ניסיונות הדור: כמה שווה התגברות קטנה?

נִתְבּוֹנֵן, הַבּוֹרֵא הִגְלָה אוֹתָנוּ מֵאַדְמָתֵנוּ עַל מְנָת שֶׁבַּגָּלוּת נָבֹא לְתִקּוּן וּלְהַכְשָׁרָה לַגְּאֻלָּה, הֲיִתָּכֵן שֶׁמִּפְעָלָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּגָלוּת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבוֹאוּ עַל תַּכְלִיתָם לִפְעֹל אֶת הַתִּקּוּן?!

וְאִם תֹּאמַר, הֲלֹא עַל פָּנָיו נִרְאֶה שֶׁבְּעִקְּבוֹת הַגָּלֻיּוֹת אַדְּרַבָּא- מָעַדְנוּ יוֹתֵר, נָפַלְנוּ לְשִׁכְחַת ה', לְהִתְבּוֹלְלוּת, לְשִׁכְחַת הַתּוֹרָה, וְאִם כֵּן מַה תּוֹעֶלֶת יָצְאָה לָנוּ מֵהַגָּלֻיּוֹת?

עַל כָּךְ יֵשׁ לְהָשִׁיב: אֵין לָנוּ הַשָּׂגָה בְּעֹמֶק מַחְשְׁבוֹתָיו וּבְעֹמֶק חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו שֶׁל הַבּוֹרֵא. רַק בְּיָדוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא כַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם לֵידַע בְּמַה יּוֹתֵר סִכּוּיֵינוּ לְהַכְרִיעַ אֶת כַּף הַזְּכֻיּוֹת.

שֶׁכֵּן בִּזְמַן שֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם וְהָיָה גִּלּוּי פָּנִים לְיִשְׂרָאֵל, כָּל חֵטְא וְחֵטְא שֶׁחָטְאוּ הָיָה בַּעַל כֹּבֶד מִשְׁקָל כָּבֵד מְאֹד, וַאֲפִלּוּ תְּלוּנוֹת בִּלְבַד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְלוֹנְנִים עַל מַצָּבָם, כְּבָר נֶחְשַׁב אֶצְלָם לְחֵטְא גָּדוֹל. וּלְעֻמַּת זֹאת כָּל הַזְּכֻיּוֹת וְהַמִּצְווֹת שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים, הָיוּ נְתוּנִים לְבִקֹּרֶת, שֶׁכֵּן בְּמַצָּב שֶׁל גִּלּוּי נִדְרָשׁ מֵאִתָּנוּ הַרְבֵּה מִצְווֹת בִּשְׁלֵמוּת דַּוְקָא.

וְרָאָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁאֵין אָנוּ עוֹמְדִים בְּמִבְחָן זֶה, וְהֶעְדִּיף לְהַסְתִּיר פָּנָיו מֵאִתָּנוּ וּלְשָׁלְחֵנוּ לְגָלוּת, וּבְמַצָּב שֶׁכָּזֶה שֶׁל חֹשֶׁךְ וְנִסְיוֹנוֹת, הֶסְתֵּר פָּנִים וְיִסּוּרִים רַבִּים, אֲזַי לְהֶפֶךְ- מִכָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נִפְעֶלֶת סָנֵגוֹרְיָא גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה, וּמִכָּל עָוֹן וְעָוֹן הַקָּטֵגוֹרְיָה אֵינָהּ בַּעֲלַת עָצְמָה גְּדוֹלָה, שֶׁכֵּן מַה יַּעֲשֶׂה הַבֵּן בְּמַצַּב חֹשֶׁךְ וְהֶסְתֵּר לְעֻמַּת זְמַן הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁרִינוּ בְּמַצָּב שֶׁל גִּלּוּי פָּנִים; הַסָּנֵגוֹרְיָה מִכָּל מִצְוָה לֹא הָיְתָה לָהּ אָז עָצְמָה, וְאִלּוּ מִכָּל עָוֹן הָיְתָה הַקָּטֵגוֹרְיָה בַּעֲלַת עָצְמָה, כָּךְ שֶׁלֹּא לָנוּ כַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם לֵידַע אֵימָתַי מַכְרַעַת לָנוּ כַּף הַזְּכוּת יוֹתֵר.

וְכֹה הָיָה אוֹמֵר רַבִּי אַהֲרֹן הַגָּדוֹל מִקָּרְלִין (בית אהרון דף פז): "אֲהוּבַי וְאַחַי, תַּאֲמִינוּ לִי- וְהוּא מָלֵא בְּכָל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים- אֲשֶׁר מַה שֶּׁהָיוּ צְרִיכִים הַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים לְהַשִּׂיג בְּכַמָּה יָמִים וָחֳדָשִׁים אֶפְשָׁר כָּעֵת לְתַקֵּן בְּשָׁעָה אַחַת, מֵחֲמַת שֶׁהָעוֹלָם הוּא יוֹתֵר בְּשִׁפְלוּת בִּבְחִינַת 'רֶגֶל', לָכֵן חָס הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל עוֹלָמוֹ וּמוֹרִיד קְדֻשָּׁתוֹ לְמַטָּה".

אֶת דִּבְרֵי הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ מִקָּרְלִין הַנִּזְכָּרִים מְבִיאָם הָרַב "מִכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ" (ח"ד עמ' 109) וּמוֹסִיף עַל דְּבָרָיו: "פֵּרוּשׁ, שֶׁבְּמַצָּב שֶׁל שִׁפְלוּת נוֹתְנִים נִסְיוֹנוֹת קַלִּים יוֹתֵר, וְהַבְּחִירָה בַּטּוֹב קַלָּה יוֹתֵר, כַּיָּדוּעַ. וְאִם כֵּן, רַק נְקֻדָּה אַחַת נִדְרֶשֶׁת מִמֶּנּוּ... וְהוּא נֶקֶב כְּחֻדּוֹ שֶׁל מַחַט- דַּק שֶׁבַּדַּק, אוּלָם הָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה בֶּאֱמֶת- מְפֻלָּשׁ מֵעֵבֶר לְעֵבֶר, וְאָז אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת בְּעֹשֶׁר רוּחָנִי עָצוּם, חֵלֶק דּוֹר וְדוֹרוֹת מַמָּשׁ, מַה שֶּׁאֵין לְשַׁעֵר כְּלָל מֵרֹאשׁ".

הֲרֵי שֶׁכָּתַב שֶׁבְּדוֹרֵנוּ אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת בְּחֵלֶק שֶׁל כַּמָּה דּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ.

וּבְשָׁוֶה לְכָךְ מְפֻרְסָמִים דִּבְרֵי הֶחָפֵץ חַיִּים, שֶׁכַּאֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ מַחְסוֹר בִּתְבוּאָה, הֲרֵי שֶׁגַּם הַתְּבוּאָה הַפְּגוּמָה נִמְכֶּרֶת בְּיֹקֶר רַב, וְאָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים שֶׁזֶּה דּוֹרֵנוּ, שֶׁיֵּשׁ חֲשִׁיבוּת וִיקָר לְכָל פְּעֻלָּה.

לְכָךְ יֵשׁ לָנוּ לְהִתְעוֹדֵד וּלְהִתְחַזֵּק הַיּוֹם וּלְיַקֵּר כָּל הִתְגַּבְּרוּת, וּבְיוֹתֵר כָּל עֲבוֹדָה פְּנִימִית שֶׁנַּעֲשֵׂית בֶּאֱמֶת לְשֵׁם ה', כָּל שְׁמִירַת הָעֵינַיִם, שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, כְּבִישַׁת יֵצֶר תַּאֲוָה אוֹ מִדָּה רָעָה כְּכַעַס וְגַאֲוָה יְקָרָה הִיא לִמְאֹד.

"נֵרוֹן" בַּלַּיְלָה יָפֶה מֵ"אֲבוּקָה" בַּיּוֹם...!

בַּגָּלוּת, מַעֲשֵׂינוּ הַטּוֹבִים מְאִירִים כְּ"נֵרוֹנִים" קְטַנִּים, אוּלָם הֵמָּה בַּלַּיְלָה, בִּזְמַן חֹשֶׁךְ וְהֶסְתֵּר, וְיָפֶה אוֹרָם מֵהָרִאשׁוֹנִים שֶׁהֵאִירוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם כַּאֲבוּקָה, אוּלָם הָיוּ בְּמַצָּב שֶׁל "יוֹם", מַצָּב שֶׁל גִּלּוּי פָּנִים וּמְעַט נִסְיוֹנוֹת. וְאִם תֹּאמַר מַה יְהֵא עִם אֵלֶּה שֶׁבְּעִקְּבוֹת הַגָּלוּת מוֹעֲדִים וְנִכְשָׁלִים, וְיֶשְׁנָם אַף כָּאֵלּוּ שֶׁנֶּאֱבָדִים בְּחֹשֶׁךְ הַגָּלוּת- דַּע כִּי סוֹף כָּל יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כַּמְבֹאָר בָּרַמְבַּ"ם, וְכֵן כָּתַב הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ (על במדבר כה, יד): "וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, וְאַף כִּי יָרִיעַ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי אַף יַצְרִיחַ- סוֹפוֹ שֶׁיַּחֲזֹר לְשָׁרְשׁוֹ". וְעַל כָּךְ נֶאֱמַר (תהלים צד, יד): "כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב", כְּלוֹמַר, לְבַסּוֹף יַעֲשֶׂה ה' אֳפָנִים שֶׁכֻּלָּם יָשׁוּבוּ, וְכָאָמוּר, תְּשׁוּבַת אֵלּוּ הָאַחֲרוֹנִים שֶׁיָּשׁוּבוּ לְבַסּוֹף מִתּוֹךְ אָפְנֵי הֶכְרֵחַ, דַּרְגָּתָם פְּחוּתָה הַרְבֵּה מֵאֵלּוּ הַמַּקְדִּימִים וְשָׁבִים שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ הֶכְרֵחַ, אוּלָם הַגָּלוּת בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר תָּבִיא לִתְשׁוּבַת כָּל יִשְׂרָאֵל.

וּבֶאֱמֶת יָדַע הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חֻלְשָׁה זוֹ הַקַּיֶּמֶת אֵצֶל הָאָדָם בְּעִדַּן מְעִידָה, וּלְכָךְ צִוָּה לָנוּ עַל הַתְּשׁוּבָה, וְלֹא דַּי שֶׁצִּוָּה לָנוּ עָלֶיהָ, אֶלָּא אַף נִשְׁבַּע לָנוּ בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל שֶׁחָפֵץ הוּא בִּתְשׁוּבָה. וְעוֹד נָבִיא לְכָךְ כַּמָּה רְאָיוֹת שֶׁיָּדַע הַבּוֹרֵא וְהֵבִין לְחֻלְשָׁתָם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם בָּאֵמוּן בּוֹ לְאַחַר חֶטְאָם, וּבְשֶׁל כָּךְ הִבְהִיר לָנוּ זֹאת יוֹתֵר מִכָּל מִצְוָה אַחֶרֶת, וּכְמוֹ שֶׁיְּבֹאַר לְהַלָּן.

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.