כל התכנים של אבינועם הרש

"אתם חושבים שאתם מכירים אותי? אבל אין לכם מושג שאני גם צַפָּר מקצועי, מנגן עשר שנים בפסנתר, צייר, אסטרונום ודובר עוד שלוש שפות ברמת שפת אם: אנגלית, רוסית וצרפתית"

מחנכים, תכף מתחיל החופש הגדול. אין כבר ספרים, והמבחנים מאחורינו. זה הזמן לדבר לחזור למטרה הראשונה שלשמה נתכנסנו כאן: לגדל בני אדם. נקודה

מה בדיוק חושבים ההורים שמתוסכלים מכך שהילדים שלהם לא מסוגלים לצרף שתי מילים ביחד לשאלות שלהם, אם הם לא מסוגלים, כהורים, לצרף שני רגעים ביחד כדי לשמוע אותם ולהיות שם בשבילם?

הסתכלתי עליו, וראיתי שכמו נוספו לו עשרים סנטימטר לגובה שלו. הוא עזב הכול. הצבע חזר לו ללחיים והוא אמר לי בעיניים נוצצות עם חיוך מלא גאווה: "מה אמרת? מי? הבן שלי?"

הצגת סוף שנה אמורה להיות המשך ישיר לקו החינוכי של בית הספר, כלומר ההצגה היא בעצם האמצעי שדרכו אנחנו רוצים להעביר את המסרים החינוכיים שלנו. האם זה קורה?

רגע לפני שאנחנו מנסים להטיף לילדים שלנו על כבוד הזולת, כדאי רגע לעצור ולבדוק ברצינות: ומה איתנו?

כל כך רציתי שנעם הי"ד ייכנס אלינו לכיתה עם מדי הימ"מ וסיכת לוחם מערכת הביטחון, ויגיד להם בקולו ובדרך הפשוטה שלו, שלפעמים אין דבר נוצץ וראוי יותר מלעשות את ה"עבודה השחורה"

עד שפרצה המלחמה, ופתאום התברר לנו שהחמצוצים הללו, יש בהם משהו מיוחד ושונה... מסתבר שהם ספוגים באותו חומר מיוחד שיש ליהודים בכל הדורות. מן גֶן מיוחד כזה, שמתפוצץ בתנאים מיוחדים

זה היה רק עניין של זמן עד שהאמא הראשונה תצייץ בקבוצת ההורים: "תגידו, גם אתם שמעתם שאין למידה במתמטיקה?"

כלומר, לך תדבר עם הילד שלך על חרם ועל כמה שהוא חייב לגלות מעורבות וסולידריות חברתית, רגישות ואכפתיות, כאשר אתה מוצף במיילים שמתרגשים עליך שוב ושוב

"אז כמה זמן יוצא לכם לדבר עם ההורים שלכם? לשבת איתם? לעדכן אותם במה שעבר עליכם? להתעדכן במה שעבר עליהם?". שתיקה ארוכה

ממשלוחי מנות ועד נפצים: השיעורים החשובים שלמדתי מהורים ששולחים משלוחי מנות, והשיעורים שאתם יכולים – וצריכים – ללמד את הילדים שלכם

אין היה מגיב נשיא ארצות הברית, לו היה מוחזק במנהרות החמאס? נדמה לי שהאיש החזק בעולם היה מחזיק הרבה פחות זמן מאשר האיש החזק באמת

כמה הורים באמת מודעים לעניין שלא פחות חשוב מלדאוג שלילדה שלך יהיה משלוח מנות ראוי, זה לדאוג שהיא לא תעליב או תפגע בילדה שאין לה האמצעים לקנות ולהשיג משלוח מנות ראוי?

כמה כוחות נפש ותעצומות אתה צריך בשביל לצאת מעצמך, מזה שרוצה עכשיו שרק יעטפו אותו, יחבקו אותו, יעריצו אותו על זה שהוא שרד כנגד כל הסיכויים – ובמקום זה פשוט להפנות את כל הזרקור לעבר ההורים המודאגים

הרשו לי להציע כאן דרך אחת להתמודד עם העניין: השאלה היא איך אנחנו גורמים לעולם להפוך לטוב יותר באמצעות מעשים טובים שאנחנו הולכים להקדיש לזכרם של הנרצחים

"ואז", סיפר לי בניה בחלום: "מיכה הרובוט פשוט נתן לי עשר סיבות מנומקות להפליא מדוע מנחם, המורה הוותיק, צריך להיות מוחלף מהתפקיד שלו"

מנתן שרנסקי בכלא הסובייטי ועד הגבורה של החטופות בשבי: יש לנו כוח לשלוט בחיים של עצמנו

שאלתי אותו אם הוא ניסה לדבר עם המחנכת, והוא ענה לי שכן, אבל לצערה אין לה מה לעשות, כי ההשפעה של בית הספר מוגבלת. אנחנו חיים בסופו של דבר במדינה חופשית, וכל הורה רשאי לחגוג לילדים שלו איך שהוא רואה לנכון

הורים ומחנכים – אסור לכם לפספס את השיעור לחיים שלמדנו מאבידע, דורון, אמילי ורומי