צניעות

העיניים הן ארובות הנפש, אומר הפתגם. למה ארובות? רוצה לומר אולי שמה שמתבשל פנימה, בתוך האישיות, בוקע מתוך העיניים

מובן שעלינו לשמור על גדרי הצניעות, אבל יש לעשות זאת במאור פנים ובדאגה כנה לתלמידות. מאור הפנים יגרום להן לעשות את הדברים בחשק ורצון. לכן יש למעט בשיחות המתמקדות בצד השלילי, ולהאריך בצד החיובי

המילה עין בלשון הקודש מלמדת על כך יותר מכל: "...העין היא המעיין המגלה את פנימיותו של האדם. עין - לשון מעיין. אליעזר עבד אברהם גילה את רבקה על העין, על המעיין. כידוע העין אינה רק אמצעי - עזר לאדם להתמצאות בשטח אלא איבר הבעתי ממדרגה ראשונה, מעיין נובע; בואו ללמוד על האבר המופלא הזה בגוף האדם

בנצי הלך להזעיק מיד את כל החברים שהתגוררו בקרבת מקום כדי להציל את מיכל שדעתה השתבשה עליה, ולהחזירה בשאלה שלמה. כולם הגיעו וראו שהיא לבושה בצניעות. לא כל-כך נורמלי בחודש אוגוסט בתל-אביב

גם אם לא מתכוונים לגעת ולא מפליגים עם הדמיון, על פי היהדות אסור להתבונן במראות אסורים ולא צנועים. מהו המקור של שמירת העיניים, וכיצד דווקא ההקפדה על כך מוסיפה להנאה בחיים? יצאנו לבדוק

הקיץ בשיאו, ואיתו גם התחביב הנפוץ לרחוץ בים ובבריכה. עם זאת, חשוב לדעת שהיהדות אוסרת רחצה מעורבת של גברים ונשים באיסור חמור. אז מה בעצם הבעיה אתם שואלים? יצאנו לברר