מבחן האמונה: למה הראו לי את העיתון?

מַעֲשֶׂה הָיָה בְּאֶחָד מִידִידַי שֶׁהָיָה גָּר בְּמָקוֹם מְסֻיָּם, מְקוֹם מְגוּרָיו הָיָה קְצָת רָחוֹק מִמְּקוֹם עֲבוֹדָתוֹ, מִמְּקוֹם עֲבוֹדַת אִשְׁתּוֹ וּמִמְּקוֹם לִמּוּדֵיהֶם שֶׁל בָּנָיו שֶׁהָיוּ בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁכֻּלָּם הָיוּ מְרֻכָּזִים בְּמָקוֹם אֶחָד הָרָחוֹק מִמְּקוֹם מְגוּרָיו, וְשָׁאַף מְאֹד לָגוּר בַּמָּקוֹם הַהוּא הַמְרֻכָּז לְכָל צְרָכָיו, שְׁנָתַיִם מְחַזֵּק הוּא אֶת אֱמוּנָתוֹ בַּה', שֶׁעוֹשֶׂה ה' אֶת הַטּוֹב בְּיוֹתֵר עֲבוּרוֹ, וּמְקַבֵּל הוּא בְּאַהֲבָה אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ ה', וּמְחַזֵּק הוּא אֶת בִּטְחוֹנוֹ לִהְיוֹת בָּטוּחַ בַּה' שֶׁאִם מַגִּיעַ לוֹ דִּירָה בַּמָּקוֹם הַהוּא הַמְרֻכָּז לְכָל צְרָכָיו יְקַבְּלֶנָּה, וְאִם לָאו הֲרֵי שֶׁהֲכִי טוֹב שֶׁיִּשָּׁאֵר הַמַּצָּב כָּךְ. וְהִנֵּה לְאַחַר שְׁנָתַיִם מִזְדַּמֵּן לְיָדוֹ עִתּוֹן הַמְפַרְסֵם דִּירוֹת לִמְכִירָה. וְנוֹפְלִים עֵינָיו עַל פִּרְסֹמֶת דִּירָה לִמְכִירָה בְּאוֹתוֹ אֵזוֹר שֶׁשָּׁאַף הוּא כְּבָר שְׁנָתַיִם לָגוּר שָׁם, וְגַם בְּאוֹתוֹ רְחוֹב שֶׁל עֲבוֹדָתוֹ וַעֲבוֹדַת אִשְׁתּוֹ, וּבְקִרְבַת מָקוֹם מַמָּשׁ שֶׁל הת"ת, מִיָּד מוֹדֶה הוּא לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל הַמְּצִיאָה שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ כִּי גַּם הַמְּחִיר הָיָה סָבִיר וּבְהֶשֵּׂג יָד, מֵרִים הוּא מִיָּד טֶלֶפוֹן, וְהַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתוֹ: הַדִּירָה נִמְכְּרָה, לִפְנֵי חֲצִי שָׁעָה נַעֲשָׂה חוֹזֶה עִם קוֹנֶה מְסֻיָּם...

אוֹתוֹ יָדִיד נִגַּשׁ אֵלַי שָׁבוּר לְמֶחֱצָה וּמְאֻכְזָב, אָמַרְתִּי לוֹ: תִּרְאֶה כַּנִּרְאֶה שֶׁהַדִּירָה לֹא שֶׁלְּךָ, כִּי אִם הָיְתָה הַדִּירָה מַגִּיעָה לְךָ מִי הָיָה יָכוֹל לְקַחֲתָהּ מִמְּךָ.

אָמַר לִי אוֹתוֹ יָדִיד, מַאֲמִין אֲנִי שֶׁהַדִּירָה אֵינָהּ שֶׁלִּי, וְהָעֻבְדָּא שֶׁלֹּא קִבַּלְתִּיהָ, אוּלָם זוֹעֵק אֲנִי בְּמַר לִבִּי לְפֵשֶׁר הַהַשְׁגָּחָה בְּאֹפֶן זֶה שֶׁנַּעֲשָׂה לִי: מַדּוּעַ הֶרְאוּנִי מִן הַשָּׁמַיִם פִּרְסֹמֶת זוֹ בָּעִתּוֹן, וְכִי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לֹא יָכוֹל לְהַעֲלִים זֹאת מִמֶּנִּי וְלֹא הָיִיתִי רוֹאֶה וְלֹא מִתְאַכְזֵב?! לָמָּה לְהַרְאוֹת לִי כְּאִלּוּ הַדִּירָה בְּיָדִי, וּלְבַסּוֹף בָּרְחָה מִמֶּנִּי...

אָמַרְתִּי לוֹ: שְׁמַע יְדִידִי, ה' צַדִּיק יִבְחַן, זֶהוּ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִבְחֹן אֶת צַדִּיקָיו, וְלִרְאוֹת הַאִם שְׁנָתַיִם כְּשֶׁאַתָּה מְדַבֵּר אֱמוּנָה, וּמְחַזֵּק אֶת עַצְמְךָ בְּבִטָּחוֹן בַּה' שֶׁעוֹשֶׂה עִמְּךָ אֶת הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, הַאִם זֶה צִפְצוּף מִלִּים אוֹ בֶּאֱמֶת הִנְּךָ חָשׁ זֹאת.

וְהִנֵּה עַתָּה עֵת מִבְחָן הוּא עָלֶיךָ, הַאִם חָשׁ אַתָּה צַעַר שֶׁכְּאִלּוּ וְהִפְסַדְתָּ אֶת הַדִּירָה בִּגְלַל שֶׁלֹּא הִזְדָּרַזְתָּ וְכַדּוֹמֶה וְהִנְּךָ זוֹעֵף וְזוֹעֵם עַל עַצְמְךָ אוֹ עַל אֲחֵרִים שֶׁגָּרְמוּ לְכָךְ, זֶהוּ סִימָן שֶׁאֱמוּנָתְךָ לֹא הָיְתָה שְׁלֵמָה, וְאִם חָשׁ אַתָּה גַּם עַתָּה שֶׁנַּעֲשָׂה עִמְּךָ הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, וּלְלֹא זַעַף וְזַעַם מִתְיַשֵּׁב הִנְּךָ בְּדַעְתְּךָ לְהַאֲמִין שֶׁאֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ, זֶהוּ סִימָן שֶׁאֱמוּנָתְךָ הָיְתָה כֵּנָה וַאֲמִתִּית, וְזֶהוּ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִבְחֹן אֶת מַאֲמִינָיו, וְכַנֶּאֱמָר "ה' צַדִּיק יִבְחָן".

* * *

תֵּדַע כְּשֶׁמְּסַבֵּב אוֹתְךָ חָלִילָה כַּמָּה מַחְשָׁבוֹת רָעוֹת וּקְטַנּוֹת וְיִסּוּרִין וְדִין וְהַסְתָּרוֹת פָּנִים, וּמָרָה שְׁחֹרָה עַל כֻּלָּם, תֵּדַע שֶׁשָּׂם אִתְּךָ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁנָּפַלְתָּ לִשְׁאוֹל תַּחְתִּית, בָּאֱמוּנָה הַזֹּאת תָּקוּם בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּבְיֶתֶר עֹז, כִּי אִתְּךָ עִמְּךָ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי נְקֻדַּת אֲצִילוּת מִתְפַּשֵּׁט עַד הַתְּהוֹם וְלֹא אִשְׁתַּנֵּי בְּכָל אֲתָר וְאֵין אֱלֹקִים עִמָּדִי (דברים לב,

אֱלֹהִים אֲחֵרִים חָלִילָה, כִּי לֹא יִשְׁתַּנֶּה וְלֹא יִתְעָרְבוּ בּוֹ, כִּי הֵם בְּטֵלִים בִּלְתִּי מְצִיאוּת, לֵית בְּהוּ שׁוּם מַמָּשׁוּת כְּלָל כְּלָל, וְאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ מֵאִיר עַד נְקֻדַּת הַתְּהוֹם בִּלְתִּי שׁוּם שִׁנּוּי, אֶלָּא שֶׁאַתָּה גָּרַמְתָּ לְךָ בְּמַעֲשֶׂיךָ הָרָעִים שֶׁמַּגִּיעַ לְךָ מְרִירוּת, כְּאִלּוּ כִּבְיָכוֹל יֵשׁ בּוֹ שִׁנּוּי וּפֵרוּד, כִּי הוּא כֹּל יָכוֹל. (זוהר חי ח"א דף פ"ו)

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.