי ההחלטה לעשות הפלה. מרוץ החיים העמוס בו הייתי, יחד עם הקושי הכלכלי והצפיפות בבית, לא הותירו לי ספק. הלכתי לרופא נשים, שהציג לי את הקריטריונים בהם מאשרים הפלות, והבהיר לי שבמידה ולא אעמוד באחד מהם, פניה לביצוע התהליך באופן פרטי תעלה לי כמה אלפי שקלים. כמובן שבעלי לא תמך בכך, ולא היה לי הסכום להפלה פרטית, ולכן הגעתי לוועדת ההפלות עם התירוץ שמדובר בהריון מחוץ לנישואין, שהוא אחד הקריטריונים המאפשרים הפלה".

אולם עוד לפני שנכנסה מיטל לוועדה, פגשה אותה עובדת סוציאלית, ושללה על הסף את הרעיון. "מסתבר שהיא הייתה באחד השיעורים שהעברתי, ומיד אמרה לי שברור לה שזו לא האמת לגביי. משום כך, היא לא הסכימה להכניס אותי לוועדה, ואני חזרתי הביתה באכזבה רבה. אך גם אז לא הסכמתי לוותר, והחלטתי ללכת לוועדה לבריאות הנפש, ולהוציא מהם מכתב המוכיח כי יש לאפשר לי לעשות זאת".

 

 

בינתיים, עברו על מיטל ימים קשים מאד, כשכל האנשים סביבה מנסים לשכנעה לשמור על ההיריון. "בעלי, חמותי וחברות שידעו על מה שאני מתכננת, ניסו לשכנע אותי בכל דרך אפשרית. בעלי אמר שהוא לא מבין מה קרה לי, ומרגיש כאילו מישהי אחרת נכנסה בתוכי. הוא היה קם כל בוקר, מתפלל בדמעות לה' שלא אעשה זאת, ומבטיח לי פעם אחר פעם שיעשה את הכל על מנת לעזור לי עם הילד החדש. עוד חברה אמרה לי שאם אני רוצה להרוג את העובר שבתוכי, מה אגיד אם היא תציע לי להרוג את אחד מילדיי? וקרובת משפחה נוספת סיפרה לי איך היא חשבה על הפלה בתקופות לא קלות, ואיך היום היא מאושרת לראות את החיוך של ילדיה, ולדעת שלמרות הקושי, היא לא עשתה זאת. גם מאגודת 'אפרת' התקשרו אליי פעמים רבות וניסו לשכנע אותי לא לעשות את הדבר. הם רק ביקשו לדבר, אך אני טרקתי בפניהם את הטלפון. לא הסכמתי להקשיב לאף אדם סביבי, והייתי נחושה בהחלטתי".

 

השבועות עברו, ומיטל עברה אפילו כמה בדיקות אולטרסאונד. "בכל פעם שהגעתי לבדיקה, הייתי מבקשת לסגור את המסך, כדי שלא אראה את העובר. כשהייתי בשבוע 20, אמר לי הרופא שהעובר השתרש ברחם על הצלקת של הניתוח הקודם, ובמצב כזה, לדבריו, חייבים לבצע הפלה. אני כמובן שמחתי על כך שסוף סוף יש לי סיבה, וחיכיתי להגיע לוועדת ההפלות לצורך קבלת האישור המיוחל. כמה ימים קודם, הגעתי לבדיקה אצל רופא נוסף, שהיה שומר מצוות, והוא אמר שבאמת צריך לעשות הפלה במצב כזה, אך אפשר לקחת תרופה שלפעמים עוזרת להרחיב את הרחם ולשחרר את העובר מהמקום בו הוא נמצא. אני מצידי לא רציתי לעשות זאת, אך הרופא אמר לי שמדובר בכדורים שלוקחים לחמישה ימים בלבד, ושאין לי מה להפסיד כרגע, שכן גם ככה עדיין אין לי אישור להפלה. הוא הוסיף ואמר, שאם ארצה אחר כך, הוא בעצמו יסכים לבצע את התהליך הנורא".

לאחר שלקחה את התרופה, הגיעה מיטל לבדיקה נוספת. "מסתבר שהכדורים אכן עזרו והעובר השתחרר, ולכן אמר לי הרופא כי מבחינתו אין צורך לבצע הפלה. אמרתי לו 'אבל אתה הבטחת לי!', אך הוא מבחינתו כבר לא הסכים לאשר אותה. ישבתי בבית החולים עד שש בערב, ורק חשבתי מה עליי לעשות. כמה ימים אחר כך, הגעתי סוף סוף לפגישה בוועדה של בריאות הנפש, והם אלה שנתנו לי את האישור הנכסף לכך שמגיע לי לעשות הפלה".

 

 

בהיותה כבר בשבוע מתקדם, הגיעה מיטל לוועדת ההפלות, וקיבלה גם מהם את האישור, לו ייחלה זמן רב כל כך. "מיד לאחר מכן קבעתי תור, והגעתי לניתוח בשבוע 28. לבשתי את חלוק בית החולים, כשלידי בעלי יושב ובוכה, ומתחנן שלא אעשה את הדבר. הוא ניסה שוב ושוב לומר לי שלא אוכל לחזור בי אחר כך, אך אני המשכתי בעקשנותי וחיכיתי לרופאה המרדימה".

