השבת שלי

"זכינו לשבת עוצמתית במיוחד, בזכות הפגית אפופת הניסים שלנו": השבת של רינה פרקש

כשהיתה צעירה יותר, התאמצה רינה פרקש לאהוב את השבת. היא הצליחה לעשות שינוי, בעיקר מחשבתי, והיום - היא מחכה לשבת כל השבוע. רינה פרקש מספרת על השבת שלה

  • י"ג אדר ב' התשע"ט
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
אא

מהי שבת בשבילך?

"שבת בשבילי היא רוגע נפשי. זהו זמן שבו אפשר לשכוח מהמטלות ומיומן השבוע, ולחיות בתחושה של 'כל מלאכתך עשויה'".

מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?

"אני עורכת קניות בחמישי בלילה, ובעלי הולך להשלמות בשישי. ביום חמישי אני גם מטפלת בכביסה, וכולנו יחד מסדרים את הבית. בשישי בבוקר אני שוטפת חלק מהבית ואז אופה עוגה או שתיים. במידה ויש סידורים לעשות, אנחנו קונים עוגה מוכנה, או מכינים מראש יום קודם.

"אחרי שהילדים חוזרים ממוסדות הלימוד ביום שישי, כולם עוזרים לנקות את הבית, והקטנים יותר אפילו נהנים מכך. באותו זמן, אני מבשלת במהירות שיא את מאכלי השבת, לפי מה שיש בבית. בעבר ניסיתי להתכונן לשבת כבר מיום חמישי, כדי להיות יותר בנחת, שטפתי את הרצפה מראש, והרגשתי מאושרת. אך אז ראיתי שביום שישי הרצפה כבר היתה מלוכלכת שוב, והעברתי ניגוב נוסף. לפני שבת זה שוב לא הבריק, ועברתי על הרצפה בפעם השלישית. הרגשתי שעבדתי קשה יותר מבכל שבוע, ומאז למדתי שכל אחד עושה מה שטוב לו. עבורי, חשוב לשטוף ממש קרוב לשבת, כדי לראות בכניסת שבת את הרצפה נקיה. ראיתי שהכנות מוקדמות מכבידות גם על בנותיי, ומעבר לכך, מכיוון שכל ילדיי עוזרים ועובדים בערב שבת עם הרבה מרץ, אנחנו מספיקים את הכל בזמן קצר, ואף נהנים מכך. כאשר שבת מגיעה, אנחנו מרגישים היטב את תחושת המנוחה".

תארי את התפריט השבתי שלכם

"בסעודת הערב אנחנו אוכלים דג עם כמה סלטים, ולפעמים גם גפילטע פיש שחמותי שולחת, לשמחת בעלי והילדים. אחר כך יש לנו מרק, ולאחריו עוף עם תפוחי אדמה וירקות, מתובלים במגוון רטבים. למנה אחרונה יש לנו ג'לי או אננס משומר, ולפעמים גם עוגות מפנקות שסבתא שלחה.

"בבוקר יש דג וסלטים, ולאחר מכן חמין. אני תמיד חולמת להכין לילדים שניצלים לבוקר, מכיוון שזה מה שהם באמת אוהבים, אך בדרך כלל אין לנו זמן לטיגונים. למנה אחרונה יש שוב עוגה או ג'לי, ובקיץ גלידה קנויה. מטבעי אני אוהבת מאד להכין מאכלים מיוחדים, אבל עם הזמן למדתי שיש דברים חשובים יותר בחיים, ושההשקעה בילדים משמעותית עבורי יותר. לסעודה שלישית אנחנו אוכלים סלטים שנשארו, ועוד סלט אחד חדש, ולפעמים יש גם פשטידה".

איך נראה שולחן השבת שלכם?

"בעבר, היינו שמים כלים רגילים על השולחן, וראינו שבכל שבת נשברה לפחות כוס אחת. לי אישית כבר לא היה כוח לשטוף את הכלים, ואז הבנו שיהיה נכון יותר עבורנו לעבור לחד פעמי. זהו חלק מעונג השבת שלנו: לא להתאמץ הרבה ולראות את הבית שוב נקי. את הניילון החד פעמי החלפנו במפה יפה, כשבכל סעודה אנחנו מחליפים אותה, והילדים נהנים מאד להכין קיפולי מפיות, וממציאים מידי פעם קיפול חדש.

"בסעודה עצמה, תמיד אחד הבנים יושב ליד אבא, כאשר אח שלו מתחלף איתו לקראת הסעודה הבאה. הם מקבלים מבעלי יחס שנותן מצברים לכל השבוע, וכל ילד אומר משהו שלמד מהפרשה. הבת הקטנה מקפצת סביב השולחן, והקטנים יושבים על ברכי בעלי, ומאושרים. גם הבנות הגדולות מביאות דברי תורה, ואם יש להן שאלות בהלכה או בהשקפה, זהו הזמן עבורן לשאול אותן. בת נוספת מביאה חידון על הפרשה, וכולם צועקים לה את התשובות בשמחה.

"יש לנו בעיקר בנות ועוד שני בנים קטנים, ועם הזמן למדנו לשיר את שירי השבת בשניים-שלושה קולות, מה שנשמע מיוחד מאד. פעם קראתי שכדי להשאיר אצל הילד זיכרון חיובי חזק משבתות וחגים, כדאי שיהיו מאכל או שיר אחד קבוע, שייחרטו לו עמוק בתודעה וישאירו אצלו תחושה מתוקה. משום כך, חשוב לי שהמאכלים הבסיסיים של שבת לא ישתנו, ובעלי גם בחר שבכל סעודה יהיה לנו שיר קבוע אחד. בסעודה שלישית, למשל, יש שיר אחד שבו בעלי מתחזן, והבנות שרות בקול שני. אם הוא מתעכב קצת עם השיר הזה, הבן הקטן שלי כבר מתחיל אותו בעצמו, ורואים עד כמה חשוב לו לשמוע אותו. מעבר לכך, אנחנו אוהבים לשיר בסעודה זו שירי נשמה, כשבאמצע פתאום בעלי מכניס שיר מקפיץ, כדי לשמח את כולם.

"האמת היא, שלא תמיד היה לי קל בשבת. בעבר, הייתי ממש סובלת ומחכה שהיא תיגמר. בשבתות הארוכות הרגשתי שעמום נורא, ולא יכולתי לתת זמן לעצמי לקריאת ספרים, למשל, משום שהיה עליי לטפל בילדים. הם עצמם גם היו משועממים, והרגשתי שאני צריכה 'לחפור באדמה' כדי למצוא להם תעסוקה. בעלי ביקש לחזור מהתפילה בשעה מאוחרת מאד, מכיוון שזהו עונג השבת שלו - להתפלל בלי הגבלת זמן. בשעות בהן הוא לא היה בבית, הרגשתי שקשה לי מאד למשוך את הקטנים עד הסעודה, וכאשר הגיע כבר הזמן לאכול - הם נרדמו, והגדולים היו עייפים ועצבניים.

"כך עברו לו הזמן, עד שקראתי מאמר שבו דובר על עונג שבת. הוסבר שם, שאנחנו צריכים לרצות את השבת ולחכות לה, לצפות לקרבת ה' ביום המיוחד הזה, ורק אז תרד עלינו הנשמה היתרה, ונרגיש עונג שבת אמיתי. גם אם הדבר קשה - לא ההנאה הגשמית היא חשובה, אלא הקרבה לבורא עולם ולאמונה בו, וכך אפשר להרגיש את המיוחדות של היום הזה. בעקבות כך, החלטתי שאני רוצה לאהוב את השבת למרות הקושי, והתחלתי לחשוב איך ליצור שינוי כך שיהיה לי טוב. עם הזמן באמת. הגעתי ממצב של סבל וקושי, למצב שבו אני מחכה לשבת כל השבוע.

"כיום, אני נותנת לילדים הקטנים לאכול מיד כשהם רעבים, עוד לפני הסעודה, ואז הם שבעים ומרוצים. לאחר מכן, אנחנו שרים יחד את קבלת השבת, מחלקים ממתק לכל הילדים ויוצאים החוצה. אני עוברת עם הקטן ליד בית הכנסת, והוא נכנס לנשק את ארון הקודש. לאחר שחוזרים הביתה, עד שבעלי מגיע מהתפילה, אנחנו נהנים יחד עם משחקים וסיפורים בבית. לפעמים אנחנו יוצרים כאילו מופע, שבו כל ילד שר לבד, לקול מחיאות הכפיים של כולנו.

"בבוקר, אני עושה עם הילדים קידוש, ואנחנו אוכלים יחד חלה, סלטים ודג. אחר כך יוצאים שוב לגינה, ואת הסעודה עצמה אוכלים רק בשעה 13:00. לאחר הסעודה, בעלי והבן הולכים ללמוד בבית הכנסת, ותמיד כשהם חוזרים בעלי מספר כמה שהבן ידע והבריק בתשובותיו, ואנחנו מחמיאות לו על כך".

החלק הכי אהוב עליך בשבת?

"לשבת על הספה ללא נקיפות מצפון, ולא לעשות כלום. הדבר לא נמשך זמן רב, שכן הילדים באים די מהר ומתיישבים עליי, אבל בכל זאת, יש שם הרבה נחת. אני יושבת לקרוא עלונים שבני הביא מבית הכנסת, והקלילות שבהם מתאימה לי, לקריאה בין לבין. בנוסף, אני קמה מוקדם בשבת מוקדם עבור בתי התינוקת, ומאוחר יותר, כאשר שאר הילדים יכולים לשמור עליה, אני חוזרת לשעה של שינה שבתית מתוקה".

איך אתם מאהיבים את השבת על הילדים?

"האהבה היא דרך הביחד המשפחתי, שבו כולם יושבים בסלון, מפטפטים, משחקים ומוציאים גם משחקים המיוחדים לשבת. כאשר אני יושבת על הספה, כולם באים להתיישב עליי, ואני משתדלת לתת לכל ילד יחס, בלי הפרעה של הקטנים יותר, שצריכים כל רגע משהו. בנוסף, אנחנו מאפשרים לילדים לאכול יותר ממתקים מאשר במשך השבוע, כמעט כמה שהם רוצים, וגם מחלקים בשפע מהעוגה. בשבת אנחנו גם יוצאים לטיול ארוך ורגוע יותר ממה שיש במשך השבוע.

"דבר נוסף שהתחלנו, מאז שבתי התינוקת היתה בפגיה, הוא שכל הילדים אומרים יחד שלושה פרקי תהילים של שבת, ואומרים אחר כך: 'שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא' ומזכירים את שם התינוקת. בכל שבת יש ילד אחראי אחד שאומר את הפסוקים בקול, וכולם אומרים אחריו, כשבסוף הם כמובן מקבלים ממתק".

שבת בלתי נשכחת

"באחת השבתות, כשהייתי בהריון, עלה הצורך להגיע לבית החולים, הרבה לפני הלידה. השתחררנו לאחר כמה שעות, אבל כבר לא יכולנו לחזור הביתה, ולכן נשארנו במקום עד צאת השבת. מתנדבים שהיו שם חילקו סעודות שבת למי שצריך, וזכינו להיחשף לפעילות מדהימה של יהודים מיוחדים, אשר דואגים שלכל אחד יהיה אוכל לשבת. מאוחר יותר, נולדה לנו תינוקת פגה, ועברנו תקופה לא קלה עד שהמצב שלה התייצב. כאשר היא היתה בת שנה, הלכנו ברגל לבית החולים בו היא נולדה, חילקנו עוגות בבית הכנסת, הודינו לה' עליה, וקיבלנו הרבה מאד ברכות מאנשים שהיו שם. מבית החולים המשכנו ברגל לתפילה בכותל המערבי, בתחושת הודיה גדולה לה' על כל מה שעברנו, ועל הבת שקיבלנו במתנה".

 

מתכון שבתי אהוב במיוחד

עוף בחרדל

מניחים פרוסות תפוחי אדמה בתבנית, ומעליהן שמים חתיכות עוף ללא העור. מורחים את העוף בדבש ומעל זה בשכבה של חרדל, ואם רוצים - אז רק בחרדל, ללא הדבש. אופים בתנור, אך אפשר לבשל גם בסיר, ואז להפוך את העוף במהלך הבישול, על מנת ששני הצדדים יקבלו את טעם הרוטב.

ברד אננס מהיר

לוקחים קופסת אננס משומר, טוחנים את תכולתה עם בלנדר יד ומכניסים למקפיא. מוציאים כחצי שעה לפני ההגשה, ויוצא מעין ברד אננס טעים. אם רוצים להפוך זאת לגלידה, מערבבים את התכולה עם קצפת ריץ' מוקצפת היטב ומקפיאים. אפשר גם לערבב את האננס הטחון עם ג'לי בטעם אננס או תות, ולשים במקרר.

רוצה לספר לנו על השבת שלכם? כתבי אל support@htv.co.il, השאירי פרטים ומספר טלפון, ונחזור אליך בקרוב.

תגיות:השבת שליעוף בחרדלפגית

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה