סבתא

שנים סיפרה לי אמא כמה עצוב היה סבא, על שעלה מאתיופיה לפני כולם. "אני המנהיג. אני צריך לעלות אחרון, לא ראשון". ומאז ועד יום מותו, סבא חי על אשל ופירות. הוא לא היה יכול לחיות עם העובדה שהוא בארץ ישראל, והעם שלו עדיין סובל ואובד בגולה. "ולמה לא לקרב אותנו?" שאל. "אולי בגלל הצבע שעל פנינו?" חמישה דברים על סבא שלי, הרב אורי בן ברוך (קס ברהן ברוך) זצ"ל

הצריף היה קטן מאוד, חדר וחצי פלוס מטבחון קטנטן. במקום הקטן הזה סבתא הייתה מבשלת מטעמים מהמטבח הטורקי, וגם הייתה שומרת בשר וחלב בהפרדה. היינו משחקות בקלפים ומשחקים, והיא הייתה מפנקת במאכלים, ומלטפת, ומחבקת, ושרה בטורקית. היא העניקה לי אהבה אין סופית וטהורה

בכלא המצרי הוא העניק את הפיג'מה שלו לאסיר אחר, וכשראה שאיש זר ישן על מיטתו בבית המלון, הלך לישון על ספסל רחוב. תלמיד חכם גדול, איש חסד, שכיתת רגליו כדי להחיות בני נוער שלמדו במסגרות חילוניות. סבא שלי זצ"ל, תלמידו האהוב ממצרים של מרן עובדיה יוסף זצ"ל

כולנו מכירים את ההרגשה: חבל שלא הכרתם את סבא וסבתא שלי. כמה מיוחדים הם היו, וכמה דברים יש לעולם ללמוד מהם. הידברות מזמינה אתכם לכתוב את הסיפור המיוחד של סבא או סבתא, ולצרף תמונה. הסיפורים יתפרסמו במדור מיוחד באתר

"מותר לנכדים לקפוץ לבקר מדי פעם", טוען הדור השלישי. "עכשיו תורנו להיות עסוקים", שולח הודעה הדור הצעיר. איך מעבירים קווים בין סבתות מבוגרות מלאות ציפיות לצאצאי צאצאיהן חסרי הזמן? תהילה גיל מ'בקהילה' ביררה. וגם: קבלו את הסבתו'ש מודל תשע"ה - בלי המסרגות וכיסא הנדנדה