בשלב זה, אנשים מסביב כבר בטח ראו שאת בהריון, לא התביישת?

"האמת היא, שאף אחד לא ראה. בשונה מההריונות קודמים שלי, בהם הדבר היה מורגש, עליתי בכל ההיריון הזה רק ארבעה וחצי קילו. לבשתי שמלות רחבות, ומלבד כמה חברות ובני משפחה, לא סיפרתי על כך לאף אחד. אבל גם מול מי שידע לא היה לי אכפת, הייתי אטומה לגמרי".

 

באותם רגעים קשים ומתוחים, בהם היא שוכבת ומחכה לתורה, פנתה למיטל אישה ששכבה לידה בהמתנה לניתוח אחר, והחלה לדבר. "היא אמרה לי 'אני שומעת אותך, ואת בעלך בוכה לצידך, וחייבת להתערב ולומר לך משהו. את רואה את הבת הזו שלי? היא הבת היחידה שיש לי. אני מכרתי את הבית שלי, נתתי את כל הכסף שקיבלתי מהוריי, עברתי טיפולים והפריות, והכל - בשביל לזכות להביא אותה לעולם. ואת אישה בריאה, עם עובר בריא שקיבלת במתנה, ורוצה להפיל אותו?'"

גם לשאלה כואבת זו, ענתה מיטל שאכן זה מה שהיא החליטה לעשות, אך לאחר כמה דקות יצאה החוצה מן החדר ועמדה לבדה. "פתאום, באותם רגעים, התחרטתי על מה שאני עושה. חזרתי לחדר ההמתנה, הורדתי את חלוק בית החולים והודעתי למרדימה שאני לא עושה את ההפלה. המרדימה ניסתה לשכנע אותי שאני כבר במקום וחבל לדחות, והוסיפה שניתוח הלידה בטח יהיה נורא עוד יותר. אך אני כבר עמדתי בהחלטתי, ולה נשאר רק לומר לי שגם אם אבוא שבועיים אחר כך, היא תסכים לבצע את ההפלה".

מאותו רגע ואילך החליטה מיטל לקבל את ההיריון, ואחרי שלושה בנים שהיו לה, היא זכתה לבת. "ברגע שראיתי אותה פרצתי בבכי, ואמרתי לה': 'מה רציתי לעשות? איך לא הייתה לי אמונה בך?' מאז, אני בכל יום מחבקת אותה ומודה לה' על שלא עשיתי זאת. לבת הזו, שהכניסה אור לביתנו, קראנו לה 'אוריה', והיום היא תינוקת מתוקה ויפיפייה בת תשעה חודשים. מאז, זכינו לעזרה כלכלית מבני המשפחה, ולהרחבה של הבית - בזכותה. היא הביאה יחד איתה את הברכה".

איך ברמה האישית התמודדת מאז?

"אפשר לומר שזה בהחלט היה הניסיון הקשה ביותר בחיי, שבמהלכו איבדתי את האמון, גם בעצמי וגם בקב"ה. אך מאז אני נבנית מחדש, ומתחילה להבין איך שלא אני זו שמנהלת את העולם, אלא הוא. היום אני יודעת שלא מספיק רק להאמין, אלא שצריך גם לבטוח, ולראות איך ה' לא רק ברא את העולם, אלא גם מקיים ומנהיג אותו. עכשיו, בכל דבר בחיים שלי אני רואה מולי רק את ה', לא כסף ולא שום דבר, אלא רק אותו. בכל מה שצריך, אני פונה רק אליו, ודווקא דרך החושך שבו הייתי, מתחילה לראות את האור הזה בחיי".

 

 

מיטל מבקשת לנצל את ההזדמנות כדי לציין דבר נוסף: "הקלות בה נשים כיום מבצעות הפלות, היא בלתי נסבלת. על כל בעיה הכי קטנה, לא תמיד מחפשים פתרון, אלא מיד פונים לסיים את ההיריון. כאשר אני הגעתי לוועדה, היו שם בנות צעירות ממש, ואפילו בחורה שהגיעה לבקש הפלה כבר בפעם השלישית. יש גם כאלה שמתוך לחץ העבודה והרצון להצליח, דורכות על העקרונות החשובים ביותר בחייהן, כמו שקרה לי. מהמקום הזה החלטתי, שעל אף חוסר הנעימות, עליי לספר את הסיפור שלי, ולזכות לעזור לנשים אחרות לא לעשות את המעשה הנורא".

לסיום, מה היית רוצה לומר לנשים שנמצאות בכזה מצב?

"הייתי רוצה לומר להן שיחשבו הרבה לפני שהן הולכות לעשות כזה דבר. שיידעו שיש בורא לעולם, ושאם הוא הביא להן את הנשמה הזו, אז זהו הדבר הנכון עבורן. מדובר בנשים שנמצאות בקושי נפשי גדול ,והן זקוקות להרבה תמיכה. חשוב לתת להן את זה ולעזור להן לצאת משם".

שוקלת הפלה? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים?

אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו.

לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.9 (41 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים
שוקלת הפלה? צרי קשר כאן