כך נהפוך את הטראומה של החזרת החטופים לדרך של צמיחה
הרשו לי להציע כאן דרך אחת להתמודד עם העניין: השאלה היא איך אנחנו גורמים לעולם להפוך לטוב יותר באמצעות מעשים טובים שאנחנו הולכים להקדיש לזכרם של הנרצחים
הרשו לי להציע כאן דרך אחת להתמודד עם העניין: השאלה היא איך אנחנו גורמים לעולם להפוך לטוב יותר באמצעות מעשים טובים שאנחנו הולכים להקדיש לזכרם של הנרצחים
"ואז", סיפר לי בניה בחלום: "מיכה הרובוט פשוט נתן לי עשר סיבות מנומקות להפליא מדוע מנחם, המורה הוותיק, צריך להיות מוחלף מהתפקיד שלו"
מנתן שרנסקי בכלא הסובייטי ועד הגבורה של החטופות בשבי: יש לנו כוח לשלוט בחיים של עצמנו
שאלתי אותו אם הוא ניסה לדבר עם המחנכת, והוא ענה לי שכן, אבל לצערה אין לה מה לעשות, כי ההשפעה של בית הספר מוגבלת. אנחנו חיים בסופו של דבר במדינה חופשית, וכל הורה רשאי לחגוג לילדים שלו איך שהוא רואה לנכון
הורים ומחנכים – אסור לכם לפספס את השיעור לחיים שלמדנו מאבידע, דורון, אמילי ורומי
עכשיו תסתכלו על המילים הללו, ותחשבו על דונלד טראמפ. האם נראה לכם שבאיזושהי קונסטלציה הוא היה אומר: "תקשיבו, אינני יכול עוד?", או "לא אוכל אנכי לבדי לשאת אתכם?". הצחקתם אותו
אז הנחתי את הטישו, והסתכלתי לראות מי מבין הנערים – שהרגע שמעו שיחה על סולידריות חברתית – מתכוון להתעלם מהטישו, ומי יתכופף להרים את החתיכה
בסיום הפגישה עם האמא הזו, חשבתי איזה עוצמה וכוח יש למחנכים ולמורים, שהם מסוגלים במשפט אחד להפיח מחדש חיים באמהות עייפות, ולהזכיר להן מדוע העולם צריך אותן
הם עדיין ההורים שלנו! אלו שנתנו לנו ביחד עם אלוקים את החיים שלנו בעולם הזה. אלו שקמו באמצע הלילה בשביל להרגיע אותנו. מהם אנחנו רוצים להתנתק?
זה לא סוד שהאמריקאים סוגדים לווינרים. לעוצמה. לעושר. אמור לי כמה שווה המטוס הפרטי עם ברזי הזהב שלך, ואומר לך מי אתה. נראה לכם שלרב שך זצ"ל או לרב קנייבסקי זצ"ל היה סיכוי במערכת הבחירות האמריקאית?
אז נכון שאנחנו רוצים לשמור על הילדים שלנו, ובכל זאת יותר מכדאי לחשוב מה אנחנו עושים בשביל לא לשקוע בבועת הניתוק
ראש השנה מגיע, וזה הזמן לתפוס את היומיים האלו ולהתחיל ולעשות סדר בחיים של הילדים שלכם. ואולי גם, על הדרך, בחיים שלכם
תרפו רגע מהשיעורים הפרטיים ותנו לילדים שלכם את המתנה הגדולה של החיים שלהם. תנו להם את מתנת הרגישות
הורים רבים נוטים להדחיק את העובדה שהחופש הגדול הוא קודם כל הבית ספר של החיים, ושהילדים שלהם עוקבים בעניין וסופגים כל תנועה והתנהגות שלהם. לפעמים השיעור הכי חשוב בכלל מתחיל בלהיות נחמד, ולא לשכוח לחייך למאבטח בחניון
ברור שאני רוצה לסדר אותם ולדאוג להם, אבל יודעים מה? אולי הייתי מעדיף שהילדים והנכדים והנינים שלי יקבלו כלים לחיים נכונים, שתהיה להם תפיסת עולם בריאה, בלי קשר לטונות הכסף שיישפכו עליהם
ילדים דחויים מתפללים שהלילה הזה יהיה שונה מכל הלילות: שבכל הלילות לא מזמינים אותם להתכנסויות של החבר'ה, ובלילה הזה, הלוואי אלוקים, תעשה שזה יהיה שונה
הוא שוב הסתכל אלי, ואמר לי: "המורה, אם יש תלמיד שאין לו חדר או חברים שרוצים לישון איתו, אני רוצה לישון איתו!". "תגיד", עניתי לו, "חשבת על זה לבד? פשוט לבוא אלי ולהגיד לי את זה?"
כשאנחנו עומדים בפני בחירה שעשויה להשפיע על כל מהלך חיינו, חשוב שנעשה זאת מהסיבות הנכונות. זהירות, בחירה כללית לפניך
"למה הוא עצוב כל כך? מה הסיפור שלו? יכול להיות שהילד שלכם לא מתנדב בכלל בחיים?"
אנחנו רואים חיילים שחוזרים מהמלחמה פגועי גפיים. האם אנחנו מעבירים את המסר החשוב שיש להם לספר לנו לילדים שלנו?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה