דייטים

מה אומרים לאמא שהילדה שלה תקועה אי שם בשידוך שכבר היה ונגמר?

לא כל מה שאתם חושבים שהוא מתנה נפלאה לרווקה, אכן יתקבל אצלה בברכה. בדיוק כמו שאי אפשר להעניק זר פרחים לאדם שאלרגי לפרחים, כך אי אפשר להעניק זר מילים לאדם שאלרגי למילים מסוימות, בזמן מסוים

איך מסכמים 17 שנות שידוכים שהגיעו לקיצן בסוף טוב - חתונה עם אדם שאני באמת, אבל באמת, אוהבת? שירה כהן בטור מסכם - שרבים מכם חיכו לו, לרגל נישואיה

כשמתבוננים בזה לעומק, מבינים שבאמת באמת - אין שום דבר רע בלהיות רווקה. אז למה אנחנו בכל זאת מכורכמות וממורמרות על כך שלא מצאנו את האחד שלנו? למה קשה לנו כל כך להישיר מבט מחוייך אל הבדידות שעוטפת אותנו מכל כיוון, ולחבק אותה חזק כאילו היא החברה הכי טובה שלנו? למה קשה לנו לראות את הרווקות כחוויה מרגשת ואפילו מלהיבה?