יוסף הוא המלך? אין סיכוי
הבחור הפחדן ניגש בהיסטריה לחברו והחל מושך בידיו: "קום! אל תירדם דווקא עכשיו", אך דבר לא עזר. החבר נשאר רדום ולא הואיל לפקוח עיניים. עד שהנפטר התרומם לפתע...
גד שכטמן
04.11.13 | 11:58
הבחור הפחדן ניגש בהיסטריה לחברו והחל מושך בידיו: "קום! אל תירדם דווקא עכשיו", אך דבר לא עזר. החבר נשאר רדום ולא הואיל לפקוח עיניים. עד שהנפטר התרומם לפתע...
גד שכטמן
04.11.13 | 11:58
לעתים קשה לשכל האנושי להבין הבטחות אלוקיות ברורות, אבל העולם מתקדם - והנה הדברים מוארים ומתקיימים מזווית בלתי צפויה
הרב זמיר כהן
04.11.13 | 11:56
ישנו מרחק בין ידיעת האדם לבין מעשיו בפועל. פעמים מרחק שמים וארץ, ופעמים גם נתק מוחלט. חכמי הקבלה קוראים למצב זה "מיצר הגרון": בין שכלו של האדם לגופו, יש גרון צר | תובנות מפרשת מקץ
הרב משה שיינפלד
04.11.13 | 09:32
כניעה - ורגע לאחר מכן גבורה. כך מלמדנו יהודה לחיות על פי האמת
הרב זמיר כהן
04.11.13 | 09:07
כך נכנסו כל עשרת השבטים למצרים בחשאי ובהיחבא, כאילו מפחדים הם מפני מישהו מסוים. ממי פחדו והסתתרו גיבורים וחכמים אלו, ומהי הסיבה שבשלה נכנסו למצרים בשקט מסתורי?
גד שכטמן
03.11.13 | 14:32
היהדות רואה בגוף כלי חשוב לעבודת ה'. חשוב לשמור על בריאותו ועל חוסנו, אך יש להיזהר שלא להיגרר לתרבות שיש בה הערצת הגוף
הרב זמיר כהן
03.11.13 | 14:03
יוסף הצדיק זכה לשעבד כל טבעיותו לרצון ה', שיוסף הצדיק שינה כל כך את טבעיו, ומידה כנגד מידה הקב"ה שינהָּ את כל טבעו של הים לפני ארונו של יוסף, ככתוב "הים ראה וינוס-הירדן יסוב לאחור"
חוה שמילוביץ’
03.11.13 | 12:35
כשיוסף הצדיק שהה במצרים ואמר על כל פעולה ופעולה שהיא נעשית בעזרת או ברצון האלוקים, הוא הרגיש את אמירתו בכל ישותו. בשונה מחלקנו, הוא חי את זה. מכאן נבעה ההנהגה הניסית שבה הונהג יוסף במצרים
גד שכטמן
03.11.13 | 12:26
המלחמה עם היוונים לא תמה. היא מתנהלת בכל יום, בתוכנו ומחוצה לנו. היא נוגעת לכולנו, עכשיו יותר מתמיד. שחר, הזמן שלפני עלות השמש, בא מהמילה שחור. זה תמיד הרגע הכי חשוך של הלילה. תובנות מפרשת וישב
הרב משה שיינפלד
03.11.13 | 12:23
משה רבנו מלמדנו עד כמה עצה הנובעת מתוך עולמה של תורה לוקחת בחשבון את כל צדדי הספק, ומציעה פתרון אופטימלי. מאמר על אמונת חכמים מאת הרב זמיר כהן
הרב זמיר כהן
03.11.13 | 11:37
לכל אחת מאיתנו יש כוחות גדולים הגנוזים בתוכה – כל אחת יכולה לעורר רחמים ולמשוך לחייה ניסים וישועות מעל הטבע
חוה שמילוביץ’
03.11.13 | 10:48
אין יהודי מאמין שלא חיפש לעצמו ברכה מצדיק. מדוע עדים אנו לתופעה בה אדם מתברך מרבנים גדולים אמיתיים, שכח ברכתם ידוע ומפורסם בעולם, אך אצלו למרבה הצער לא חל שינוי לטובה?
גד שכטמן
03.11.13 | 10:44
התכוננות יעקב לקראת עשיו מהווה לימוד לכל הדורות על הדרך להתמודד עם היצר הרע
הרב זמיר כהן
03.11.13 | 10:40
כוחו של הוויתור עצום ורב. הוא מסוגל לשנות את הטבע מקצה לקצה. מדוע? כי אתה שינית את טבעך והבלגת, אומר אלוקים לאדם, אזי אני משנה את הטבע עבורך!
גד שכטמן
03.11.13 | 09:52
אל מול חילופי הדברים בין יעקב לרחל, אי אפשר שלא לתהות. איפה הרגישות המינימאלית של בעל כלפי אשתו? וגם: מדוע אברהם, יצחק ויעקב תיקנו דווקא את תפילות שחרית, מנחה וערבית, בהתאמה? תובנות מפרשת ויצא
הרב משה שיינפלד
03.11.13 | 09:50
יעקב אבינו מלמדנו על חשיבות השאיפה המתמדת לשלמוּת. שאִיפה שאינה יודעת שֹובַע, אך מרוממת את האדם
הרב זמיר כהן
03.11.13 | 09:47
מדוע התורה מדגישה שיצחק נשא את רבקה "לו לאשה"? מה היה חסר אילו נכתבה בתורה המילה "לאשה" בלבד? הרהורים על שידוכים ומעוכבי זיווג
גד שכטמן
31.10.13 | 14:19
המידות הטובות צריכות להיות נר לרגלנו, אבל פעמים וחייבים לא להשתמש בהן. ואילו המידות הרעות, בדרך כלל עלינו לשמור מרחק מהן, אבל יש מצבים שאנו מחויבים לתפעל אותן | תובנות מפרשת תולדות
הרב משה שיינפלד
31.10.13 | 14:17
יעקב מבין שעשיו אינו ראוי לרשת את ברכת אברהם. במילה אחת רומזת לנו התורה מה גרם ליעקב להבין זאת
הרב זמיר כהן
31.10.13 | 14:14
אחת המצוות המוזכרות בפרשה, היא מצוות הפרשת חלה. כל עיסה שעושים ממנה לחם, יש מצווה להפריש ממנה כמות מסוימת, עוד לפני שהיא נאפית ללחם, ולתת אותה לכהן. תובנות מפרשת שלח
הרב משה שיינפלד
31.10.13 | 13:40