מהפכות קורות ברגע – וה’ אוסף אותנו
פרשת כי תצא נקראת תמיד בחודש אלול, בו נוהגים אנו לומר פעמיים ביום את מזמור כ"ז בתהלים. במזמור זה דוד שופך את ליבו על מצבו האישי ועל הניכור שהוא חש מכולם, אך בד בבד הוא מזכיר שמי שנחלץ לעזרתו הוא בורא עולם
פרשת כי תצא נקראת תמיד בחודש אלול, בו נוהגים אנו לומר פעמיים ביום את מזמור כ"ז בתהלים. במזמור זה דוד שופך את ליבו על מצבו האישי ועל הניכור שהוא חש מכולם, אך בד בבד הוא מזכיר שמי שנחלץ לעזרתו הוא בורא עולם
אי אפשר להגדיר משהו כשלם, מבלי להסתכל על המכלול. לדוגמא: אם השולחן שבור, גם אם אחת מרגליו נותרה שלמה, אף אחד לא יגדיר את הרגל כמשהו שלם
אני באמצע חיי, כבר מזמן בחרתי את דרכי ומאוחר מידי לשנות אותה. משפחתי חינכה אותי בדרך מסוימת, אני חלק מחברה, איך אני יכול להשתנות ולשנות את הרגלי?
מהו ההבדל בין האוזן לבין שאר אברי החישה, ומה ניתן ללמוד מן המבנה המיוחד הזה? על החשיבות הגדולה של השמיעה
מדוע מתפלל משה אל הקב"ה דווקא בלשון תחנונים – "ואתחנן"? ומדוע, לכאורה, לא שומע הקב"ה לתפילתו?
ביטוי זה – "בין המצרים", הוא מקור כל הצרות. כל הרודפים משיגים אותנו כשאנו "בין המצרים", כלומר, כשעם ישראל מרגיש שהוא נתון בתוך מיצר. כשהוא מרגיש שתורת ישראל מצרה חלילה את צעדיו
כמו בהכשרת כלים, גם בנפש האדם הפנימיות היא שקובעת, ולא החיצוניות. על החשיבות של ההתקדמות בחיים
מה ההבדל בין בושה לכלימה? ומדוע חשו זקני ישראל את שתי התחושות הללו אל מול העברת ההנהגה ממשה רבנו אל יהושע בן –נון?
בלעם רואה שכולם מחוברים להשם, מי יותר ומי פחות, מי יעקב ומי ישראל, מי באהל ומי במשכן, אבל בסופו של דבר הקדוש ברוך הוא נמצא בלבבות של כולם, והוא אומר לעצמו – ראויים הם שתשרה עליהם ברכה
לכל אחד מאתנו יש ירדן שהוא לא יזכה לחצות, ארץ מובטחת שהוא לא ייכנס אליה. תמיד תמיד עלינו לזכור, שיש תייר גדול ההולך לפנינו בדרך.
חכמים לא הסיקו מסיפורו של קורח שמחלוקת היא תמיד דבר רע. להיפך, המחלוקת היא סוג של "סם חיים" ביהדות, כל עוד מניעיה טהורים ומטרותיה חיוביות. מהו ההבדל, אם כן, בין מחלוקת קורח ועדתו לבין המחלוקת שבין בית הלל לבית שמאי וכל יתר המחלוקות?
כאן, במדבר, הם יכולים לבלות את כל חייהם בלימוד התורה, כשצרכיהם הגשמיים מסופקים להם מבורא עולם "על מגש של כסף". שם – בארץ, הם חששו להיות כמו עוד אומה בעולם של עמים
מדוע ברחו בני ישראל מסיני? האם אפשר לברוח מהקב"ה ומקיום התורה והמצוות? ומה הקשר בין זה לבין אותיות התורה?
"יפה את רעייתי כתרצה" – כשאת רוצה. כשהרצון נעשה בדרכים הנכונות ובכלים הראויים, הוא הופך להיות חלק בלתי נפרד מהתורה
לכאורה, שני מושגים אלו – קידוש והגבלה, הם מושגים סותרים. המושג האחד קורא לנו להתקרבות מלאה אל השם, ואילו השני מגביל אותנו ושם מעצור כביכול ביננו לבין השם. מה פשר הדבר?
הסמל הגדול ביותר של חג השבועות הוא שאין לו סמל, זמן או תאריך
באה התורה ואומרת לאדם – אל לך לחשוב שעדיף לך להיות מישהו אחר, אל תחשוב לעצמך שאם היית מישהו אחר מצבך היה טוב יותר
כוונת המילים "וחי אחיך עמך" היא שתדאג שהמקבל יהיה בדרגה של "עִמָּךְ". תו לו תחושה ותדאג לכך ששניכם תהיו באותה רמה ושהוא לא ירגיש נזקק
לכל אדם, ולו המוצלח ביותר, יש "מקפלי מצנחים", אנשים המספקים לו את מה שהוא צריך כדי להצליח. מצנח פיזי, מצנח מנטלי, מצנח רגשי ומצנח רוחני
כאשר אדם מחובר לאלוקיו, הוא לא יכול להיות "בטל בשישים". גם מיליון "עצים" אחרים לא יצליחו לבטל אותו
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה