אמונה

היהדות אינה חוששת להכריז כי האלוקים נתן את תורתו לעם הנבחר בפני כל העם, ככתוב במפורש בתורה. ואדרבה, לא ייתכן ''להשחיל'' להסטוריה סיפור כזה ולבקש מעם שלם לשמור שבת, להניח תפילין, לשמור טהרת המשפחה ועוד

אנשים רבים טעמו את טעמה המתוק של התורה, והחלו לקיים מצוות תוך ויתור על הנאות רבות. לפתע העגלה נהייתה כבדה וקשה היה להם לסחוב אותה. מדוע? מה קרה לפתע?

ניסיון היצר הינו אחד הניסיונות הקשים והתקיפים בדורנו, המחטיא רבים וטובים. כיצד מתמודדים איתו? הרב דניאל בלס במאמר חיזוק מיוחד, על ההתמודדות הנכונה, ועל האופן האמיתי שבו עלינו להסתכל על עצמנו

בתוך רצף של גלויות חשוכות מפציע אור התקווה של חנוכה. הגיע הזמן לשבור את הרצף ולראות את האור

משה רבנו מלמדנו עד כמה עצה הנובעת מתוך עולמה של תורה לוקחת בחשבון את כל צדדי הספק, ומציעה פתרון אופטימלי. מאמר על אמונת חכמים מאת הרב זמיר כהן

לכל אדם השומר תורה ומצוות ברור, שכאשר מתעורר אצלו ספק בנושא כלשהו, הכתובת הטבעית והנכונה היא - הרב. כיצד נוכל להיות בטוחים שחז"ל הם אכן ממשיכי המסורת ממתן תורה, ושיד אנושית לא שינתה את המצוות?

אנו יודעים שאין דבר הנעשה בעולם אלא בגזירת הבורא. מאידך, אנו רואים במציאות שמי שמשקיע ומתאמץ – מצליח, ומי שלא – לא. כיצד מתיישבים הדברים? בידי מי תלויות ההצלחות בחיינו? מהי גישת היהדות בנושא?

המצב שלך כרגע הוא לא בדיוק מה שתכננת? זו ההזדמנות לצקת בחוסר הקיים את האמונה בישועה הקרובה

הזוכה לקנות לעצמו את מידת הביטחון, מלבד שחי הוא על פי האמת, גם חייו שלווים ומאושרים. שהרי לאחר שעושה את ההשתדלות הסבירה המוטלת עליו, יודע הוא שיש מי שדואג לו ומסדר את המהלכים היוצאים ממעשה ההשתדלות באופן שהתוצאה תהיה על פי המסלול הטוב ביותר עבורו.

בעצם, באמת, למה להאמין באלהים? מי אמר שיש אלהים, אולי אין? פרק ראשון מתוך "הספר נגד דוקינס"

כל אדם אשר ירגיל עצמו לנהוג כן מפעם לפעם, להתרחק מהמולת ושאון העיר ומעולם האספלט המתכת והבטון, ולהירגע מטרדות השגרה במקום בו נשמר טבע הבריאה, יחוש הקלה להיות קרוב יותר לה יתברך, והוא ישוב לביתו כשהוא משוחרר יותר מלחצי החיים, רגוע ומאושר. כך גם יקבל כוחות חדשים ורעננים ומסוגלוּת להתמודד עם גלי החיים על כל תנודותיהם

אדם הבוחר להחדיר למוחו ולתודעתו מידע מיותר המותח אותו ומלחיצו - בנוסף למתחים הרגילים שבחיים - באמצעות צפייה בסרטי מתח ואימה, מחליש את יכולת העמידה שלו בלחצים

אדם היודע כי העולם נברא כדי להיטיב לאדם, ואין מקרה בעולם. אלא הכל מושגח על ידי הבורא הצופה את העתיד ויודע בדיוק מה טוב באמת לכל אחד, מבין היטב כי בן-אנוש המוגבל מטבע בריאתו בחכמתו ובטווח ראייתו, אינו יכול להכיר את התמונה השלימה ולדעת מה טוב לו באמת

מה לעשות כשהגוף מסרב לפעול לפי אמונת הלב?

ברור לכולם כי יש לבטוח בה בכל עניין, ומאידך יש לעשות השתדלות. מה יחסי הגומלין ביניהם?

כאשר מתרחש איזה עיכוב או קושי בתוכניות צריך להאמין שכל עיכוב הוא לטובה, וגם מה שנראה לנו רע כרגע נועד בסופו של דבר לטובתנו

לאחר שהתבוננו בהתפעלות בפלאי הבריאה המעידים על כוח עליון מתכנן ובורא, וראינו את דבריהם הנלהבים של רבים מגדולי המדענים, כדאי לעמוד על נקודה שבוודאי מעסיקה רבים מאיתנו: ריבוי הדתות בעולם

הבורא יצר אותנו בדומה לאבא שיש לו הכל, ומביא לעולם ילדים כדי לחלוק איתם את הטוב שיש לו

לשם מה יש להרבות בתפילות? כלום אינו יודע שהקב"ה מבין כבר בפעם הראשונה? ואם לא בפעם הראשונה, מכל מקום מה צורך יש בכמות כה מרובה של תפילות, האם לא יהיה די, לדוגמא, בחמישים תפילות?

איך מיישבים את האירועים הבלתי נתפסים בשואה עם קיומו של אל טוב וכל יכול, ועד כמה אנו יכולים לבחון את המציאות במשקפיים שלנו?