הרמ"ק, מגדולי המקובלים, בהסבר מרגש: כך בורא עולם מוחק את עוונותינו

רבי משה קורדוברו בספרו המופלא "תומר דבורה" מסביר את 13 מידות הרחמים של הקדוש ברוך הוא, ומבאר כיצד אפשר לדבוק בבורא, על ידי הליכה בדרכיו.

הפסוק במיכה: "מי קל כמוך נושא עוון ועובר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא", מכיל את 13 מידות הרחמים של הקב"ה.

לביאור המידה הראשונה "מי קל כמוך", לחצו כאן. 

"וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע", כותב הרמ"ק, "זוֹ מִדָּה גְּדוֹלָה. שֶׁהֲרֵי אֵין הַמְּחִילָה עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אֶלָּא עַל יָדוֹ מַמָּשׁ שֶׁל הַקָּבָּ"ה". הרמ"ק מביא לדבריו הוכחה מהנאמר בתהילים: "כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה".

"וּמַה הִיא הַסְּלִיחָה?", שואל הרמ"ק ומשיב: "שֶׁהוּא רוֹחֵץ הֶעָוֹן, דִכְתִיב בישעיהו: 'אִם רָחַץ ה' אֶת צוֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן וְגוֹ', וְכֵן כְּתִיב יחזקאל: 'וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וְגוֹ'. וְהַיְנוּ 'עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע', שׁוֹלֵחַ מֵימֵי רְחִיצָה וְעוֹבֵר וְרוֹחֵץ הַפֶּשַׁע". כלומר: בורא עולם שולח מים טהורים ורוחץ בעצמו את חטא האדם.

הרמ"ק ממשיך ומסביר כיצד עלינו לדמות לבורא עולם, בכך שהוא רוחץ בעצמו את העוונות. כה דבריו: "וְהִנֵּה מַמָּשׁ כִּדְמוּת זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת הָאָדָם, שֶׁלֹּא יֹאמַר: 'וְכִי אֲנִי מְתַקֵּן מַה שֶּׁפְּלוֹנִי חָטָא אוֹ הִשְׁחִית?!' לֹא יֹאמַר כָּךְ, שֶׁהֲרֵי הָאָדָם חוֹטֵא, וְהַקָּבָּ"ה בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, מְתַקֵּן אֶת מְעֻוָּתַיו וְרוֹחֵץ צוֹאַת עֲוֹנוֹ. וּמִכָּאן יִתְבַּיֵּשׁ הָאָדָם לָשׁוּב לַחֲטוֹא, שֶׁהֲרֵי הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ רוֹחֵץ לִכְלוּךְ בְּגָדָיו". כלומר: להעביר על המידות ולתקן את חטאי האחר, וכן: להתבייש לחטוא, כיוון שבורא עולם, המלך בעצמו, רוחץ באהבתו את לכלוך בגדינו."וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע", כותב הרמ"ק, "זוֹ מִדָּה גְּדוֹלָה. שֶׁהֲרֵי אֵין הַמְּחִילָה עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אֶלָּא עַל יָדוֹ מַמָּשׁ שֶׁל הַקָּבָּ"ה". הרמ"ק מביא לדבריו הוכחה מהנאמר בתהילים: "כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה".

"וּמַה הִיא הַסְּלִיחָה?", שואל הרמ"ק ומשיב: "שֶׁהוּא רוֹחֵץ הֶעָוֹן, דִכְתִיב בישעיהו: 'אִם רָחַץ ה' אֶת צוֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן וְגוֹ', וְכֵן כְּתִיב יחזקאל: 'וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וְגוֹ'. וְהַיְנוּ 'עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע', שׁוֹלֵחַ מֵימֵי רְחִיצָה וְעוֹבֵר וְרוֹחֵץ הַפֶּשַׁע". כלומר: בורא עולם שולח מים טהורים ורוחץ בעצמו את חטא האדם.

הרמ"ק ממשיך ומסביר כיצד עלינו לדמות לבורא עולם, בכך שהוא רוחץ בעצמו את העוונות. כה דבריו: "וְהִנֵּה מַמָּשׁ כִּדְמוּת זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת הָאָדָם, שֶׁלֹּא יֹאמַר: 'וְכִי אֲנִי מְתַקֵּן מַה שֶּׁפְּלוֹנִי חָטָא אוֹ הִשְׁחִית?!' לֹא יֹאמַר כָּךְ, שֶׁהֲרֵי הָאָדָם חוֹטֵא, וְהַקָּבָּ"ה בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, מְתַקֵּן אֶת מְעֻוָּתַיו וְרוֹחֵץ צוֹאַת עֲוֹנוֹ". כלומר: להעביר על המידות ולתקן את חטאי האחר.

עוד מוסיף הרמ"ק: "וּמִכָּאן יִתְבַּיֵּשׁ הָאָדָם לָשׁוּב לַחֲטוֹא, שֶׁהֲרֵי הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ רוֹחֵץ לִכְלוּךְ בְּגָדָיו". וכן: להתבייש לחטוא, כיוון שבורא עולם, המלך בעצמו, רוחץ באהבתו את לכלוך בגדינו.

מהן עשר הספירות, ומה המשמעות שלהן? באיזו צורה בורא עולם מתגלה אלינו? הרב אליהו עמר מבאר בשפה נעימה את "תומר דבורה", ספרו הקדוש  של רבי משה קורדברו זצ"ל: