עבדים בני זמננו: יש דבר כזה

עבדים היינו לפרעה במצרים. לא פעם, בליל הסדר, קשה לנו להתחבר לתחושת העבדות: נראה לנו שעבדות שייכת לימי ההיסטוריה הרחוקים, ואינה רלוונטית לחיינו. אם נתבקש להיזכר מתי נעלמה העבדות מהעולם, נאמץ את זיכרוננו ונמלמל משהו על מלחמת האזרחים בארצות הברית. מאז שחרר לינקולן את העבדים השחורים, לא היו עוד עבדים בעולם, נכון?

למרבה הצער, זה לא נכון. בימינו אנו, תאמינו או לא, חיים בעולם למעלה מעשרים מיליון עבדים ושפחות. רוצים לדעת מה פירוש: "ואילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים, הרי עדיין אנו, ובנינו, ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים"? תנו הצצה לחייהם של עבדים מודרניים, בני זמננו.

(צילום: shutterstock)

בנג'מין סקינר הוא אחד מהחוקרים הידועים של העבדות המודרנית. במשך ארבע שנים הוא התהלך בקצוות המרוחקים ביותר של כדור הארץ, התחזה לסוחר עבדים, ראיין סוחרי עבדים וסוחרי נשים שנשלחו לכלא, וסבל מחלות טרופיות ותאונות בדרכו לכמה מהפינות האפלות ביותר של האנושות. המסקנה שלו? העבדים של ימינו זוכים ליחס גרוע יותר מאי פעם. אלה שמשתמשים בהם שואפים לרווחים גדולים ומזלזלים בחייהם – העבד, עבורם, הוא כמו כלי חד פעמי שאפשר להשתמש בו, לזרוק, ולהוציא אחד אחר מהארון. סקינר, שנבחר על ידי נשיונל ג'יאוגרפיק ל'אחד ההרפתקנים הגדולים של 2008' הוציא ספר רב מכר על מחקריו: 'פנים אל פנים עם עבדות מודרנית'.

סקינר ירש את העניין בעבדות מאבות אבותיו, אמריקאים שהשתייכו לדת הקוואקרית שוחרת השלום שנאבקה בעבדות בארה"ב עד לחיסולה המוצלח. "סבא של הסבא רבא שלי נלחם בחיל התותחנים של קונטיקט למען חיסול עבדות, שהוא האמין שהיא תועבה שיש להעביר מהעולם גם במחיר חיי אדם", הוא מספר. אבל על אף כל הקרבנות הללו, הוא אומר, "יש היום יותר עבדים מאי פעם. 27 מיליון אנשים בעולם מוחזקים בניגוד לרצונם, נאלצים לעבוד בכפייה, מוחזקים תחת איומים, אלימות או מעשי זיוף, ולא מקבלים שכר על עבודתם. זו הגדרה מאד ספציפית שלאל הדעות מגדירה עבדים. ממשלות בעולם מודות בקיומם של רק 12.3 מיליון עבדים ושפחות, אבל עמותות שפעילות בשטח מתעקשות שהמספר 27 מיליון קרוב הרבה יותר למציאות".

כעדות לערך הפחות בו מוחזקים העבדים בימינו, סקינר מציין שבימי העבדות האמריקאית עבד צעיר ובריא היה עולה סכום שווה ערך לארבעים אלף דולר של ימינו. בבוקרשט, לעומת זאת, הוצעה לו למכירה שפחה צעירה במחיר של חמישים דולר. סוחרי העבדים של ימינו מתייחסים לעבדים ולשפחות שהם מחזיקים לא כהון אנושי יקר (כמו סוחרי העבדים של פעם) אלא כמו מוצר זול וזמין – משהו כמו מטאטא פלסטיק סטנדרטי.

בנג'מין סקינר, חוקר עבדות מודרנית

הארצות שבהן נגע העבדות מצוי במיוחד הן בדרום מזרח אסיה, אפריקה, וחלקים מדרום אמריקה. הודו מחזיקה יותר עבדים מכל מדינה אחרת, ובעקבותיה הולכות פקיסטן, נפאל ובוטן.

בהודו, אומר סקינר, יש כנראה יותר עבדים מאשר בכל שאר ארצות העולם גם יחד. הממשלה ההודית, אגב, מתמחה בהכחשת הבעיה מכל וכל. כאשר גורמים בינלאומיים מעמתים אותה עם המספרים, הפקידים מושכים בכתף, מזכירים את גודל האוכלוסייה של הודו והעוני הרב במדינה, ואומרים כי מדובר באנשים עניים שעובדים אצל מעסיקים נצלניים – ולא מעבר לכך.

"וזה פשוט לא נכון", אומר סקינר. "אני מדבר על אנשים שלא יכולים לעזוב, שחייבים להמשיך לעבוד בפרך אצל אותו אדם. פגשתי בצפון הודו עבד שהיה משועבד כל חייו, מלידתו! לסבא שלו היה חוב של 62 סנטים, אז הוא וכל צאצאיו שועבדו לבעל החוב. שלושה דורות לאחר מכן, החוב טרם שולם – מבחינת בעל החוב, העבודה בפרך של שלושה דורות שילמה רק את הריבית. אם מישהו מהעבדים מרים ראש, מאיימים עליו באלימות. זו משפחה ענייה ואנאלפביתית. הם לא מכירים את הזכויות שלם. הם לא יודעים שמגיעים להם חיים אחרים".

במה מועסקים העבדים ההודיים הללו? במקרה של המשפחה מצפון הודו, סקינר מספר שהם גורסים סלעים ענקיים לחצץ כדי לשדרג את התשתיות בהודו, ואז גורסים את החצץ לחול זכוכית. פרי ידיהם מניב רווחים גדולים לבעליהם – שכמובן לא חולם לחלוק את הרווחים עם העבדים.

בברזיל מוחזקים עבדים רבים דרך מעשה הונאה. סוכנים של בעלי מכרות מופיעים בכפרים עניים במדינה ומציעים עבודה במכרות לכל דורש. הכפריים האביונים, משוועים לפרנסה, מתאספים בהמוניהם. כשהם מגיעים למכרה, עם זאת, הם מגלים שהתחבורה למכרה – אותה ארגנה חברת המכרות – עלתה הון רב, ועכשיו הם חייבים לחברה סכום שלעולם לא יצליחו לשלם. הם נאלצים להישאר ולעבוד בחינם, כביכול 'תמורת החוב'. אם ינסו לברוח – שומרים חמושים יירו בהם למוות.

(צילום: shutterstock)

באפריקה, רבות מארצות הסהרה מעלימות עין מעבדות. מאוריטניה היתה המדינה האחרונה בעולם שהוציאה את העבדות מחוץ לחוק לפני 35 שנים. אבל העבדות ממשיכה שם: מתוך אוכלוסייה של 3.5 מיליון בני אדם, 800,000 חיים כעבדים ושפחות. רק לעיתים רחוקות מעז אחד מהם לברוח או לתבוע את מי שמחזיק אותו בניגוד לרצונו: הקהילה כולה תקום נגדו, והממשלה תעדיף, ברוב המקרים, לפטור את טענותיו כמצוצות מהאצבע. וכמו במקומות רבים אחרים, עבדים המשועבדים מלידה חוששים לא פעם משינוי סטאטוס. עבד בן 28 בשם מאלקה, רועה עזים מאז ילדותו, הסביר לעיתונאי ה'גארדיאן': "לא רציתי לעזוב את האדון שלי כי פחדתי להשאיר מאחור את המשפחה שלי. חוץ מזה, פחדתי כי שמעתי שכדי לחיות צריך כסף, ובחיים שלי לא ראיתי כסף ולא ידעתי מה זה".

העבדות, כפי שמוכיחים סיפוריהם של המשועבדים-מלידה, אינה סיכון למבוגרים בלבד. בעולם חיים ילדים רבים בתנאי עבדות. בהאיטי לבדה, שכנה קרובה של ארצות הברית, חיים 300,000 ילדים עבדים. "כשציטטתי את הנתון הזה לעיתונאי דן הריס מרשת ABC, הוא גילה ספקנות", אומר סקינר, "אז הצעתי לו לבוא איתי למסע להאיטי. תוך עשר שעות הוא יצא וחזר מהמשרד שלו במנהטן – אבל במשך עשר השעות האלה הוא הספיק לפגוש לא פחות משלושה סוחרי עבדים שונים שהציעו למכירה שלוש ילדות שונות. במחיר של פחות מחמישים דולר לראש. העוני שם כה גדול שאתה יכול להיכנס לכפר ולהשיג ילד תמורת בגד משומש, תמורת קצת מזון, או אפילו בחינם".

(צילום: shutterstock)

בעולם המערבי, מוסיף סקינר, עבדות קיימת בעיקר בתור סחר בנשים (כולל ילדות ונערות). ועל אף שמדינות המערב מודעות לבעיה ומנסות להיאבק בה, הן טרם הצליחו לחסל אפילו את העבדות שבין גבולותיהן.

האם יש סיכוי לחסל את העבדות המודרנית? מומחים אומרים שכן, אבל רק דרך שיתוף פעולה בינלאומי, הידוק פיקוח של האו"ם על כל החברות בו, וסנקציות על מדינות שלא אוכפות את החוקים נגד עבדות. ניסיון לפדות את כל עבדי העולם, למשל, לא רק שלא יצלח אלא רק יגדיל את מספר העבדים בעולם. כמו במקרים של בני ערובה, אם יקומו גורמים המוכנים לשלם כסף מזומן על מספר גדול של עבדים ושפחות, סוחרי העבדים רק יגבירו את פעילותם – ויעלו את המחירים.

עד שהעבדות תעבור באמת מן העולם, עם זאת, אפשר אולי להפנים יותר את החסד ביציאת מצרים. עבדים היינו לפרעה במצרים. ומאחר שעבדים קיימים עדיין - קל יותר להבין איך, לולי נס הגאולה, עדיין היינו גם אנו משועבדים.