עובדות ביהדות

אגרת הרמב"ן ועצותיה המפתיעות: 10 עובדות שלא ידעתם על אגרת הרמב"ן

הרמב"ן מציע לבנו לקרוא איגרת זו פעם בשבוע לפחות, ומבטיח לו כי ביום הקריאה יזכה להיענות שמימית לקבל כל בקשותיו. 10 עובדות על אגרת הרמב"ן

| ה' תמוז התשע"ח |
אא

הרמב"ן היה מגדולי ישראל מתקופת הראשונים ומגדולי מפרשי התורה. לרגל יום ההילולא שחל בי"א בניסן, קבלו 10 עובדות שאולי לא ידעתם על האגרת ששלח לבנו, "איגרת הרמב"ן".

1. אגרת הרמב"ן הינו מכתב המיוחס לרבי משה בן נחמןשעל פי הייחוס נכתב לבנו נחמן ששהה בקטולניה. האגרת היא מעין צוואה רוחנית וכוללת דברים בחשיבות הענווה והימנעות מכעס. 

2. האגרת זכתה לתפוצה רבה והוכללה במהדורות רבות של הסידור. באגרתו, מעניק הרמב"ן הדרכה יסודית עם שלל עצות מעשיות. הרמב"ן מציע לבנו לקרוא איגרת זו פעם בשבוע לפחות, ומבטיח לו כי ביום הקריאה יזכה להיענות שמימית לקבל כל בקשותיו.

3. באגרת שני חלקים עיקריים: חלק מחשבתי המורה איך האדם צריך להתנהג ואילו תכונות לשפר, וחלק מעשי, המתחיל במילים "על כן אפרש", שבו ממחיש הרמב"ן את דרך ההתנהגות הראויה.

4. האיגרת מציעה מספר דרכים להגיע ליראת שמיים. אלו כוללים הקפדה על מידות טובות כמו ענווה, יראת ה', דיבור יפה אל כל אדם והתרחקות ממידות רעות כמו: רדיפת כבוד, גאווה וכעס.

5. באיגרת מורה הרמב"ן לבנו שלבים בצמיחה אישית - מריסון הכעס, דרך רכישת ענווה ועד ליצירת קשר עמוק עם אלוקים. המתכון מתחיל בעצה לדבר בנחת. פשוט לא להרים את הקול. שלוט בכך, והשג שליטה בעצמך – מבצע לא פשוט. איגרת הרמב"ן הוכיחה את עצמה כיעילה מאוד לרבים. אחת העצות הראשונות באיגרת היא: "תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת. לכל אדם ובכל עת ובזה תינצל מן הכעס. שהיא מידה רעה, להחטיא בני אדם".

6. באיגרת מובאת הדרכה להשליך השלכות מעשיות מלימוד התורה: "וֶהֱוֵי זָהִיר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה תָּמִיד, אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמָהּ. וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר – תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ."

7. הרב אברהם חיים פוייר בחוברת 'מכתב לדורות' מרחיב על כל שורה באיגרת, ומסביר שכאשר אדם מרגיש שמצבו נתון בשליטתו, הוא נלחץ מכל מצב מדאיג, משום שהוא מדמיין שהעולם כולו תובע את תשומת ליבו ותגובתו. לכן הוא צועק בחזרה, מרים את קולו בניסיון להשיג שליטה על המוסרות שמעולם לא היו בידיו.

לעומת זאת, הבוטח באלוקים הוא רגוע ומושל ברוחו, מפני שהידיעה שאלוקים שולט בכל מרגיעה אותו. הוא חופשי לדבר בנחת וברוגע, משום שאין לו צורך לנהל מאומה. כל מה שקורה נגזר כבר משמים. אם כך, מה לו לכעוס ולנסות לארגן, לכעוס ולצעוק? בשעת לחץ, אדם נוטה לחשוב: "כולם סומכים עליי ומצפים ממני לפתור להם את הבעיות, ובכל זאת אף אחד לא מקשיב להנחיות שלי. אני לא מסוגל להתמודד עם כל זה בבת אחת, אז אני אצעק עליהם." אבל הרמב"ן נותן לנו אפשרות אחרת: שמרו על קול מתון. צעקות רק תגברנה את הלחץ.

8. פירושים רבים נכתבו על אגרת הרמב"ן. את עצתו "תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת לכל אדם ובכל עת", מבארים כך: "כל דבריך" - המילה "כל" מטרתה לרבות, כי גם דיבור של תוכחה וביקורת צריך להיות בנחת. "לכל אדם" -  גם אדם המדבר איתך קשות ומעליבך - אל תחזיר לו באותה מטבע,  "ובכל עת" - בא לרבות במילת "כל" גם את הזמנים בהם יותר קשה לאדם לשמור על סבלנותו. הרווח מיידי: "ובזה תינצל מן הכעס, שהיא מידה רעה להחטיא בני אדם".

9. לפני מספר שנים העניקה הרבנית קנייבסקי ע"ה עצה טובה לאישה ששאלה אותה: "מה אני יכולה לעשות כדי להיות אמא טובה?" עצתה של הרבנית היתה: "קראי פעמיים בשבוע את איגרת הרמב"ן".

10. הדליקו נר לעילוי נשמתו של הרמב"ן וקראו את האיגרת:

שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ: תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת, לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבָזֶה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחֲטִיא בְנֵי אָדָם. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "כָּל הַכּוֹעֵס כָּל מִינֵי גֵּיהִנָּם שׁוֹלְטִין בּוֹ", שֶׁנֶאֱמַר: הָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ, וְאֵין רָעָה אֶלָּא גֵהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה".

וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה שֶׁהִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁנֶאֱמַר: עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה'. וּבַעֲבוּר הָעֲנָוָה, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הַיִרְאָה, כִּי תִתֵּן אֶל לִבְּךָ תָּמִיד: מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאַן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְשֶׁאַתָּה רִמָּה וְתוֹלֵעָה בְּחַיֶיךָ, וְאַף כִּי בְּמוֹתֶךָ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, שֶׁנֶאֱמַר: הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ, אַף כִּי לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם, וְנֶאֱמַר: הֲלֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם ה'. וְכַאֲשֶׁר תַּחֲשׁוֹב אֶת כָּל אֵלֶּה, תִּירָא מִבּוֹרַאֲךָ וְתִשָּׁמֵר מִן הַחֵטְא, וּבְמִדּוֹת הָאֵלֶּה תִּהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקֶךָ.

וְכַאֲשֶׁר תִּתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ מִכָּל אָדָם וּלְהִתְפַּחֵד מִמֶּנּוּ [-מהשם יתברך] וּמִן הַחֵטְא, אָז תִּשְׁרֶה עָלֶיךָ רוּחַ הַשְּׁכִינָה, וְזִיו כְּבוֹדָהּ, וְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא. וְעַתָּה בְּנִי דַע וּרְאֵה, כִּי הַמִּתְגָּאֶה בְלִבּוֹ עַל הַבְּרִיוֹת, מוֹרֵד הוּא בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם, כִּי מִתְפָּאֵר הוּא בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת שָׁמַיִם, שֶׁנֶאֱמַר השם מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ וגו'. וּבַמֶּה יִתְגָּאֶה לֵב הָאָדָם? אִם בְּעֹשֶׁר, ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר, וְאִם בְּכָבוֹד, הֲלֹא לֵאלֹהִים הוּא, שֶׁנֶאֱמַר: וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ, וְאֵיךְ מִתְפָּאֵר בִּכְבוֹד קוֹנוֹ?! וְאִם מִתְפָּאֵר בְּחָכְמָה – "מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים, וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח": נִמְצָא הַכֹּל שָׁוֶה לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, כִּי בְאַפּוֹ מַשְׁפִּיל גֵּאִים, וּבִרְצוֹנוֹ מַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים, לָכֵן הַשְׁפִּיל עַצְמְךָ וִינַשַּׂאֲךָ הַמָּקוֹם.

עַל כֵּן אֲפָרֵשׁ לְךָ אֵיךְ תִּתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה לָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד: כָּל דְּבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּנַחַת, וְרֹאשְׁךָ כָּפוּף, וְעֵינֶיךָ יַבִּיטוּ לְמַטָּה לָאָרֶץ וְלִבְּךָ לְמַעְלָה, וְאַל תַּבִּיט בִּפְנֵי אָדָם בְּדַבֶּרְךָ עִמּוֹ, וְכָל אָדָם יִהְיֶה גָּדוֹל מִמְּךָ בְּעֵינֶיךָ, וְאִם חָכָם אוֹ עָשִׁיר הוּא – עָלֶיךָ לְכַבְּדוֹ, וְאִם רָשׁ הוּא, וְאַתָּה עָשִׁיר אוֹ חָכָם מִמֶּנּוּ – חֲשֹׁב בְּלִבְּךָ כִּי אַתָּה חַיָּב מִמֶּנּוּ וְהוּא זַכַּאי מִמְּךָ, שֶׁאִם הוּא חוֹטֵא הוּא שׁוֹגֵג וְאַתָּה מֵזִיד.

בְּכָל דְּבָרֶיךָ וּמַעֲשֶׂיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ וּבְכָל עֵת, חֲשֹׁב בְּלִבְּךָ כְּאִלּוּ אַתָּה עוֹמֵד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּשְׁכִינָתוֹ עָלֶיךָ, כִּי כְּבוֹדוֹ מָלֵא הָעוֹלָם. וּדְבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ, וְתִתְבַּיֵּשׁ מִכָּל אָדָם, וְאִם יִקְרָאֲךָ אִישׁ, אַל תַּעֲנֵהוּ בְקוֹל רָם, רַק בְּנַחַת כְּעוֹמֵד לִפְנֵי רַבּוֹ.

וֶהֱוֵי זָהִיר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה תָּמִיד אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמָהּ. וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר, תְּחַפֵּשׂ בַּאֲשֶׁר לָמַדְּתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָּבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ, וּתְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֶׂיךָ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וּבָזֶה יִהְיוּ כָּל יָמֶיךָ בִּתְשׁוּבָה. וְהָסֵר כָּל דִבְרֵי הָעוֹלָם מִלִּבְּךָ בְּעֵת הַתְּפִלָּה, וְהָכֵן לִבְּךָ לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, וְטַהֵר רַעְיוֹנֶיךָ, וַחֲשֹׁב הַדִּבּוּר קֹדֶם שֶׁתּוֹצִיאֶנּוּ מִפִּיךָ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלְךָ בְּכָל דָּבָר וְדָבָר וְלֹא תֶחֱטָא, וּבָזֶה יִהְיוּ דְּבָרֶיךָ וּמַעֲשֶׂיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ יְשָׁרִים, וּתְפִלָּתְךָ תִהְיֶה זַכָּה וּבָרָה וּנְקִיָּה וּמְכֻוֶּנֶת וּמְקֻבֶּלֶת לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶאֱמַר: תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ.

תִּקְרָא הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת פַּעַם אַחַת בַּשָּׁבוּעַ וְלֹא תִפְחוֹת, לְקַיְּמָהּ וְלָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְמַעַן תַּצְלִיחַ בְּכָל דְּרָכֶיךָ וְתִזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים, וּבְכָל יוֹם שֶׁתִּקְרָאֶנָּה יַעֲנוּךָ מִן הַשָּׁמַיִם כַּאֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לִבְּךָ לִשְׁאוֹל עַד עוֹלָם אָמֵן סֶלָה.

לקריאה באגרת הרמב"ן, לחצו כאן.

צפו בהרצאתו המחכימה של הרב זמיר כהן: מסע אל תוך עצמינו על פי אגרת הרמב"ן: 

 

הרב הרצל חודר מסביר על ההבטחה המפורשת שכל מי שקורא את אגרת הרמב"ן - יתמלאו משאלות לבו ובני ביתו. צפו 

 

על פי אגרת הרמב"ן, מהי הדרך להשגת יראת שמיים? צפו

 
אומרים את אגרת הרמב"ן בכל יום? זכיתם לישועה מיוחדת? ספרו לנו על כך בתגובות.

דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.8 (81 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

חומש אור החיים עם ביאור אור לעיניים

320לרכישה

מוצרים נוספים

כמים ליבך - הרבנית ימימה מזרחי

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם 11 - חיים ולדר

חבורת תריג 4 - בתעלומת בבל - חיים ולדר

חבורת תריג - עונה 7

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים