ריטה פרייס

אלמן אפוף ברגשי אשמה מוזעק לתאונת דרכים של דמות מוכרת, ולאה פוגשת בבעלה במבט אחר. פרק ה' מתוך הספר "מקום אהלך", המתפרסם באתר הידברות מדי שבוע

לאה משתתפת בערב הפרשת חלה, ודנה עם עצמה ועם חברתה ברגשות המעורבים שלה לגבי העבודה החדשה. פרק ד' מתוך הספר "מקום אהלך", המתפרסם באתר הידברות מדי שבוע

לאה יוצאת ליומה הראשון בעבודה, ונתקלת בלא מעט קשיים בדרך – וגם בעבודה עצמה. פרק ג' מתוך הספר "מקום אהלך", המתפרסם באתר הידברות מדי שבוע

מיכל, עורכת הדין היוקרתית שהכרנו בפרק הקודם, יוצאת לרכיבת בוקר מוקדמת ומלאה בתובנות עגומות-משהו. פרק ב' מתוך הספר "מקום אהלך", המתפרסם באתר הידברות מדי שבוע

סיפור חדש באתר הידברות, והפעם: לאה מתקבלת לעבודה חדשה, ויהודה לא לגמרי בטוח שהוא מרוצה מזה. פרק א' מתוך הספר "מקום אהלך", המתפרסם באתר הידברות מדי שבוע

אם אני טועה, אני מרגישה חסרת ערך ממש, כאילו שאין לי זכות קיום יותר. הרוע והאפסיות שלי נחשפים, וכל מה שאני רוצה ברגעים שכאלה הוא פשוט להעלים את עצמי ולהתנדף

מה עכשיו? אין לי זמן לנשום עכשיו! עומדות לרשותי פחות מעשר דקות עד להדלקת הנרות. איך אספיק לנקות את הכל?! ומה נאכל השבת?! רק אתפוס את החצוף שעשה את זה ו...

נשדר להם כי אנו סומכים עליהם שידעו למצוא את הדרך לתקן את דרכיהם וכי אנחנו כאן כדי לסייע; נזכור שפנינו הם "פני הבורא" בעיניהם, וכל מבט, שדר ודיבור שלנו חוקקים בהם את "פני האלוקים"

זה השלב לבחור לעצמנו את המיקוד שלנו לשנה הקרובה - בעבודת המידות, בהסרת שנאה וכעס מלבנו, בבקשת סליחה מהשכן ובהתחזקות בקיום המצוות

הכעס מזיק לאדם. אך הוא מזיק לא רק לכועס עצמו, אלא גם לילדיו, עליהם הוא כועס. כיצד משפיעות הפנים הכועסות של ההורה על חינוך הילדים, ומה משותף לילדים שבעטו, לצערנו, בדרך התורה והמצוות?

רבי נתן מגלה לנו שתחושת הפחד היא הדרך של ה' לדבר אתנו, ולשדר לנו: אתה לא בכיוון. הפחד שאנו מרגישים הוא בבחינת תירוץ חיצוני, לומר לנו שיראת ה' שלנו לוקה בחסר

למה אחרי זמנים של התחזקות גדולה ותחושת הצלחה, מגיעה הנפילה הגדולה? האם אנחנו רק שחקנים, מציגים את ההתקדמות הרוחנית שלנו בעוד אנו מתבוססים בבוץ?

השמחה של חודש אדר היא שמחה של התחדשות רוחנית, של קבלת התורה מחדש. מה עושים בימים של ייאוש רוחני?

ואז קרה משהו מדהים. לפתע הפסקתי לשמוע את ההאשמות הקשות שנורו לעברי, ואט אט, התחלתי להרגיש את הזעקה הכואבת, את הבדידות ואת הייאוש שעלו מגרונו