אמא לילד מיוחד

הילד המיוחד בגינת המשחקים: כשהמבטים ננעצים והשאלות צובטות

מה עובר בלב של אמא, כשמבטים ננעצים בילדה המיוחד? ריעות לוי, אמא לאיתן מיכאל בן 8 שנפצע בתאונת דרכים, מעלה תובנות מרגשות שכל הורה יכול להזדהות איתן ולהפנים. טור רביעי בסדרה

  • ז' אדר ב' התשע"ט
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
אא

שמש חמימה

ילדים משחקים במתקנים

אמהות יושבות ומפטפטות

וילד אחד גדול

שיושב בעגלת נכים

ומשקיף על המתרחש בגינת המשחקים.

4 בנות חמודות, באות בהתלהבות לגינה

מתגלשות, מתנדנדות, אוכלות פופקורן

עד שעיניהן צדות משהו מוזר

משונה

לא צפוי.

ילד שנראה בגילן

יושב בעגלה מוזרה

לא זז

מכוסה בשמיכה

עין שמאל שלו חצי עצומה

ידיו מונחות בתנוחה מוזרה

רגליו שמוטות

פיו פתוח

אך הוא לא מדבר,

ואמא שלו יושבת על הספסל

עגלתו צמודה אליה

היא מחזיקה לו את היד

יש לה חיוך ענק

ועיניים שמחות כשהיא רוכנת אליו

ומנשקת אותו

מלטפת

עם המון רוך וחמלה.

מחזה מוזר.

בואו נתקרב ונבחן מקרוב...

נראה שאפשר לדבר עם האמא...

" מה יש לו? למה הוא יושב בעגלה?"

"הוא נפגע בתאונת דרכים, המוח שלו פגוע מאוד... בנות כמה אתן? כיתה ב? גם הוא.. בגיל שלכן"

הלב מתכווץ

החיוך נשאר

" וואי, איזה מסכן הוא... הוא אוכל? יכול ללכת? הוא בבית הספר של ילדים מסכנים ומוזרים?"

הכאב בלב מתחזק, הוא בגיל שלהן, רק שזה ממש לא נראה כך...

" הוא בבית ספר לילדים מיוחדים, כך קוראים להם, והוא לא יכול לעשות כלום. אתן רואות כמה צריך להגיד תודה על שאתן בריאות ויכולות לזוז ולעשות מה שאתן רוצות... וכל הכבוד לכן שניגשתן אליו ושאלתן אותי.. הרבה לא מעיזים להתקרב אלינו, ואני ממש שמחה... אתן יכולות לדבר איתו, הוא מבין הכל"

הן עומדות ליד העגלה

מבט של סקרנות בעיניהן

" אבל איך זה קרה? מה, הוא לא יכול לדבר? מה הוא לומד בבית הספר?"

ואיתן מיכאל?

הראש שלו הסתובב לכיוון שלהן

חיוך ענק על שפתיו

הוא מוציא קולות

הוא מרגיש חלק מהפעילות בגינה

הוא מרגיש ילד רגיל

שמתייחסים אליו

אוהבים אותו

ולא רק נועצים בו מבטים.

" וככה הוא יהיה כל החיים שלו? ומי מטפל בו? ומתי זה קרה? ובן כמה הוא היה?"

ואני עונה בסבלנות

לא רואים כמה כואב לי בפנים

כמה הייתי רוצה שהוא זה שיעמוד מולי

ולא יפסיק לשאול שאלות.

אבל הוא מאושר עכשיו

שמתייחסים אליו

וגם אין יותר מאושרת ממני.

אני מרגישה כמו אמא נורמלית

שנותנים יחס לילד המתוק שלה

ולא נועצים מבטי רחמים וזעזוע,

אפילו שזה צובט בלב.

לטורים הקודמים:

כשאתם עושים את הטעות הזו, תחשבו עליי: טור אישי מאמא כאובה, לחצו כאן.

הלב דופק מהתרגשות: איזה ציור הבאת לאמא הפעם? לחצו כאן.  

 דמעות של אמא: חוגגים יום הולדת לילד המיוחד, לחצו כאן.  

המייל של ריעות לוי (לנשים בלבד) - reutlevik@gmail.com

תגיות:גינהילד מיוחדטעונה באמונה

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה