מבחן האמונה: הייתי אדם בריא, ופתאום נפלתי לחולי

אָדָם שֶׁפּוֹגֵעַ בּוֹ חֹלִי אוֹ שֶׁנּוֹלַד בְּמַחֲלָה מְסֻיֶּמֶת כְּשִׁתּוּק אוֹ נָכוּת הַמַּגְבִּילוֹ בְּמֻגְבָּלוּת גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ כְּאֶחָד, וְנַפְשׁוֹ מָרָה לוֹ שֶׁבְּהַגְבָּלָתוֹ זוֹ הִנּוֹ מֻזְנָח בְּחַיֵּי הַחֶבְרָה, וּכְמוֹ כֵן בַּעֲבוֹדַת ה' יָדוֹ קְצָרָה לִמְאֹד מֵחֲמַת מֻגְבָּלוּתוֹ, וּבִפְרָט יִגְדַּל הַכְּאֵב לְאָדָם בָּרִיא שֶׁהוּא חַי וּפוֹעֵל בְּכָל כֹּחוֹ בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת וּפִתְאוֹם נָפַל לְחֹלִי אוֹ לְנָכוּת, אוֹ בִּימֵי הַזִּקְנָה שֶׁפָּגְעוּ בּוֹ חֳלָיִים הַמַּגְבִּילִים אוֹתוֹ, וּמַרְגִּישׁ שֶׁחָשַׁךְ עָלָיו עוֹלָמוֹ, נִזְכָּר הוּא בַּיָּמִים הַטּוֹבִים הֵיאַךְ פָּעַל וְעָשָׂה וְעַתָּה הִנּוֹ "שֶׁבֶר כְּלִי".

דֶּרֶךְ אֱמוּנָה לַמִּתְיַסֵּר בְּחֹלִי אוֹ בְּמוּם הַמַּגְבִּילוֹ בְּמֻגְבָּלוּת גּוּף וְנֶפֶשׁ

סֵבֶל זֶה נִתָּן לִמְנֹעַ אוֹתוֹ כָּל מִי אֲשֶׁר יִדְבַּק בִּכְלָלֵי הָאֱמוּנָה, הָאֱמוּנָה הִיא מַרְגוֹעַ וּפִתְרוֹן לַכֹּל, וְרַק בְּנֵי אָדָם אַף הַמַּאֲמִינִים- אוֹ שֶׁלֹּא יוֹדְעִים הֵיאַךְ מִשְׁתַּמְּשִׁים בִּכְלָלֵי הָאֱמוּנָה בְּכָל מִקְרֶה, אוֹ שֶׁמִּתְעַקְּשִׁים לִרְצוֹת אֶת מַה שֶׁהֵם רוֹצִים, וְהַיֵּצֶר מַקְשֶׁה עֲלֵיהֶם מִלְּהִכָּנַע וְלִרְצוֹת בַּאֲשֶׁר יִרְצֶה ה'.

כִּי חִיּוּב גָּמוּר מֵחִיּוּבֵי מִצְוַת הָאֱמוּנָה לָדַעַת- אִם נְתָנוֹ ה' לָאָדָם בַּמַּצָּב שֶׁהוּא נָתוּן בּוֹ, פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָפֵץ בַּעֲבוֹדָתְךָ בְּגָוֶן זֶה שֶׁהִנְּךָ נָתוּן בּוֹ דַּוְקָא, וְאַף שֶׁהוּא בְּגָוֶן אַחֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה עַד כֹּה, וְאִם עַד כֹּה עָבַדְתָּ אוֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּרִיאוּת גּוּף וְנֶפֶשׁ וְנִתְהַפֵּךְ עָלֶיךָ מַצַּב בְּרִיאוּתְךָ, הָבֵן כִּי רְצוֹנוֹ שֶׁתַּעַבְדֵהוּ מֵעַתָּה מִתּוֹךְ חֹלִי, וּכְמוֹ כֵן אִם עַד כֹּה עָבַדְתָּ אוֹתוֹ מִתּוֹךְ עֹשֶׁר וְנִתְהַפֵּךְ עָלֶיךָ הַגַּלְגַּל, עָלֶיךָ לְהָבִין כִּי רְצוֹנוֹ מֵעַתָּה שֶׁתַּעַבְדֵהוּ מִתּוֹךְ עֹנִי, וְאִם עַד כֹּה עֲבַדְתּוֹ מִתּוֹךְ הַשַּׁלְוָה וְהָרֹגַע וְנִטְרְפָה עָלֶיךָ הַשָּׁעָה, מְחֻיָּב אַתָּה לְהַאֲמִין כִּי רְצוֹנוֹ מֵעַתָּה שֶׁתַּעַבְדֵהוּ מִתּוֹךְ הַטֵּרוּף וְהַטִּרְדָּה.

הָבָה וְנִרְאֶה סִפּוּר הֵיאַךְ נִרְאֶה אָדָם מְיֻסָּר לַחֲלוּטִין כַּאֲשֶׁר הָאֱמוּנָה מְפַעֶמֶת בְּקִרְבּוֹ:

בְּסֵפֶר "פְּנֵי מֵאִיר" שֶׁנִּכְתַּב עַל קוֹרוֹת חַיָּיו שֶׁל ר' מֵאִיר פַיְסְט מֵאַרְצוֹת הַבְּרִית, מְסֻפָּר (מספר "לקח טוב"):

בְּגִיל אַרְבַּע חָלָה ר' מֵאִיר בְּשִׁתּוּק מֻחְלָט בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו, וּמֵאָז לֹא הָיָה יָכוֹל לָלֶכֶת אֲפִלּוּ צַעַד אֶחָד. אֲפִלּוּ לַעֲמֹד וּלְהִשָּׁעֵן עַל רַגְלָיו בְּעֶזְרַת קַבַּיִם לֹא הָיָה מְסֻגָּל. מִשּׁוּם כָּךְ הָיָה נֶאֱלָץ לִהְיוֹת מְרֻתָּק לְעֶגְלַת-נָכִים כָּל יְמֵי חַיָּיו. בְּנוֹסָף לַשִּׁתּוּק, סָבַל ר' מֵאִיר מִבְּעָיוֹת בְּרִיאוּתִיּוֹת נוֹסָפוֹת. הוֹרָיו נִפְטְרוּ בְּמֶשֶׁךְ הַמַּחֲצִית הָרִאשׁוֹנָה לִימֵי חַיָּיו, כָּךְ שֶׁרֹב יְמֵי חַיָּיו הָיָה גַּלְמוּד לְלֹא הוֹרִים אוֹ מִשְׁפָּחָה.

בְּמֶשֶׁךְ עַשְׂרוֹת שָׁנִים הִבִּיעוּ גְּדוֹלֵי הָרְפוּאָה אֶת תְּמִיהָתָם כֵּיצַד חַי ר' מֵאִיר אֶת חַיָּיו. אֶחָד מֵרוֹפְאָיו קָבַע, שֶׁמִּבְּחִינָה רְפוּאִית לֹא תִּתָּכֵן שׁוּם אֶפְשָׁרוּת שֶׁיַּעֲבֹר אֶת גִּיל הָאַרְבָּעִים. אַךְ ר' מֵאִיר חַי כְּעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה לְאַחַר גִּיל הָאַרְבָּעִים, וְנִפְטַר מִמַּחֲלָה שֶׁלֹּא הָיְתָה קְשׁוּרָה בְּמֵישָׁרִין לְמַצָּבוֹ הַכְּלָלִי.

אַף עַל פִּי שֶׁאָדָם בְּמַצָּבוֹ עָלוּל לִפֹּל לְאֻמְלָלוּת וְלִמְרִירוּת- מַצָּב הַמִּתְבַּטֵּא בְּדִכָּאוֹן וְיֵאוּשׁ, קִנְאָה בַּזּוּלַת, חֹסֶר רָצוֹן לִחְיוֹת וְצִפִּיָּה לְקֵץ הַחַיִּים- הֲרֵי שֶׁמַּצָּבוֹ שֶׁל ר' מֵאִיר הָיָה בְּדִיּוּק הָפוּךְ מִכָּךְ. הוּא הָיָה מָלֵא שִׂמְחָה וְאֹשֶׁר, סַבְלָן וְשָׁלֵו, מָלֵא תִּקְוָה וְעִידוּד, שָׂמֵחַ בְּשִׂמְחַת הַזּוּלַת כִּבְשִׂמְחָתוֹ מַמָּשׁ, וּתְשׁוּקַת הַחַיִּים שֶׁלּוֹ הָיְתָה עֲצוּמָה. פָּנָיו קָרְנוּ תָּמִיד מֵאֹשֶׁר, וְהַשִּׂמְחָה לֹא זָזָה מִמֶּנּוּ. בְּכָל מַצָּב וּבְכָל זְמַן הָיָה מָלֵא שִׂמְחָה וְעִידוּד וּשְׂבִיעוּת רָצוֹן, עַד שֶׁאֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהַשִּׂמְחָה הָיְתָה חֵלֶק מִמְּצִיאוּתוֹ.

כֵּיצַד זָכָה לְהַגִּיעַ לְמַצָּב נִשְׂגָּב כָּזֶה?

נֶאֱמַר בִּתְהִלִּים (פד, יא): "כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף וְגוֹ'". וּפֵרֵשׁ רש"י: "כִּי טוֹב יוֹם אֶחָד בַּחֲצֵרֶיךָ וּלְמָחָר יָמוּת, מִלִּחְיוֹת אֶלֶף שָׁנִים בְּמָקוֹם אַחֵר". חַצְרוֹת ה' בְּיָמֵינוּ הֵן הַיְשִׁיבוֹת וּבָתֵּי הַמִּדְרָשׁוֹת, שֶׁכֵּן מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא ד' אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה. וּבְעֶצֶם, כָּל מִי שֶׁחַי חַיֵּי תּוֹרָה נֶחְשָׁב לְיוֹשֵׁב בְּחַצְרוֹת ה'. אִי לְכָךְ, הֲרֵי נֶאֱמַר כָּאן שֶׁיּוֹם אֶחָד שֶׁל חַיִּים שֶׁל בֶּן תּוֹרָה עֲדִיפִים עַל אֶלֶף שָׁנִים שֶׁל חַיִּים בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים לְלֹא תּוֹרָה.

זֶה הָיָה סוֹד הַצְלָחָתוֹ וְעִלַּת שִׂמְחָתוֹ שֶׁל ר' מֵאִיר. הוּא חַי בְּכָל יוֹם מִימֵי חַיָּיו חַיֵּי אֹשֶׁר וּבְרָכָה, כָּל יוֹם מִימֵי חַיָּיו הָיָה שָׁקוּל לְיוֹתֵר מֵאֶלֶף שָׁנִים שֶׁל מִי שֶׁאֵינוֹ בֶּן תּוֹרָה, וְלָכֵן הַשִּׂמְחָה וְהָאֹשֶׁר הָיוּ עַל פָּנָיו תָּמִיד, לַמְרוֹת הַסֵּבֶל הָרַב שֶׁסָּבַל.

בְּר' מֵאִיר רָאוּ בְּחוּשׁ אֶת דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ ז"ל: "מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חַי"- דַּיּוֹ שֶׁהוּא חַי. עֶצֶם זְכוּת הַחַיִּים, גַּם אִם אֵין בָּהֶם שׁוּם 'עוֹלָם הַזֶּה', דַּי בָּהֶם. תְּשׁוּקָתוֹ לִחְיוֹת וְאַהֲבַת הַחַיִּים שֶׁלּוֹ הָיוּ חֲזָקוֹת וַעֲצוּמוֹת מְאֹד, הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמִּי שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ, כִּי ר' מֵאִיר יָדַע אֶת עֶרֶךְ הַחַיִּים, וְיָדַע כֵּיצַד לְנַצֵּל אֶת הַחַיִּים.

וְעוֹד בְּעִנְיָן זֶה נָבִיא מַאֲמָר נִפְלָא מהרה"ק מִצַּאנְז זצוק"ל:

ובעווה"ר יְחִידֵי סְגֻלָּה בּוֹדְדִים יֵשׁ שֶׁהֵם מִתְחַזְּקִים תָּמִיד בְּשִׂמְחָה וֶאֱמוּנָה וְרָאִיתִי בְּנֵי עֲלִיָּה וְהֵמָּה מוּעָטִים וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ, שֶׁאֶפְשָׁר לִרְאוֹת וּלְהַבְחִין אָכֵן אִם הֵם בְּנֵי עֲלִיָּה, כַּאֲשֶׁר הֵמָּה "מוּעָטִים", דְּהַיְנוּ, בְּשֵׁפֶל הַמַּצָּב, שֶׁאֵין הַפַּת מְצוּיָה בְּבֵיתָם וּבִגְדֵיהֶם קְרוּעִים וּבְלוּיִים וַאֲפִלּוּ הָכִי הַשִּׂמְחָה מְאִירָה אֶת פְּנֵיהֶם וְשָׂמִים בִּטְחוֹנָם בהשי"ת וְאֵינָם דּוֹאֲגִים כְּלָל, אָז רָאִיתִי שֶׁהֵם בְּנֵי עֲלִיָּה, וְלֹא כַּאֲשֶׁר מַצָּבָם בְּרוּם הַמַּעֲלָה וּמְלָכִים וְשָׂרִים הִשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵיהֶם אַרְצָה, שֶׁאָז אֵין זֶה רְבוּתָא לְהַאֲמִין בַּה', ובעווה"ר מַה נֹּאמַר וּמַה נְּדַבֵּר כָּל הַצָּרוֹת כְּהַיּוֹם נוֹבְעִים מִזֶּה שֶׁנִּטַּל מִבְּנֵי הָאָדָם נְקֻדַּת הַבִּטָּחוֹן וּמִכָּל צַעַר פָּעוּט וְדָבָר קָטָן שֶׁקּוֹרֶה כְּבָר מִתְהַלְּכִים בְּפָנִים קוֹדְרוֹת בִּדְאָגָה וְעַצְבוּת כְּאִלּוּ עוֹלָמָם חָרֵב עֲלֵיהֶם, כְּשֶׁאַךְ מֵחֹסֶר עֲבוֹדָה מֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ יָמִים אוֹ כְּשֶׁאֵין לוֹ דִּירָה בִּשְׁלֵמוּת כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ, כְּבָר הַדְּאָגָה מְכַרְסֶמֶת בְּלִבּוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁאֵין עִנְיָנָיו מִסְתַּדְּרִים בְּדִיּוּק כִּרְצוֹנוֹ, כְּבָר צָרִיךְ לִבְכּוֹת וּלְיַלֵּל עַל זֶה יוֹמָם וְלַיְלָה וְאֵין לָזֶה שִׁעוּר וּגְבוּל, דְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָנֶה רוֹצֶה מָאתַיִם וְכוּ', וְגַם שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּבָר כָּל מִשְׁאַלְתּוֹ הוּא שָׁרוּי בִּדְאָגָה תְּמִידִית שֶׁלֹּא יַפְסִיד אֶת רְכוּשׁוֹ וְכַמָּה בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה נִגְרַם מִזֶּה, וְכַמָּה צָרוֹת הוּא מֵבִיא עַל נַפְשׁוֹ וְלֹא יִפָּלֵא אֵפוֹא מַה שֶּׁרוֹאִים הַיּוֹם אֵיךְ שֶׁהַתּוֹרָה מֻנַּחַת בְּקֶרֶן זָוִית וְהֶעְדֵּר הַקְּדֻשָּׁה נִכָּר כָּל כָּךְ בְּדוֹרֵנוּ.

וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה גַּם בְּעִנְיְנֵי מִצְווֹת וְיַהֲדוּת שֶׁיִּמְסֹר עַצְמוֹ לְגַמְרֵי תַּחַת הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא יַחְפֹּץ לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה מִמֶּנּוּ, אִם לֹא נָתַן לוֹ שֵׂכֶל לְהָבִין בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, יַעֲבֹד אֶת ה' בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, אִם הוּא אִישׁ עָנִי וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה יִתֵּן כְּפִי מַסַּת יְכָלְתּוֹ, וּבְכָל בְּכָל דָּבָר וְדָבָר יְכַבֵּד אֶת ה' מִמַּה שֶּׁחֲנָנוֹ וְלֹא יְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת לוֹמַר מִי יִתֵּן וְהָיִיתִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת וְלִהְיוֹת כָּךְ וְכָךְ, אֲבָל כָּךְ עָלְתָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לִתֵּן אוֹתוֹ בְּתוֹךְ גּוּף עָכוּר וְנִמְנָע מִמֶּנּוּ לִהְיוֹת מַלְאָךְ.

וְעַל כָּל נִבְרָא לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בַּעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ בֵּין אִם שָׁם תַּפְקִידוֹ לִהְיוֹת מַלְאָךְ שֶׁעוֹמֵד בְּרוּם עוֹלָם וּמַשְׁמִיעַ שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, בֵּין אִם נִבְרָא בְּתוֹר נְמָלָה וְתוֹלַעַת וְאוֹמֵר שִׁירַת הַתּוֹלַעַת וְלֹא יְהֵא אִכְפַּת לוֹ אִם יֵשׁ לוֹ גְּבוּרַת שִׁמְשׁוֹן אוֹ שֶׁהוּא חַלַּשׁ כֹּחַ, כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד חַיָּב לַעֲבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ כְּפִי כֹּחוֹ וְשִׂכְלוֹ וְאָסוּר לוֹ לְהִתְרַעֵם עַל שֶׁלֹּא נֵחַן בְּכִשְׁרוֹנוֹת כְּמוֹ חֲבֵרוֹ, בִּימֵי בַּחֲרוּתוֹ יַעֲבֹד אֶת ה' בְּכֹחוֹת הַבַּחֲרוּת, וּבִימֵי הַזִּקְנָה בִּתְכוּנוֹת שֶׁל זָקֵן, וְכֵן בְּכָל מַצָּב וּמַצָּב, וְאַל יִשְׁעֶה בְּדִבְרֵי שֶׁקֶר לוֹמַר: סִבָּה פְּלוֹנִית וְטִרְדָּה אַלְמוֹנִית הִיא בְּעוֹכְרַי וְאִלְמָלֵא הָיְתָה מְסֻלֶּקֶת מִמֶּנִּי כִּי אָז הָיִיתִי יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּדְבָעֵי, רַק יִתְאַמֵּץ וְיִשְׁתַּדֵּל מִיָּד לַעֲשׂוֹת כְּמֵיטַב יְכָלְתּוֹ תָּמִיד, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָּעֵהוּ", בַּדֶּרֶךְ שֶׁאַתָּה עוֹמֵד בָּהּ וּמְסֻגָּל לָלֶכֶת בָּהּ תֵּדַע אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְאַל תְּהֵא שׁוֹטֶה לְלַמֵּד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵיךְ הָיָה טוֹב יוֹתֵר בִּשְׁבִילוֹ שֶׁתִּהְיֶה, וְהוּא יְיַשֵּׁר אָרְחוֹתֶיךָ, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ מְיַשֵּׁר וּמַעֲמִיד אוֹתְךָ בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לָלֶכֶת בָּהּ כְּפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתְךָ.

תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ

וּמוּבָא בְּסֵפֶר "בֵּית אַבְרָהָם" (ויגש- ד"ה בהפטרה) כְּעֵין הַנִּזְכָּר:

לֹא רַק בְּעִנְיָנִים הַנּוֹגְעִים אֶל הַגּוּף צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּמִים, אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּעִנְיָנִים הַנּוֹגְעִים אֶל הַנֶּפֶשׁ וַעֲבוֹדַת ה' צָרִיךְ לָלֶכֶת בִּתְמִימוּת, כִּי יֵשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם מִתְיַגְּעִים בַּעֲבוֹדַת ה' בְּכָל כֹּחָם וְנַפְשָׁם וְאֵין רוֹאִים סִימַן בְּרָכָה בַּעֲבוֹדָתָם, וְהָעֵצָה לָזֶה תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ (דברים יח, יג) וּלְהִתְחַזֵּק בְּבִטָּחוֹן בַּה', וְלֹא לִפֹּל בְּיֵאוּשׁ ח"ו, כִּי רוֹצִים לְנַסּוֹת מִן הַשָּׁמַיִם אֶת מִדַּת הַבִּטָּחוֹן שֶׁלּוֹ, וְלֹא יִפְנֶה לְטַעֲנוֹת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁהוּא כָּל כָּךְ רָחוֹק מֵה', רַק יִתְחַזֵּק לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן.

וּמְפֻרְסָם הַמַּעֲשֶׂה במהרי"ל דִּיסְקִין שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בְּכָל עֶרֶב חַג לְעוֹדֵד וּלְשַׂמֵּחַ אַלְמָנָה עֲרִירִית זְקֵנָה מְאֹד וּמְיֻסֶּרֶת עַל מִטָּתָהּ לְבָרְכָהּ בְּבִרְכַּת "חַג שָׂמֵחַ" וּבְאַחַת הַפְּעָמִים בִּקְּשַׁתּוּ שֶׁיְּבָרְכָהּ שֶׁתִּזְכֶּה לַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים... לִתְמִיהָתוֹ מַה חָפֵץ יֵשׁ לָהּ בַּחַיִּים, הֵשִׁיבָה: פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ מִתְנַדְּבוֹת נָשִׁים לְרָחֲצָהּ וּלְנַקּוֹתָהּ, וּבְאוֹתָן כַּמָּה שָׁעוֹת בִּלְבַד יֵשׁ בְּאֶפְשָׁרוּתָהּ לְבָרֵךְ וּלְהִתְפַּלֵּל, וְיָקָר לָהּ זְמַן זֶה, וּבִשְׁבִיל כָּךְ מְבַקֶּשֶׁת הִיא שֶׁתִּזְכֶּה לַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים...

הַמַּאֲמִין שָׂמֵחַ וּמִתְעַנֵּג בְּמַצָּבוֹ כַּאֲשֶׁר יַחְפֹּץ ה', וְאַף שֶׁבְּמַצָּבוֹ נִבְצָר מִמֶּנּוּ לַעֲבֹד אֶת ה' כָּרָאוּי יִשְׂמַח בַּאֲשֶׁר כֵּן זוֹכֶה הוּא.

אָמַר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ ר"ר נַפְתָּלִי מֵרָאפְּשִׁיטְץ זיע"א בְּסִפְרוֹ הַקָּדוֹשׁ, מַה שֶּׁהַבַּעַל תְּשׁוּבָה הוּא בְּעַצְבוּת הוּא מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד מֵאַהֲבָה, אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂכֶל, יַחְשֹׁב בְּלִבּוֹ אֲפִלּוּ הוּא בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וְלֹא עָשָׂה מִצְוָה חָלִילָה, מַאי נָפְקָא מִינָהּ לִי- אֲנִי הַיּוֹם נוֹלַדְתִּי וְלֹא קָנִיתִי לִי עֲדַיִן גַּן עֵדֶן, עִם כָּל זֶה אֲנִי הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה מִצְווֹת לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרִי וּבוֹרְאִי, וְיִהְיֶה לוֹ מִזֶּה שִׂמְחָה רַבָּה, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לָדַעַת זֶה לֹא יִרְצֶה מַדְרֵגוֹת, וַאֲפִלּוּ גִּלּוּי אֵלִיָּהוּ, רַק לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְבוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים, וְיִהְיֶה תָּמִיד בְּשִׂמְחָה. (מכתב הרה"ק ר' יעקב לייזער מפשעווארסק זי"ע)

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.