הרב ראובן אלבז

"אני אישה עניה. הלחמים הללו הם מקור פרנסתי היחיד. אנא! שלם לי עבורם"... הקצין התרומם מעט ממקום מושבו, שלף את האוכף עליו ישב והשליכו לעברה, תוך שהוא פותח בדהרה ונעלם מהמקום

הזדעזע ה"חפץ חיים" ואמר: "האומנם כך עשה לכם? כלום אין בו רחמנות על אלמנה ויתומים, וכך הוא מוציאם מביתם, בקור כזה?! אוי לו, לאותו אדם"

מדוע לא נלחמו בני ישראל במצרים, אלא ה' נלחם להם? על כוחה של הכרת הטוב, גם מתוך התהום העמוקה ביותר

מהי מסירות נפש, ומהי המשמעות הרוחנית שלה? מתי דווקא המתינות היא מסירות נפש, ולמה באו ייסורים על נחום איש גמזו?

אחד מתושבי הקיבוץ פנה לאבי הכלה והשמיץ בפניו את החתן: "מי הביא לך את השד הזה הביתה?". לתדהמתו הרבה, השיב לו האב: "הבת שלך!"...

"אם בן אדם רוצה לראות, הקב"ה מראה לו": הרב ראובן אלבז בקטע קצר וחשוב על חשיבות בדיקת מאכלים מתולעים

גם מדת הדין היא רחמים! הריהי כמלח הממתיק את הבשר. הקב"ה עושה עם האדם רק טוב, גם אם נדמה לו שזה רע

הם, שקמו בכל יום קודם עלות השחר, וחזרו לביתם בצאת הכוכבים, לאחר יום מפרך של עבודה קשה, יוכלו הרבה יותר בקלות לקום בהשכמת הבוקר לתפילה ולהניח תפילין וטלית. הם, ששברו את גוום והשתעבדו לנוגשים האכזריים, יכופפו בשמחה את גוום לפני מלך מלכי המלכים

עצם המחשבה על מעשיו הטובים יוצרת ביניהם קשר לבבי. מין תקשורת סמויה, קשר פנימי מלב אל לב. קשר, שלא צריך עבורו לא פלאפונים, לא פקסים ולא מיילים. מקבלים את התדר ישר אל תוך הלב

ארבעה מתלמידיו של הרב ראובן אלבז מספרים על הילד שעלה ממרוקו ללא הוריו, על המלחמה מול כל העולם, המפגש עם הסטייפלר, הסליחות בישיבה, ועל המפעל האדיר שהקים

ליצני הדור, באומרם "מאבימלך נתעברה שרה", לא היתה כוונתם ששרה התעברה מאבימלך, חלילה וחס, אלא שבזכות תפילתו של אברהם על אבימלך - נתעברה שרה מאברהם ונולד יצחק

בְּכֹחַ הַיְדִיעָה כִּי גַּם הַקְּשָׁיִים נִשְׁלָחִים אֵלֵינוּ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכַמּוּת מְדֻיֶּקֶת וּמְדֻקְדֶּקֶת, יָכוֹל כָּל יְהוּדִי לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל מִכְשׁוֹל, לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה וְלִבְנוֹת עוֹלָמוֹת חֲדָשִׁים