מבחן האמונה: האם להוריד את הכיפה כדי למצוא את הזיווג?

וּמַעֲשֶׂה הָיָה פַּעַם בְּסִיּוּם אַחַת מִדְּרָשׁוֹתַי בָּעִיר נְתַנְיָה, בָּאוּ אֵלַי שְׁנֵי בַּחוּרִים חוֹבְשֵׁי כִּפָּה, וְאָמְרוּ לִי שֶׁהֵם מִתְחַזְּקִים כָּאן בָּעִיר נְתַנְיָה, וְיֵשׁ לָהֶם שְׁאֵלָה, מֵאַחַר וְכָאן בָּעִיר קָשֶׁה לָהֶם לִמְצֹא זִוּוּגָם, כִּי רֹב בְּנוֹת עִירָם לֹא מוּכָנוֹת לְקַבֵּל אוֹתָם כְּשֶׁהֵם עִם כִּפָּה, הַאִם רַשָּׁאִים הֵם לְהוֹרִיד הַכִּפָּה, עַד שֶׁיִּמְצְאוּ זִוּוּגָם...

אָמַרְתִּי לָהֶם, שִׁמְעוּ יְדִידַי, הַאִם אַתֶּם מַאֲמִינִים בָּאֱלֹקִים, עָנוּ לִי בְּוַדַּאי, וּבְכֵן הִמְשַׁכְתִּי וְאָמַרְתִּי לָהֶם: עֲצָתִי הִיא, שֶׁאֶת הַצָּעַתְכֶן זוֹ תַּצִּיעוּ לֶאֱלֹקִים, וּלְמָחָר תִּכָּנְסוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּבִפְתִיחַת הַהֵיכָל תַּצִּיעוּ לֶאֱלֹקִים אֶת הַצָּעַתְכֶם זוֹ, וְכֹה תֹּאמְרוּ לוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רוֹאִים אָנוּ שֶׁזִּוּוּגֵנוּ מִתְקַשֶּׁה, וּבְכֵן יֵשׁ לָנוּ דֶּרֶךְ לְסַיֵּעַ לְךָ לְזָרֵז זִוּוּגֵנוּ, נוֹרִיד הַכִּפָּה וּבְכָךְ יִסְתַּיֵּעַ לְךָ- רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לִמְצֹא לָנוּ זִוּוּג...

תֵּכֶף הִתְבַּיְּשׁוּ הַבַּחוּרִים וְהֵבִינוּ בְּעַצְמָם אֶת טָעוּתָם.

הֲיִתָּכֵן לִיהוּדִי מַאֲמִין הַמַּאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַבּוֹרֵא, לְזָרֵז לְעַצְמוֹ אֶת הַיְשׁוּעָה בְּדֶרֶךְ שֶׁהִיא נֶגֶד רְצוֹן הַבּוֹרֵא, הֲלֹא מַאֲמִין אַתָּה בַּבּוֹרֵא שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ, וְהַכֹּל מֵרְצוֹנוֹ וְהַשְׁגָּחָתוֹ, הֵיאַךְ תְּנַסֶּה לְהַצִּיעַ הַצָּעָה לְהוֹעִיל לְעַצְמְךָ בְּדֶרֶךְ שֶׁהִיא מְנֻגֶּדֶת לִרְצוֹנוֹ, וְהֵיאַךְ תַּחְשֹׁב שֶׁיַּעֲשֶׂה הוּא אֶת רְצוֹנְךָ- בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּחַרְתָּ לִמְרֹד בּוֹ.

אִם כֵּן כַּמָּה טוֹעִים אֵלּוּ הַמְאַנִּים וּמְשַׁקְּרִים בְּמַשָּׂאָם אֶת הַבְּרִיּוֹת, "מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יּוֹסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה", וַהֲלֹא מַה שֶּׁנִּגְזַר לְךָ בֵּין כֹּה תְּקַבֵּל, וּמַה שֶּׁלֹּא נִגְזַר לְךָ לְעוֹלָם לֹא תְּקַבֵּל, וְאִם לְנֶגֶד עֵינֶיךָ יֵרָאֶה שֶׁהִנְּךָ מְקַבֵּל וּמַרְוִיחַ מֵאוֹנָאָה וְשֶׁקֶר, הֲרֵי שֶׁבְּכָךְ הִנְּךָ מִסְכֵּן גָּדוֹל, שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם מַטְעִים אוֹתְךָ לִרְאוֹת שֶׁדַּרְכְּךָ הָרָעָה מַצְלִיחָה, וְעָלֶיךָ לִדְאֹג מְאֹד פֶּן תֻּדַּח בִּגְלַל כֵּן מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָלִילָה.

וּבֶאֱמֶת, בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא יֵהָנֶה הָאָדָם כְּלוּם מִמַּה שֶּׁהִרְוִיחַ בְּשֶׁקֶר, לְפִי שֶׁאֵין זֶה שֶׁלּוֹ, וְאֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמֶּה שֶׁלֹּא שֶׁלּוֹ, וְכַיָּדוּעַ שֶׁמָּמוֹן שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לֹא רַק שֶׁמִּתְכַּלֶּה בְּעַצְמוֹ אֶלָּא אָמְרוּ חז"ל שֶׁמְּכַלֶּה גַּם אֶת הַמָּמוֹן הַכָּשֵׁר חָלִילָה

וְהִנֵּה מִכְּלַל מִדַּת בִּטָּחוֹן, יֵשׁ לָדַעַת שֶׁהוּא מְצֻמָּד וּמְחֻבָּר עִם הָאֱמוּנָה שֶׁל הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, וּמִזֶּה תָּבִין וְתַשְׂכִּיל, כְּמוֹ לְמָשָׁל אָדָם שֶׁחוֹשֵׁק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה, וּמִזְדַּמֵּן לוֹ בִּטּוּל בְּעַל כָּרְחוֹ וּמִתְבַּטֵּל, וְעַל יְדֵי זֶה נוֹפֵל בְּלִבּוֹ, אֲבָל בֶּאֱמֶת טָמוּן בָּזֶה הַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא.

כַּמּוּבָא בְּצַוָּאַת הריב"ש (אות ג) וז"ל, וְכָל אָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל כֹּחוֹ (נ"א בחינותיו), שֶׁהַכֹּל הוּא צֹרֶךְ [גָּבוֹהַּ], מִפְּנֵי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה שֶׁיַּעַבְדוּ אוֹתוֹ בְּכָל הָאֳפָנִים, וְהַכַּוָּנָה כִּי לִפְעָמִים אָדָם הוֹלֵךְ וּמְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם, וְאָז אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד וְכוּ', וְכֵן כְּשֶׁהָאָדָם הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל וְלִלְמֹד כְּדַרְכּוֹ, וְצָרִיךְ לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּאֳפָנִים אֲחֵרִים, וְאָז אַל יְצַעֵר אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה שֶׁיַּעַבְדֵהוּ בְּכָל הָאֳפָנִים, פְּעָמִים בָּאֹפֶן זֶה וּפְעָמִים בְּאֹפֶן זֶה, לָכֵן הִזְדַּמֵּן לְפָנָיו לֵילֵךְ לַדֶּרֶךְ אוֹ לְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם, כְּדֵי לַעֲבֹד אוֹתוֹ בְּאֹפֶן זֶה עכ"ל, וְכַמָּה עָמְקוּ וְגָבְהוּ אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים [לְ]הַמִּתְבּוֹנֵן בָּהֶם, וּבְאֵלּוּ הַדְּבָרִים אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהִתְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמַן שֶׁלֹּא יִפֹּל בְּלִבּוֹ מִשּׁוּם דָּבָר. (שו"א מ' הבטחון וההתחזקות)

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.