מבחן האמונה: ריבונו של העולם, האם שכחת אותי?!

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר (קהלת ה, א): "אַל תְּבַהֵל עַל פִּיךָ וְלִבְּךָ אַל יְמַהֵר לְהוֹצִיא דָבָר לִפְנֵי הָאֱלֹקִים, כִּי הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל הָאָרֶץ עַל כֵּן יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים", כְּדֵי לְהָבִין דְּבַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בָּזֶה נַקְדִּים מָשָׁל.

עָשִׁיר מֻפְלָג, שֶׁעֲסָקָיו מְסֹעָפִים עַל פְּנֵי כַּמָּה מְדִינוֹת בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם, הִרְגִּישׁ שֶׁבְּרִיאוּתוֹ הוֹלֶכֶת וּמִתְמוֹטֶטֶת. הַשֵּׁנָה לֹא שֵׁנָה, הָאֲכִילָה לֹא אֲכִילָה כָּרָאוּי מֵחֲמַת הַטְּרָדוֹת הָרַבּוֹת. הֶחְלִיט שֶׁחַיָּב הוּא לְהַבְרֹאת אֶת עַצְמוֹ, וּכְחֹדֶשׁ חָדְשַׁיִם בְּכָל שָׁנָה עָלָיו לִפְרֹשׁ מִכָּל עֲסָקָיו וְלָנוּחַ בְּבִנְיָן מְפֹאָר שֶׁיִּבְנֶה לְעַצְמוֹ קָרוֹב לִשְׂפַת הַיָּם, בִּנְיָן עִם כָּל הַלּוּקְסוּס, כַּמּוּבָן.

לְשֵׁם כָּךְ הִזְעִיק קַבְּלָן נֶאֱמָן וְיָשָׁר, וּתְנַאי הִתְנָה עִמּוֹ- שֶׁהָעֲבוֹדָה תִּסְתַּיֵּם בַּמְּהִירוּת הָאֶפְשָׁרִית, כֵּיוָן שֶׁכֹּחוֹתָיו הוֹלְכִים וְכָלִים.

עָשִׁיר זֶה, לַמְרוֹת הִסְתַּעֲפוּת עֲסָקָיו בְּרַחֲבֵי תֵּבֵל- בִּתְחוּם הַבְּנִיָּה לֹא הָיְתָה לוֹ שׁוּם יְדִיעָה וּמֻשָּׂג, אַחַר שֶׁלֹּא עָסַק בָּזֶה מֵעוֹלָם.

הֵחֵל הַקַּבְּלָן הַנֶּאֱמָן בִּמְלַאכְתּוֹ, אִרְגֵּן צֶוֶת פּוֹעֲלִים מֻמְחִים, מִכְשׁוּרִים לָעֲבוֹדָה הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר, וְהֵחֵל לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ בְּנֶאֱמָנוּת.

כַּעֲבֹר ב' חֳדָשִׁים בְּקֹצֶר רוּחַ מֵרִים הֶעָשִׁיר טֶלֶפוֹן לַקַּבְּלָן בִּשְׁאֵלָה הַאִם כְּבָר יָכוֹל הוּא לָבוֹא לְהִתְגּוֹרֵר בִּמְעוֹנוֹ הֶחָדָשׁ אַחַר שֶׁמַּצַּב בְּרִיאוּתוֹ הוֹלֵךְ וּמַחְמִיר.

הַקַּבְּלָן הַנֶּאֱמָן מַבִּיעַ אֶת תְּמִיהָתוֹ עַל בּוּרוּתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר, וּמֵשִׁיב: "זֶה עַתָּה סִיַּמְנוּ רַק אֶת הַיְסוֹדוֹת וְתוּ לֹא".

וְהֶעָשִׁיר מְסַיֵּם אֶת שִׂיחָתוֹ בְּפָנִים זוֹעֲפוֹת וּבְכַעַס מֻסְתָּר וּמְאֻפָּק.

לְאַחַר כְּעוֹד חֹדֶשׁ-חָדְשַׁיִם שׁוּב מֵרִים הֶעָשִׁיר טֶלֶפוֹן לַקַּבְּלָן: "נוּ, אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁבְּוַדַּאי עַכְשָׁו יָכוֹל אֲנִי לָבוֹא וְלָדוּר בִּמְעוֹנִי".- "זֶה עַתָּה סִיַּמְתִּי אֶת יְצִיקַת הַגַּג שֶׁל הַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה", מֵשִׁיב הַקַּבְּלָן. וְהַפַּעַם- בְּזַעַף גָּלוּי מְנַתֵּק הֶעָשִׁיר אֶת שִׂיחָתוֹ עִם הַקַּבְּלָן הַנֶּאֱמָן.

לְאַחַר שֶׁחָלְפוּ כַּמָּה חֳדָשִׁים נוֹסָפִים כְּבָר הָיָה הֶעָשִׁיר בָּטוּחַ שֶׁהַמְּלָאכָה נִסְתַּיְּמָה, וּכְשֶׁהִתְאַכְזֵב מִצִּפִּיָּתוֹ, הֵצִיף אֶת קַבְּלָנוֹ בְּמִלִּים קָשׁוֹת: "הִנְּךָ מוֹעֵל בַּתַּפְקִיד! הִנְּךָ עָצֵל, אֵין אַתָּה מְזָרֵז אֶת פּוֹעֲלֶיךָ, וְכַנִּרְאֶה הֶחְלַטְתֶּם לְגָזְלֵנִי וְלִסְחֹט אֶת כַּסְפִּי!"

וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה'

הָבָה נִתְבּוֹנֵן: לוּ הָיָה אוֹתוֹ עָשִׁיר מִתְגּוֹרֵר בַּאֲתַר הַבְּנִיָּה וְרוֹאֶה בְּמוֹ עֵינָיו כֵּיצַד הַפּוֹעֲלִים עוֹבְדִים וְכֵיצַד בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע הָעֲבוֹדָה מִתְקַדֶּמֶת, וְכִי הָיָה רוֹטֵן? בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא! מַה הֱבִיאוֹ לַחְשֹׁד בְּנֶאֱמָנָיו? עַל כִּי אֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מִכָּל הַנַּעֲשֶׂה וּמִתְקַדֵּם לְתוֹעַלְתּוֹ בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע.

יְהוּדִי נִמְצָא בַּצָּרָה וְזֶה זְמַן רַב שֶׁמַּמְתִּין לְשִׁדּוּכוֹ, לְזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא, לִבְרִיאוּתוֹ, לְפַרְנָסָתוֹ, נִזְכָּר בְּאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. מֵרִים טֶלֶפוֹן [תְּפִלָּה] לְבוֹרְאוֹ וְזוֹעֵק לְהַצָּלָתוֹ. יְשׁוּעָתוֹ מִשְׁתַּהָה חֳדָשִׁים מִסְפָּר- וְשׁוּב מֵרִים טֶלֶפוֹן לְבוֹרְאוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָה אִתִּי? לָמָּה לֹא מְטַפְּלִים בִּי? וּלְאַחַר עוֹד כַּמָּה חֳדָשִׁים מֵרִים טֶלֶפוֹן נוֹסָף לְבוֹרְאוֹ, וְהַפַּעַם, מֵרֹב צַעֲרוֹ וְכַעֲסוֹ, רוֹטֵן: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נִרְאֶה לִי שֶׁשָּׁכַחְתָּ אוֹתִי! "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וַה' שְׁכֵחָנִי" (ישעיה מט, יד).

וּמָה עוֹנֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא (שם טו)? "הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ".

וְהוּא שֶׁאוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: "וְלִבְּךָ אַל יְמַהֵר לְהוֹצִיא דָבָר לִפְנֵי הָאֱלֹקִים, כִּי הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל הָאָרֶץ"- וְאֵינְךָ נִמְצָא בַּשָּׁמַיִם- בַּאֲתַר הַבְּנִיָּה- לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר נִבְנֶה בִּשְׁבִילְךָ בְּיִסּוּרֶיךָ, "עַל כֵּן יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים".

עָלֵינוּ לָדַעַת! אָנוּ לְמַטָּה לֹא מְבִינִים וְלֹא רוֹאִים אֶת הַנַּעֲשֶׂה לְהִתְקַדְּמוּת יְשׁוּעָתֵנוּ וְאֵין לָנוּ מֻשָּׂג כְּלָל בַּעֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אוּלָם נֶאֱמָן הוּא לִפְעֹל לִישׁוּעָתֵנוּ לְלֹא הֶרֶף, וְכָל רֶגַע וְרֶגַע שֶׁל עִכּוּב הַיְשׁוּעָה מִלָּבוֹא אֵלֵינוּ יֵשׁ בָּהּ תּוֹעֶלֶת לְטוֹבָתֵנוּ. וּבְעֶצֶם, כָּל סֵבֶל- וְלוּ הַקָּטָן בְּיוֹתֵר- הוּא בְּחֶשְׁבּוֹן לְקִדּוּם הַיְשׁוּעָה לְבוֹאָהּ עָלֵינוּ.

וּבְעֶצֶם זֶה לֹא רַק שֶׁהָעֲבוֹדָה לְמַעֲלָה מִתְקַדֶּמֶת עֲבוּרֵנוּ, אֶלָּא אָנוּ מַשְׁקִיעִים מְעַט בְּסֵבֶל זֶה שֶׁל אִפּוּק, וּבִשְׁבִילוֹ זוֹכִים אָנוּ לִרְוָחִים אֵין סוֹפִיִּים, כָּךְ שֶׁכָּל עִכּוּב וְעִכּוּב שֶׁל יְשׁוּעָה שֶׁמְּצַפֶּה לָהּ הָאָדָם זֶהוּ חֶשְׁבּוֹן שֶׁל הַשְׁקָעָה שֶׁתָּפִיק רְוָחִים לְאֵין סוֹף לָנֶצַח.

מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִידוֹ שֶׁל הָרַמְבַּ"ן זַ"ל שֶׁחָלָה וּבָא הָרַמְבַּ"ן לְבַקְּרוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁקִּצּוֹ קָרֵב וּבָא וְהוֹלֵךְ הוּא לְבֵית עוֹלָמוֹ, אָמַר לוֹ: שְׁמַע נָא, בְּנִי, אֶת אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָ. דַּע שֶׁבָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן יֵשׁ הֵיכָל עֶלְיוֹן, וְשָׁמָּה כִּסְּאוֹת לַמִּשְׁפָּט וְהַשְּׁכִינָה נִצֶּבֶת בַּעֲדָתָם. הֵא לְךָ קָמֵיעַ, וְדַע שֶׁבְּקָמֵיעַ זֶה יִפָּתְחוּ לְךָ כָּל שַׁעֲרֵי הַהֵיכָלוֹת שֶׁבָּרָקִיעַ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לַהֵיכָל הָעֶלְיוֹן הַזֶּה, וְשָׁם תִּשְׁאַל כַּמָּה שְׁאֵלוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּנוֹגֵעַ לִכְלַל יִשְׂרָאֵל. אֶת הַשְּׁאֵלוֹת נָתַן לוֹ בִּכְתָב, וּבִקְּשׁוֹ שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו בַּחֲלוֹם וְיַגִּיד לוֹ אֶת הַתְּשׁוּבוֹת שֶׁיִּשְׁמַע שָׁם.

נִפְטַר הַתַּלְמִיד לְבֵית עוֹלָמוֹ. וַיְהִי הַיּוֹם וְהָרַמְבַּ"ן יוֹשֵׁב עַל יַד חַלּוֹנוֹ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וְהִנֵּה הוֹפִיעָה דְּמוּת תַּלְמִידוֹ לְנֶגֶד עֵינָיו. אָמַר לוֹ הַתַּלְמִיד: יֵדַע רַבֵּנוּ, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּאתִי וְהֶרְאֵיתִי אֶת הַקָּמֵיעַ נִפְתְּחוּ בְּפָנַי הַשְּׁעָרִים, וְנָתְנוּ לִי רְשׁוּת לַעֲלוֹת מַעְלָה מַעְלָה עַד הַהֵיכָל הַזֶּה שֶׁאָמַר לִי, וּכְשֶׁרָצִיתִי לִשְׁאֹל אֶת הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁהֵכִין לִי רַבִּי וּמוֹרִי, נִרְאָה לִי מִיָּד שֶׁכָּל הַקֻּשְׁיוֹת אֵינָן קַיָּמוֹת בְּעוֹלַם הָאֱמֶת, שֶׁשָּׂם עָלְמָא דִּקְשׁוֹט וְהַכֹּל בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. (מעם לועז)

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.