כל התכנים של אבינועם הרש

אין כמעט הורה שלא מכיר את ההרגשה שבה הוא צריך להתאמץ ולהוציא המון משאבים כדי להדליק את הנשמה של הילד שלו. לפעמים זה מתסכל. לפעמים נראה בלתי אפשרי. חנוכה כאן כדי להזכיר לנו שבהדלקת נשמות אין באמת תקרות זכוכית

איך הדור ששקוע עד הראש בטלפון הנייד שלו ומזיז את הראש שלו רק בשביל לנשום ולאכול משהו, איך הדור הזה יוכל להתמודד מול מצבי לחץ ואיומים שדורות אחרים אכלו בלי מלח, חשבנו. טעינו

את הערך של הכרת הטוב נעבד למול הילדים כאשר נשאל אותם שאלה פשוטה: מתי בפעם האחרונה יצא להם להודות על זה שהם ישנים במיטה שלהם, אוכלים את האוכל שלהם ומתעוררים לתוך הבית שלהם?

שיחה שהתרחשה לפני כשבועיים, בבית קפה ב"איירפורט סיטי". כל הדמויות קיבלו שמות בדויים לבקשתם

ובכל שנה, כאשר אני נכנס לכיתה ביום הראשון ורואה את ההתרגשות של הילדים במציאת המקום, אני מיד מזהה אותו

לפעמים שום דבר לא יכול להשתוות לקשר הישיר בין הורים לילדיהם. גם לא כרטיס אשראי. ולפעמים, אף על פי שאנחנו חושבים שאנחנו מכירים ממש טוב את הילדים שלנו, מתברר שהם עדיין יכולים להפתיע אותנו

"המחנך, למה לא סיפרת לנו את כל הסיפורים הללו בתחילת השנה? זה הרבה יותר מדבר לעולם שלי מאשר כל מה שלמדנו עד עכשיו"

שבועות מזכיר לנו שלא פחות חשוב ממבחן התוצאה היא הדרך והנשמה שמלווה את הצעידה עד למטרה. שיעור לחיים מהמעשה של גדול הדור

הרבה לפני החדרים והאוכל, הבריכה והג'קוזי, אם יש דבר שאתה רואה מיד בבית מלון זה את החינוך של הילדים

"תגיד" שאלתי אותו: "ת'אמת... מה החלום שלך כלפי הילדים שלך? מה האיחול הכי גדול שאתה יכול לאחל לילד שלך?". "פשוט מאוד", ענה לי, "ששמחת החיים שלו תנבע מתוכו פנימה"

הוא הסתכל עלי, נוטף כולו מזיעה ואמר לי: "ראית המורה, איך שהם אוהבים אותי? ראית איך שעם מסכה כולם רצו בקרבתי?"

עמדתי מול כיתה ו' ושאלתי אותם: "עם יד על הלב, ותרגישו לגמרי בנוח. עד כמה בכלל מעניינים אתכם כל סיפורי השואה האלו?"

ציונים במתמטיקה ואנגלית תוכלו גם לשמוע בטלפון. תשאירו את הזמן היקר עם המחנך להתעניין ולדעת אם הילד שלכם מרים את הכיסא בסוף היום