אליהו שירי על היכולת לזהות את המחלה עוד לפני שהיא מתפתחת

אני מניח שכולנו הרגשנו מתישהו את תחושת ההתרוקנות הפנימית. סיטואציה או אירוע, אדם מסוים או זמן שפשוט מסוגל לכך, בו אנו נשאבים אל תוך עצמנו. הקולות מעומעמים, הבהירות המחשבתית הופכת לביצה של חוסר אונים, ואנו בעיקר דורכים במקום. לאחר מכן, אנו מבינים שדריכה במקום היא גן עדן לעומת התחושה הנלווית לאותה ההתרוקנות. ישנו צער מנטאלי שאינו תופס מקום פיזי, אך למרות זאת תופס את כל ההוויה שלנו.

השאלה היא, האם באמת אנו מוכרחים להישאב אל תוך תחושת הריקנות הזו? האם מוכרח שתהיה לה עלינו מעין סוג של שליטה טרוריסטית כזו, שבכל רגע נתון תוכל לנטרל אותנו מאורח חיים תקין? האם אנו קשורים לאותה תחושת טרור פנימי ומה אנו יכולים לעשות על מנת להשתחרר ממנה?

ייתכן שחלקכם חושבים לעצמכם: מה זה משנה? זה בא והולך... אך, מחקרים מעידים שתחושות שכאלו אינן באות והולכות. הן באות, וקודם שמסתלקות - משאירות מזכרת, מעין תא טרור עצמאי שמשגשג כחתימה אנרגטית שלילית, אם האנרגיה הזו שנוצרה בעקבות אותה ריקנות או בעקבות אירוע שנכנה אותו אירוע "מנקז" (אירוע שסחט מאתנו כוחות רבים), לא יטופל, אם לא נדע לסחור באנרגיה ולהשיב לעצמנו את הכוחות שנודבו עבור אותם אירועים, אנו עלולים להעלות את עצמנו על מסלול התנגשות שאחריתו היא בבחינת "אדי אובד".

אז בואו נתחיל מההתחלה.

ישנן מחלות שבהן הרפואה הקונבנציונלית קושרת את החולה למעגל של: אדם, מחלה, טיפול תרופתי. החולה נשען בכל כובד מחלתו על מה שיש לרפואה להציע, מבלי להעלות על דעתו שהוא פספס נתיב שהיה יכול לחסוך ממנו את הטיפוח הפנימי של המחלה הזו.

הכוח בנושא שאנו מדברים עליו, העליונות הניתנת לנושא המדובר, היא בעצם היכולת לזהות את המחלה עוד לפני שהיא מתפתחת. מהפכני? בהחלט!

הרפואה האינטואיטיבית גורסת שלכל מחלה ישנו דפוס אנרגטי, תנועה נפשית, מחשבה, תפיסה או פגיעה עמוקה שקדמה לה. כאשר קורה דבר מסוים הוא נחקק בשדה האלקטרו מגנטי שסובב אותנו ופוגע בו. אם לא דואגים להחזיר את מצב השדה לקדמותו, הוא מתחיל לאותת דרך הגוף הפיזי שישנו דבר מה שאינו תקין. אם לא יודעים לזהות את המסר המועבר, הלחץ הרגשי או אותו אירוע שלילי יבוא בסופו של דבר לידי ביטוי בהתפרצות של מחלה מסוימת.

לעתים אירוע מסוים נוגע בנקודות לחיצה שמנטרלות את היצירתיות שבנו ומערפלות את נתיבי האושר. לעתים ישנה נקודת לחיצה שמונעת מאתנו להשיג שלמות במערכות יחסים או קשרים חברתיים מפני שהדחף האנרגטי הכנה ליצור קשרים הושחת. למערכת ניקוז האנרגיה שלנו השפעות נרחבות על התפקוד הנפשי שלנו ולבסוף, אם אין אנו נשמעים אל המסרים המועברים אלינו או שאין אנו יודעים לקרוא אותם היטב, הדבר גורם לנזקים פיזיים בגוף ממש. 

אנו רוצים לקפוץ אל מעבר לגבולות החומר המדומה, לגעת באופן חד משמעי באותן הנקודות, להזין אותן מחדש ולעורר את שדות האנרגיה הפנימיים שלנו לחיים. אך כדי לעשות זאת, אנו נצרכים להבין כמה יסודות בסיסיים באנרגיה.

• כל מה שאנו רואים לנגד עינינו הוא שילוב מנצח של תדרים עומדים עם שדות אנרגטיים.
• המציאות היא הרבה יותר מופשטת, רוחנית ומוארת ממה שאנו מסוגלים לתפוס. פירוש הדבר, שאם אנו מצליחים להסית את הווילון הגשמי, אנו נחשפים למציאות קורנת ועשירה יותר ממה שנוכל לשער.
• יש לנו היכולת להפוך לנתבים אנרגטיים, כל שנצרך לנו היא מודעות.
• מחסני האנרגיה שלנו מרובים, אך ישנם שבעה מחסנים עיקריים שאחראיים על התפקודים הנפשיים ומשפיעים דרמטית על תפקוד המערכות הגופניות שלנו.
• תנועה פיזית של מחלה היא תוצאה ולא סיבה. הסיבה האמתית למרבית המחלות כיום נובעת משנאה עצמית, דימוי עצמי נמוך, אי היכולת לבוא לידי ביטוי ומחנק רגשי.
• הרפואה והתפקוד התקין שלנו תלוי בנו.
• אם "חולה" יתחיל תהליך של ריפוי גשמי ולא יטפל בתהודות הנפשיות והרוחניות או שלא ירכז מחדש את מאגרי האנרגיה שלו, גם אם הוא יצא מהמחלה לחלוטין, עדיין יש סיכוי שהיא תחזור.

עתה אנו מבינים מדוע ישנם אנשים שלכאורה נראים ככאלו שמנהלים אורח חיים בריא ואעפ"כ עדיין חולים במחלות שאינן עומדות בקנה אחד עם הערך הספורטיבי והבריאותי שהם מעניקים לחייהם.

• כל תנועה רגשית או מחשבה, כל פעולה שננקוט – מורכבת מתדר מסוים של אנרגיה. תדר זה של אנרגיה, אם הוא נמוך (שלילי), ימשוך אלינו תדרים נמוכים נוספים, וכן להיפך.

דוגמאות למצבים או גורמים שמנקזים אנרגיה:

גורמי לחץ (סטרס) – אנו חיים בעולם דינמי, גדוש בלחצים אין סופיים בכל רמות החיים שלנו: במקומות העבודה, בבנק, עם בן או בת הזוג שלנו, עם ילדינו ואפילו עם עצמנו. אי היכולת להעביר לגוף מסר של רגיעה, מנקז מתוכנו הרבה מאד משאבים אנרגטיים שהיינו יכולים לנצל למקומות אחרים, מועילים ובונים יותר. לחץ הוא בעצם המצב ההפוך מהאידיאל שהיינו אמורים לסגל לעצמנו והוא מנטרל את היכולת שלנו לחשוב נכון, לחשוב עכשיו ולחיות על פי אמות מידה רוחניות וגבוהות הרבה יותר.

(צילום: shutterstock)

אדם קורבני – מלבד הקושי העצום שאדם כזה חווה בינו לבין עצמו, הוא משליך את האנרגיה המלוכלכת שלו על אחרים. אדם שנפגע מסוג כזה של אנרגיה או שמבלה בחברתם של אנשים שעונים להגדרה "קורבן", עלול להרגיש לאחר זמן שהוא מרוקן ותשוש נפשית. התשישות הנפשית נובעת מנדבה לא מבוקרת של מרכזי האנרגיה שלכם.  

שנאה עצמית – היא בגדר אבי אבות הטומאה של התהודה האנרגטית. כאשר אדם סובל משנאה עצמית הוא לא רק שמרוקן את המחסנים האנרגטיים שלו אלא, הוא מכשיר את הקרקע למצבים בהם הגוף תוקף את עצמו. פלא, כיצד האופן בו אדם תוקף את עצמו מנטאלית מוליד תקיפה פיזית של הגוף את עצמו.

מצב כלכלי – הוא אחד הגורמים המשפיעים כיום על שחרור מסיבי של אנרגיה שמחליש אותנו. העיסוק האין סופי סביב הגורם הכלכלי, שעות עבודה מרובות והתחושה שאין אנו מתוגמלים כראוי, שואבים מאתנו אין סוף של אנרגיה וגורמים לנו להרגיש שחוקים ומותשים.

תלות במערכת זוגית – כאשר אחד מבני הזוג הוא תלותי, הוא נשען על בן הזוג השני ושואב מהכור האנרגטי שלו. במצב כזה הגבר או האישה צריכים להזין שני אנשים ממרכז אנרגיה בודד. פעולה זו גורמת לבן הזוג שנשענים עליו מעין הרגשת מחנק במערכת היחסים.

רוצים להעמיק ולשנות את חייכם באמת? להשתתפות בקורסים של אליהו שירי בקמפוס היהודי, לחצו כאן.