כל התכנים של יהוסף יעבץ

בעת שהמשטרה החרימה את הפריט הנדיר, נפל הלוח מידי אחד הקצינים ונשבר לשניים. הודות לכך התברר שעל הכתובת, וגם בעומק חריצי האותיות, יש קרום שנוצר על ידי הפרשות מיקרואורגניזמים, ולדעת מומחים הוא חייב להיות בן מאה שנים לפחות

הורדוס הגר עינה ודיכא את העם בצורה הקשה ביותר שידע העם מעודו, ובצורה שאף עם לא ידע שמלך, שהוא כאילו מלך של עם בארצו, לא כובש ולא בן עם זר, ידכא את עם מלכותו באופן מבהיל שכזה

כאשר בני ישראל נענשים על חטאם, והם לא מבינים את הגורם האמיתי לעונש, זה קטרוג גדול שעלול להוביל להמשך העונש. לכן חשוב מאד כאשר מתרחשת, חלילה, צרה, לדעת מי הגורם האמיתי שלה – רצונו של הקב"ה לעורר אותנו

צירופי האותיות פ' ור' בלשון הקודש מגלים תופעה מעניינת מאד. כל צירוף אפשרי של פ+ר – משמעותו קשורה בחשיפת הפנימיות. האות ר' מסמלת את החומר הפנימי, והאות פ' מסמלת הוצאה החוצה

"והשבתי חיה רעה מן הארץ": מה הכוונה בברכה זו? האם הכוונה להבטחה של ימות המשיח, "וגר זאב עם כבש"? זה הרי נס שנוגד את דרכי הטבע בכלל?

אלפי שנים עברו, עשרות כיבושים ומלחמות על הארץ, ואף אחד לא יישב אותה ישוב קבע, כמו כל ארצות העולם האחרות. היא פשוט נשארה שוממה ברובה הגדול, ולא ראויה ליישוב

להצלת היהודים מכל רדיפותיהם אין הסבר טבעי. כשם שיעקב וכל זרעו ניצלים ברגע האחרון מכיליון ע"י עשיו, כך בכל הדורות, כאשר היתה החרב מונחת על צוואר המרכז הרוחני של העם – נפתח פתח הצלה כלשהו

"ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה". מה זו אבן משכית? ומה בדיוק האיסור?

הארץ מקבלת אותנו רק אם מכירים בקדושתה, שהיא מקום השראת השכינה, ואנחנו יכולים לגור בו רק אם נשמור על קדושתו

כיום, הקפה הוא מובן מאליו, בכל בוקר מכינים קפה, כל אחד בדרכו, תוך חצי דקה, ומתחילים את היום. אבל אם נחזור לאחור, שלש מאות שנים ויותר, שום דבר אינו מובן מאליו

כל הגופים שעוסקים בעזרה ובחמלה והומניזם, זכויות אדם - מדוע הם שונאים אותנו כל כך? אולי זו בעיה של ההסברה שלנו?

מעניין לדעת שלפני דורות, כאן בארץ ישראל, מערת קבורתו של חוני המעגל שימשה כאתר עליה לרגל בימי עצירת גשמים, שם ניסו קדמונינו להתפלל לה' שיענה אותם, כמו שענה לחוני המעגל בשעתו

ליד קבר רשב"י נמצאת מערת קבורה גדולה, ובה שני חדרים גדולים עם 37 בורות קבורה ומצבות. כיום מוסדרת כניסה, תאורה, מעקות, ומדרגות, ועל השלט כתוב: מערת הלל הזקן. אמנם בעבר היתה המערה מקום עליה לרגל, ונחשבה גם כמקום של ניסים, ויוחסה להלל ולשמאי

חולקרייש נשמע אולי כמו תבשיל הונגרי אותנטי. יש עוד ניחושים? ובכן, חולקרייש הוא מנהג יהודי אשכנזי עתיק יומין, שבו מוסיפים לרך הנולד "שם חול", שם בלועזית

הבעיה בריבית היא שהיא הולכת וגדלה, האדם כל החיים צריך לשלם עוד ועוד, על הבית, על האוטו, על התשלומים של האשראי, המטרה היא שתמיד הלקוח יהיה חייב איכשהו, עד זקנה ושיבה, יצאו תשלומים. זה סוג של עבדות, ללא מוצא

בשנת 1837 פקדה שוב רעידה קשה את צפת, אבל הפעם, על אף שבית הכנסת הגדול אבוהב, נחרב, הקיר הדרומי ובו ארון הקודש עם הספר העתיק – שרד

אנחנו בעיצומה של ספירת העומר, נזהרים שלא לשכוח כל יום, מבררים יפה "כמה היה אתמול" ומשתדלים להחזיק ראש. אך האם היינו מחזיקים ראש על ספירה של חמישים שנה? "כמה ספרנו לפני עשר שנים, בבר מצוה של יוסי?"

לפני שני דורות, כשהתחילו רעיונות הכפירה וה"ביקורת" לחלחל בעולם, יצאו כמה חוקרים גרמניים בקמפיין, שהיהדות משתמשת ברעיונות של כנענים עובדי ע"ז, שהרי הכנענים כידוע עבדו לבעל, שהיה אחראי כביכול לפריון, לגשמים, והנה חכמים משתמשים בשם "שדה הבעל", לשדה שיש לו גשמים!

רבי אהרן מויאל הקים קריה תורנית ענקית במושגי אותם ימים. בית כנסת ענק, בית מדרש גדול, תלמוד תורה. למשפחתו הקים בית גדול דמוי טירה מחוץ לחומות יפו העתיקה

המון המוסלמים הפראים החל להתעלל בגופתו של באטו. נסים שמאמה, שרצה למנוע את החרפה הזו, שלח את משרתיו לזרוק מטבעות מן החלונות, וההמון הניח לרגע את הגופה כדי ללקט מטבעות