ושוב, בקשה אישית ממני - מתוך המצב שאותו לא בחרתי

יום שישי

אבי רוצה לצאת לשוק למסלול הקבוע שלו בערב שבת.

בקשתי ממנו שייקח את הבנות כדי שאוכל לבשל לשבת,

ולפני שהם יצאו אמרתי לו שייקח גם את איתן מיכאל כדי שייצא קצת מהבית.

 

לאחר כמה דקות

ביתי בת ה9 ניגשה אלי

ולחשה לי באוזן-

" אמא, אני מעדיפה שאבא לא ייקח את איתן מיכאל איתנו לשוק"

בום

כאב לב

אכזבה

איפה כל האמירות שלי שילדיי גאים בו

אוהבים אותו

לא מתביישים בו.

 

נשמתי נשימה עמוקה ושאלתי אותה-

 למה?

"בגלל המבטים שכולם מסתכלים עליו, זה קשה לי וגם לאיתני זה לא נעים".

 

אז כן, המבטים

קשים

כואבים

גם לאחות של הילד המיוחד 

 

אם אתם רואים משפחה עם ילד מיוחד

הסתכלו להם בעיניים

תנו להם מבט של הערכה

הגידו מילה טובה

 

ואל תתנו מבט של

רחמים

זעזוע

מסכנים

הלם מאיך שהילד נראה

ועוד ועוד

 

זה רק מוסיף לכאב שכבר קיים.

דברו עם המשפחה

תגידו כל הכבוד להורים

שיצאו עם הילד המיוחד

ולא נרתעים מהמבטים.

 

איתני לא הלך איתם לשוק

נשאר לבשל עם אמא במטבח

עם האדם שהכי אוהב אותו

וגאה בו

ולא מפחד ממה חושבים

ואיך מסתכלים עלינו.

 

לא בחרתי במצב הזה

אני כן בוחרת איך להתמודד איתו.

 

ובידכם, לעזור לנו קצת

שהוא הרבה.

המייל של ריעות לוי (לנשים בלבד) - reutlevik@gmail.com  

לכל הטורים של ריעות לוי, לחצו כאן.