מבחן האמונה: התמודדות עם ניסיון מום או כיעור הפנים

כְּלָל גָּדוֹל יְהֵא בְּיָדְךָ- חֲשִׁיבוּת הָאָדָם לֹא נִקְבַּעַת לְפִי מַה שֶּׁבְּנֵי הָאָדָם מַחְשִׁיבִים, אֶלָּא לְפִי מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַחְשִׁיבוֹ.

אָנוּ נִמְצָאִים בְּעָלְמָא דְּשִׁקְרָא. וְכֵן בְּעוֹלָמֵנוּ- עוֹלַם הַשֶּׁקֶר- אָדַם גְּבַהּ קוֹמָה, יְפֵה תֹּאַר וּמַרְאֶה, הוּא הַמְאֻשָּׁר וְהֶחָשׁוּב, וּמִשְׁתַּיֵּךְ לַשִּׁכְבָה הָעֶלְיוֹנָה בַּצִּבּוּר.

אוּלָם כְּבָר רָאִינוּ אֵצֶל שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, כְּשֶׁבָּא לְהַמְלִיךְ אֶת אֶחָד מִבְּנֵי יִשַׁי, וְנָתַן עֵינוֹ בֶּאֱלִיאָב, אֲחִי דָּוִד, וְסָבַר שְׁמוּאֵל שֶׁוַּדַּאי עָלָיו נִתְכַּוֵּן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְהַמְלִיכוֹ, וּמִיָּד אָמַר לוֹ ה' בִּנְבוּאָה (שמואל א' ט"ז, ז') "אַל-תַּבֵּט אֶל-מַרְאֵהוּ וְאֶל-גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ, כִּי מְאַסְתִּיהוּ, כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם, כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב".

וְהוּא סוֹד גָּדוֹל, שֶׁאִם יִתְהַלֵּךְ עִמּוֹ הָאָדָם, לֹא תִּמְצָא הָעַצְבוּת אֶצְלוֹ אֶת מְקוֹמָהּ, שֶׁהֲרֵי מִדַּרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְמִי יֵשׁ לָאָדָם לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן אִם לֹא לֶחָכָם הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר אוֹ לַגִּבּוֹר אוֹ לֶעָשִׁיר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אוֹ לְכָל מִי שֶׁיּוֹתֵר בַּעַל יְכֹלֶת, הֲלֹא לֹא לְאֶחָד שֶׁכָּזֶה כָּל הָעֵינַיִם נְשׂוּאוֹת.

וּמִי יוֹתֵר גָּדוֹל וּמוֹעִיל לָאָדָם יוֹתֵר מִבּוֹרְאוֹ? וְאִם כֵּן, כָּל הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁלְּךָ יְהֵא עַד כַּמָּה אֲנִי חָשׁוּב וְנוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינָיו, וְלֹא עַד כַּמָּה אֲנִי חָשׁוּב בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם קְרוּצֵי חֹמֶר, מְעוּטֵי יְכֹלֶת, שֶׁאֵין עוֹמְדִים לוֹ לָאָדָם בִּשְׁעַת צָרָתוֹ, מַחֲלָתוֹ וְעָנְיוֹ.

כֵּיצַד לְהִתְייַחֵס לְנִסְיוֹן מוּם אוֹ כִּעוּר פָּנִים?

שִׂים עֵינֶיךָ מַהוּ הַמּוֹדֵד אֶת מִדַּת חֲשִׁיבוּתְךָ וּנְשִׂיאוּת חִנְּךָ בְּעֵינֵי ה', ה' הֲלֹא לֹא מַבִּיט עַל מַרְאֶה מְכֹעָר אוֹ יָפֶה, שָׁלֵם אוֹ בַּעַל מוּם, אֵלּוּ אֵינָם הַהַבָּטוֹת שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁלְּפִיהֶן הוּא מַחְשִׁיב אֶת הָאָדָם אוֹ מַשְׁפִּילוֹ. הַבָּטָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל לִבּוֹ הַטָּהוֹר וְכִשְׁרוֹן מַעֲשָׂיו שֶׁל הָאָדָם, שְׁלֵמוּת וִיפִי נִשְׁמָתוֹ, וְלֹא עַל שְׁלֵמוּת וִיפִי גּוּפוֹ מַבִּיט ה', וְלֹא עַל פִּיהֶן נִקְבַּעַת מַהוּת הָאָדָם, כָּךְ שֶׁמַּצָּבְךָ דַּוְקָא מְאַפְשֵׁר לְךָ לְצַמְצֵם אֶת יִחוּד מַעֲשֶׂיךָ לִנְשִׂיאַת חֵן בְּעֵינֵי הַמָּקוֹם בִּלְבַד לְלֹא פְּנִיּוֹת, וְכַמָּה בְּנָקֵל לְךָ לְהִתְיַחֵד עִם קוֹנְךָ אַחַר שֶׁאֵינְךָ מִשְׁתַּוֶּה עִם הַשֶּׁקֶר שֶׁבָּעוֹלָם, וְהַדֶּלֶת שֶׁל עוֹלַם הַשֶּׁקֶר נְעוּלָה בְּפָנֶיךָ וּלְעֻמָּתָהּ דֶּלֶת עוֹלַם הָאֱמֶת פְּתוּחָה לְפָנֶיךָ.

וְעוֹד תִּתְבּוֹנֵן כַּמָּה נִצָּל אַתָּה מִגַּאֲוָה וְגַסּוּת רוּחַ בָּהּ נוֹפֵל הַנָּאֶה וְהֶחָסֹן, כַּמָּה יִצְרוֹ הָרָע שֶׁל זֶה הַנָּאֶה חָזָק וְתַקִּיף עָלָיו בְּגַאֲוָה וּבְתַאֲוָה וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַשִׁ"י (תענית ז' ע"ב) "אִי אֶפְשָׁר לַנָּאֶה לְהַשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ", וְאַתָּה זוֹכֶה לַמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר- לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹקִים לֹא תִבְזֶה, לִהְיוֹת תָּמִיד רָצוּי לִפְנֵי ה'. וּמַה גַּם שֶׁשֶּׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ וּמַעֲשֶׂיךָ יְרַחֲקוּךָ, מַעֲשֵׂי הָאָדָם הֵמָּה הַקּוֹבָעִים אִם יִתְרַחֲקוּ הַבְּרִיּוֹת מִמֶּנּוּ אוֹ יִתְקָרְבוּ אֵלָיו וְלֹא יָפְיוֹ שֶׁל אָדָם.

בִּהְיוֹתִי שָׁבוּר וְרָצוּץ כָּל הַיָּמִים- וְלֹא זָכִיתִי לְשׁוּם עֹנֶג מִתַּעֲנוּגֵי הַחַיִּים, נוֹסָף לִכְאֵבֵי הַגּוּף וּשְׁבִירָתוֹ כָּל הַיָּמִים- הָעֹנֶג הַיְחִידִי הוּא לִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנִי, וְאֵין לִי צַעַר יוֹתֵר גָּמוּר מִכִּשָּׁלוֹן בְּעָווֹן. (אגרות "חזון איש" ח"א קנג)

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.