האם להתיר לילד לנסוע בשבת, כשאביו מאיים שאחרת יוציאו מהתלמוד-תורה?

תלמיד-חכם המקים עולה של תשובה בעיר חולון, הגיע לבית המדרש "בית-דוד", ושאלה נוראה בפיו: מידי יום ביומו מוסר אני שיעור לילדי ישראל שטרם זכו לשמור תורה ומצוות. ילד אחד, שנחשב ל'נר תמיד' של השיעור, הלך והתקדם שלב אחר שלב, וכעת בס"ד נכנס לתלמוד-תורה, שם הוא עושה חיל בלימוד בשמחה והתעלות רוחנית. ההורים עד כה לא מנעו בעד ילדם מלהתחזק, אך כאשר ניתקלו בסירובו לנסוע עמם בשבת קודש לטיול, קם האב וזעם עליו מאוד, משום ש'מנהגם' היה לנסוע לעיתים קרובות לטיולים ביום השבת, רח"ל, והאב אינו מוכן לוותר על הנסיעה יחד עם בנו.

משעמד הבן בסירובו, איים אביו כי אילו לא ייכנע - לעולם לא ירשה לו להשתתף בשיעורי התורה, ואף יוציאו מהתלמוד-תורה, ויכניסו לבית-ספר שאין בו תורה ויראת ה'!

סיים הרב השואל: ילמדנו רבינו, כיצד עלינו להדריך ילד-חמד זה, האם נאמר לו שלא יציית לכפיית אביו לחלל את השבת הקדושה, או שמא עדיף לייעץ לו שלא ימרוד בהוריו, כי למעשה אין הוא בעצמו נוהג ברכב, אלא רק יושב בו, (החילול שבת אינו ב'קום ועשה' אלא ב'שב ואל תעשה'), ובעזרת ה' כשיגדל, יתחזק ויוכל בס"ד להתמודד עם בעיות אלו, ובאופן זה לא נאבד ח"ו את הילד?

תשובה

השיב מו"ר שליט"א, שנראה שיש להשיב לילד את האמת - שאסור לנסוע בשבת, גם כאשר אדם אחר נוהג ברכב [ויעויין בביאו"ה סי' ת"ד ד"ה ואין]. ואסור לנו להורות לו היתר, הגם שהוא צורך גדול, כי הרי זו ספיית איסור לקטן. ואיסור 'בל תאכילום' שאסרה תורה, אינו דוקא כשהגדול נותן לקטן דבר איסור לתוך פיו, אלא גם כשמורה ואומר לו מותר לך לאכול דבר איסור. וכן נאמר בפרשתנו (שמות כ', ח'-ט'): שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹקֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, ופירש רש"י [ומקור הדברים במכילתא]: "אתה ובנך ובתך - אלו קטנים. או אינו אלא גדולים? אמרת הרי כבר מוזהרים הם (הגדולים), אלא לא בא אלא להזהיר גדולים על שביתת הקטנים, וזו ששנינו (שבת דף קכ"א.): "קטן שבא לכבות - אין שומעין לו, מפני ששביתתו עליך".

ועל אף שעלולים אנו להפסיד את הילד, אין חישוב זה מתיר לנו לעבור על איסור של זילזול בשבת הקדושה וחילול ה', ואין לנו רשות לעשות מסחר במצוות, ולעבור על איסורים כדי להרוויח במקום אחר. לפיכך יש לומר לילד: אסור לנסוע בשבת ואפילו כשאביך חושב שמותר, הואיל והוא טועה!

עוד הוסיף מורינו הרב: ואם האבא יכריח את בנו בכח - אין לו להתנגד בכח הזרוע, כי לא יצליח, אלא יגיב בבכי ובתחנונים. והקב"ה ישמע קול תחנוניו, ויערה רוח של קדושה על כל בני המשפחה.

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.