הושענא רבה: יום בו מרבים בסליחות ותחנונים

א. יוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁל חַג הַסֻכּוֹת (שֶׁחָל מָחָר) נִקְרָא יוֹם "הוֹשַׁעְנָא רָבָּה", וְהוּא יוֹם אַחֲרוֹן מֵחֲמִשִּׁים וְאֶחָד יוֹם שֶׁנִּתְּנוּ לְיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת בָּהֶם תְּשׁוּבָה שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּשׁוּבָתָם. וְלָכֵן, נוֹהֲגִים לְהַרְבּוֹת בּוֹ בִּסְלִיחוֹת וְתַחֲנוּנִים. וְאַף שֶׁדִּינוֹ שֶׁל הָאָדָם נִכְתַּב בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנֶחְתָּם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֲבָל הַפְּתָקִים שֶׁל בִּצּוּעַ גְּזַר הַדִּין לֹא נִמְסָרִים לַמַּלְאָכִים עַד הוֹשַׁעְנָא רָבָּה. וְלָכֵן, מַרְבִּים לְהִתְפַּלֵּל כְּדֵי לִזְכּוֹת לְ'פִתְקָה טוֹבָה'.

ב. מִנְהָג יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת עֵרִים בְּלֵיל הוֹשַׁעְנָא רָבָּה (הָעֶרֶב), וְלִלְמוֹד כָּל הַלַּיְלָה. וְעִקָּר הַלִּמּוּד הוּא לִקְרֹא אֶת סֵפֶר דְּבָרִים כֻּלּוֹ לִפְנֵי חֲצוֹת לַיְלָה, וְלֹא חַיָּב לִקְרוֹתוֹ בְּמִנְיָן. לָכֵן, כָּל אֶחָד יָשִׂים לֵב מִיַּד שֶׁיַּגִּיעַ הַלַּיְלָה יִקַּח סֵפֶר דְּבָרִים וַיִּקְרָא אֶת כֻּלּוֹ וְיִזָהֵר לְסַיְּמוֹ לִפְנֵי חֲצוֹת הַלַּיְלָה - (23:27). וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לְהִתְאַסֵּף בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בַּחֲצִי הַשֵּׁנִי שֶׁל הַלַּיְלָה לִקְרֹא אֶת כָּל סֵפֶר הַתְּהִלִּים וְלוֹמַר כַּמָּה קִטְעֵי סְלִיחוֹת וּמִתְפַּלְלִים בְּהָנֵץ הַחַמָּה.

ג. אִם הָיָה עֵר כָּל הַלַּיְלָה, יִטּוֹל אֶת יָדָיו בַּבֹּקֶר אַךְ לֹא יְבָרֵךְ "עַל נְטִילַת יָדַיִם". וּפְרָט לִבְרָכָה זוֹ יְבָרֵךְ אֶת כָּל בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר וְיִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית. וְיֵשׁ לְהִתְפַּלֵּל בְּשִׂמְחָה וּבְהִתְלַהֲבוּת שֶׁלֹּא יִשְׁנוּ וְלֹא יֵרָדְמוּ. לְאַחַר תְּפִילַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וַאֲמִירַת הַהַלֵּל מַקִּיפִים אֶת הַתֵּבָה שֶׁבַע פְּעָמִים וְאוֹמְרִים תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים עַל הַמַּיִם. וְיֵשׁ כֹּחַ בְּהַקָּפוֹת אֵלּוּ לְהַפִּיל אֶת כָּל הָאוֹיְבִים וְהַשּׂוֹנְאִים שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁהִפִּילוּ אֶת יְרִיחוֹ עַל יְדֵי שֶׁבַע הַקָּפוֹת.

ד. בְּסוֹף הַתְּפִלָּה לוֹקְחִים חָמֵשׁ בַּדֵּי עֲרָבָה (וְנוֹהֲגִים לֶאֱגֹד אוֹתָם - אַךְ אֵין זֶה חוֹבָה) וְחוֹבְטִים אוֹתָם עַל גַּבֵּי קַרְקַע שֶׁאֵינָהּ מְרֻצֶּפֶת חָמֵשׁ פְּעָמִים וְאוֹמְרִים בַּאֲרָמִית: "חֲבִיט חֲבִיט וְלֹא בָּרִיךְ", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ הוּא: "חֲבוֹט חֲבוֹט וְאַל תְּבָרֵךְ", כִּי אֵין בְּרָכָה עַל מִנְהָג זֶה. וּמִנְהָג זֶה הוּא מִנְהַג נְבִיאִים, וְגוֹרֵם לְהַכְנִיעַ אֶת מִדַּת הַדִּין וּלְבַטֵּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יד', יז')

"קְצַר אַפַּיִם יַעֲשֶׂה אִוֶּלֶת וְאִישׁ מְזִמּוֹת יִשָּׂנֵא" (א')

