פרשת השבוע

בפני כל אדם באשר הוא עומדות שתי אפשרויות, האחת – לתת לזמן לעבור עליו, והשנייה – שהוא יעבור בתוך הזמן. למה הכוונה בדיוק? | תובנות מפרשת חיי שרה

היצור האנושי יהיה מופלא הרבה יותר אם נתבונן עליו כ"ציור" ותו לא. אך זה מחייב אותו להתמקד בקווי המכחול ולא לשכוח שיש מסגרת לדף... דבר תורה לפרשת בהר בחוקותי

כיצד שלמה המלך היה בטוח שהאישה הגוזלת תסכים להצעתו? הרי גם אם האישה הגוזלת גלתה אכזריות כלפי האם, מי אמר שהיא תתאכזר גם כלפי הילד ותסכים להרוג אותו? התשובה טמונה בפרשתנו. תובנות מפרשת בהר בחוקותי

חז"ל לימדונו שלא מקבלים שכר על מצוות בעולם הזה. אז מדוע התורה מבטיחה לנו שפע גשמי כבר כעת?

במחנה ישראל התפתח ויכוח גדול בין בני המקום ליהודי שאמו אמנם מוצאה בשבט דן אבל אביו, למרבה הבושה, היה מצרי... חינוך, הנהגות טובות ודוגמה אישית בפרשת אמור

התורה אומרת "וספרתם לכם". התלמוד לומד מזה שכל אחד ואחד חייב לספור לעצמו ולא שאחד יוציא ידי חובה את האחר. ללמדנו שבהתקדמות רוחנית, אל לו לאדם לערוך השוואות בינו לבין האחרים. תובנות מפרשת אמור

מדוע בין פסוקי הציוויים על החגים הנכבדים מוזכרת לפתע מצוות החסד? על חשיבותן של המצוות שבין אדם לחברו

הזמן חלף עבר, והתוכי שתק כאילו קיבל עליו לא לדבר בבית הכנסת בשעת התפילה... "קדושים תהיו" - מה צריך לעשות עבור זה?

כיצד נוכל להקיץ מתרדמת ההרגל? אנו זקוקים לדבר אחד: התבוננות. היהדות מפזרת לאורך כל דרכו של האדם, תזכורות רבות שגורמות לו להתרגשות ולהתפעלות. תובנות מפרשת אחרי מות-קדושים

האהבה האמיתית מתפתחת מתוך נתינה, התבוננות מעמיקה וראיית הטוב. ומה עושים כשמגלים את החסרונות?

נקודת האיזון שתוארה אצל אברהם אבינו: גם כשהמציאות עדיין לא ממש "חיים כבקשתך", ניתן עדיין לשנות את תחושתנו באמצעות הדגשת הנקודות החיוביות שבהווה, או בהתייחסות לדברים הטובים יותר שקרו לנו

הצרעת שעליה דיברה התורה כבר אינה קיימת היום, אך לשון הרע - בועטת והורגת. בחז"ל דימו את המדבר לשון הרע לנחש המכיש בשיניו, שכפי שלנחש אין הנאה בעצם ההכשה, כך אין רווח ממשי לבעל לשון הרע

להרחקת המצורע מהחברה ובידודו, יש ערך מוסף. כשהמצורע יושב בדד יש לו הזדמנות פז לפגוש אדם מדהים, שייתכן שזמן רב הוא לא פגש – את עצמו. תובנות מפרשת תזריע מצורע

הצרעת היא איתות מאת ה' שיש לתקן את חטאי הדיבור. תהליך הטהרה מלמד אותנו לבדוק היטב אילו מידות רעות הולידו את החטא

רבי זושא מאניפולי אמר: "אם יאמרו לי בעולם האמת זושא, למה לא היית כמו משה רבנו? לא אתיירא כלל, וכי אפשר לדמות אותי למשה רבנו? ממה אני כן מתיירא - כשיאמרו לי זושא, למה לא היית זושא?" | תובנות לפרשת לך לך

מצוות ברית המילה נראית במבט ראשון לאדם זר כתמוהה. במבט מתבונן מתברר שמצווה זו, כמו גם שאר המצוות – בעלת מסר עמוק ולטובתו המוחלטת של האדם

כפי שאדם אינו יכול להתקיים על לחם ומים בלבד, כך אינו יכול לתפקד בלי חיי חברה תקינים. במהלכם ניזונה נשמתו מ"שקצים ורמשים" החולפים ליד עיניו אוזניו ופיו. לשם כך ניתנה לנו בימים אלו ספירת העומר

התורה מעוניינת להרחיק את האדם היהודי מכל מזון העלול לגרום השפעה שלילית על דמותו המוסרית והרוחנית, מזון שיטביע בו נטיות של אכזריות, תוקפנות וכו'. תובנות מפרשת שמיני

אהרן לא ביקש לקבל עליו תפקיד ציבורי, אדרבה, הוא חשש מגודל האחריות. אלא שדווקא החשש הזה הוא סימן ההיכר של הראוי לתפקיד

Shiprah and Puah understand Pharaohs intention of perishing the people of Israel by decreasing the birth rate and they teach us the devotion needed in raising children