כל התכנים של הרב אברהם יצחק

החמור פתח בדהירה מבועתת, כשמרים כמובן נסרכת בעקבותיו. "רגע, רגע", קראה מרים בעודה נגררת על הארץ בעקבות חמורה. "רגע, משיח!", "חיכינו לך כל כך הרבה זמן, לאן אתה ממהר!"

כל הדרך נקשו שיני הסוחרים מן הקור, וכל שהיה להם לקוות שהם בדרך הנכונה, ולא שחלילה מועדות פניהם מי יודע לאן

"לא יתכן!", אמר האב, "בעל האכסניה הוא אדם ירא שמים בתכלית ומטבחו כשר למהדרין!". בכל אופן, האב החליט לבדוק את העניין. הוא בירר עם בנו את תאריך החתונה, ועלה ובא אל האכסניה

קניתם כבר אסלה לפסח? עדיין לא?! רוצו מהר... או בעצם, תזכרו שחומרות הן רק חומרות, ומה שחשוב הוא שההכנות לפסח ייעשו בנועם ובשמחה

הרב ניימן לא ידע כיצד להגיב. הוא תהה בעדינות מה תועיל לו הלוואת פרוטה... הוא הוסיף לציין, שבא בכדי שהרב יברך אותו שיפטר מכל התשלום שהושת עליו שלא כדין. רבי חיים שלף את ארנקו, והוציא ממנו מטבע של שקל

באותו רגע נזעק ה"חפץ חיים" ואמר בחרדה נוראה: "לשון הרע! לשון הרע! אני לא שאלתי אותך מי לא שם זכוכית, אלא למה אין כאן זכוכית!", ומיד נמלט מבית הכנסת; כנראה כדי שלא ייוודע לו מי הגבאי ויכשל בלשון הרע

כל ניסיונותיו של מתתיהו לשדל את אביו שמדובר בהצלת נפש, עלו בתוהו. אביו הקשיח את סירובו, ולא נותר למתתיהו ברירה אלא לשתף את רב העיר

רבי אליהו שמח לראותו, ומיד שאלו: "יקירי, שמא תסכים לשוב עמנו לקלם כדי לפתוח מחדש את ישיבתנו הקדושה?". אולם העלם נחרד מן ההצעה. היתכן שינטוש בית ומשפחה ויצא לדרכים שבחזקת סכנה?

מי תקצב את הזהב במדבר, למה הילד לא מזהה את אביו, ואיך ייתכן שהקב"ה מצווה עלינו ליצור פסל?

הדף הישן מלא מחיקות, סימני שאלה וקריאה, והמון המון שלוש נקודות, כי משהו שם פשוט נתקע. הוא מלא בריקנות, ובעצם הוא ממש ריק...

לכולנו חסד הוא ערך עליון, אולם כשנחשפים לתגמולו המיידי בעולם הזה - זרע של קיימא - הלב מתעורר לעשייה. גם בלי זה עושים חסד, אבל לא תמיד עם כל הלב

אצל מי התארח רבי זושא כשהגיע לעיירה, וכיצד גילה ראש הקהל את עומק חכמתו?

אבני החושן אמנם היו יקרות בשווין, אולם תכלית תרומתן הייתה רק לעשיית בגדי כהונה. לעומתן, יתר החומרים נתרמו לתכלית בניית המשכן עצמו

איך נבנתה רחבת הכותל כמקום ראוי לתפילה? סיפור מרגש על ויתור – ועל מסירות נפש למצווה

אילו היה משה מבקש מחותנו להביא אליו את אשתו וילדיו, לבטח יתרו היה ממהר למלא את שליחותו; הוא היה מביאם אל המדבר, ואז היה משה פונה להכין את ישראל למעמד מתן התורה

"אוי ווי איזמיר", קרא זעליג בקול, "איזה טיפש אני! למה לא לקחתי מראש מפה? למה סמכתי על הזיכרון שלי? למה לא התעקשתי לדעת מה הדרך הנכונה?"

זכרו מה שאמר הגראי"ל שטיינמן זצ"ל: "אדם צריך לדעת: מהו, מה הוא יכול להיות, ומה הוא צריך להיות"

בשביל להצליח בחיים לא צריך לשרוף ספינות ולא לחצות נהרות שוצפים. רק לקפוץ למים

שאל הרב וואזנר: "ילמדנו כבודו, מאין כל הידע הזה?". השיב הבבא סאלי: "זה מהתמימות שלי!"...

"להפסיק לצפות בכדורגל גם לא היה ביכולתי, אבל הרב ביקש שאבטיח שאפסיק עם זה, ועשיתי זאת מעבר ליכולתי. כעת אני מבקש, שגם הרב יבטיח לי ילדים!"