יֵשׁ אָדָם שֶׁכַּאֲשֶׁר מִישֶׁהוּ עוֹשֶׂה לוֹ דָּבָר רַע - הוּא נוֹקֵם בּוֹ מִיָּד! הוֹצֵאתָ לִי עַיִן - אֲנִי אוֹצִיא לְךָ שְׁתַּיִם! אוּלָם, יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא נוֹקְמִים מִיָּד, אֶלָּא אוֹמְרִים: "חַכֵּה, חַכֵּה, הַנְּקָמָה עוֹד תַּגִּיעַ וּבְגָדוֹל.." וְהֵם יוֹשְׁבִים וְזוֹמְמִים מְזִימוֹת אֵיךְ לִנְקֹם עַל הָרָעָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה לָהֶם. בָּא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וּ"מְנַעֵר" אֶת שְׁנֵיהֶם מֵהַחֲלוֹם!!!

קְצַר אַפַּיִם יַעֲשֶׂה אִוֶּלֶת - זֶה שֶׁנּוֹקֵם מַהֵר עוֹשֶׂה שְׁטוּת! וְאִישׁ מְזִמּוֹת יִשָּׂנֵא - וְזֶה שֶׁזּוֹמֵם אֵיךְ לִנְקֹם יִהְיֶה שָׂנוּא לַכֹּל, לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת! מִנְּקָמָה לֹא מַרְוִיחִים אַף פַּעַם!! אָז מָה הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה? פָּשׁוּט - "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'" - זוֹ הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה!

כַּאֲשֶׁר אָדָם נוֹקֵם הוּא מַרְאֶה שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, שֶׁכֵּן אִם הַכֹּל מְכֻוָּן מִלְּמַעְלָה מַדּוּעַ לִנְקֹם בַּשֵּׁנִי? הֲרֵי הוּא הָיָה שָׁלִיחַ שֶׁל הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה, וְאִם יֵשׁ צֹרֶךְ לְהַעֲנִישׁוֹ עַל מַעֲשָׂיו יֵשׁ לַעֲשׂוֹת זֹאת בַּדֶּרֶךְ הַמְּקֻבֶּלֶת וְלֹא בְּאֹפֶן שֶׁל נְקָמָה. וּבִכְלָל, חַיָּב אָדָם לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לוֹמַר: "כָּל מָה שֶׁה' עוֹשֶׂה הַכֹּל לְטוֹבָה", וְאִם זֶה טוֹבָה - לָמָּה לִנְקֹם?? וְלֹא רַק נְקָמָה בַּמְּצִיאוּת אֲסוּרָה אֶלָּא אֲפִילוּ בְּתוֹךְ הַלֵּב..

יְהוּדִי אֶחָד - תֵּאֵר הָרַב דֶּסְלֶר זַצַ"ל - הֶעֱרִיךְ אֶת עַצְמוֹ כְּאִישׁ יָשָׁר וְהָגוּן. אוּלָם כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ לַעֲלוֹת לַמְּרוֹמִים קִבְּלוּהוּ הַמַּלְאָכִים בְּהַכְרָזָה: "הָרוֹצֵחַ הִגִּיעַ!" הַיְּהוּדִי הִבִּיט סְבִיבוֹ וְנִסָּה לְהַבְחִין עַל מִי הֵם מְדַבְּרִים אוּלָם מִשֶּׁלֹּא רָאָה אַף אֶחָד לְיָדוֹ שָׁאַל: "אֲנִי רוֹצֵחַ?? מִיָּמַי לֹא נָגַעְתִּי בְּאִישׁ לְרָעָה.." הֵשִׁיבוּ לוֹ: "הַאָמְנָם? הִזָּכֵר נָא בְּיוֹם פְּלוֹנִי, כַּאֲשֶׁר פָּתַח אָדָם חֲנוּת לְיַד הַחֲנוּת שֶׁלְּךָ, וְאַתָּה הָיִיתָ סָבוּר שֶׁהוּא מְסַכֵּן אֶת פַּרְנָסָתְךָ, וְ"אִחַלְתָּ" לוֹ בְּלִבְּךָ פְּנִימָה הֶתְקֵף לֵב..", ה' רוֹאֶה לַלֵּבָב וְלָכֵן יֵשׁ עָלֶיךָ כֶּתֶם שֶׁל רוֹצֵחַ. וְעַל זֶה אָנוּ מִתְוַדִּים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים: "עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּהִרְהוּר הַלֵּב..".

עוד באותו נושא:

הרב זמיר כהן - שתי מצוות עיקריות בחג הסוכות - מהן?

להרחבה על מצוות ערבה בהושענא רבה לחצו כאן.

הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא סוכות וארבעה מינים