פרשת שלח

התלמוד כותב שכל האוכל בלא ברכה כאילו גוזל את הקב"ה ואת כנסת ישראל. 'גוזל' לקב"ה, ניתן להבין. אולם מדוע נחשב שגוזל את כנסת ישראל?

מדוע מצווה הקב"ה את משה לשלוח מרגלים על אף שהסוף המצער ידוע אצלו מראש?

כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר שׁוּב נִשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת. "הַאִם וָסִילִי פָּטִינוֹב נִמְצָא בַּבַּיִת הַזֶּה?" שָׁאַל הַחַיָּל שׁוּב. "לֹא", עָנוּ הָאֲנָשִׁים בַּשֵּׁנִית

אחת המצוות המוזכרות בפרשה, היא מצוות הפרשת חלה. כל עיסה שעושים ממנה לחם, יש מצווה להפריש ממנה כמות מסוימת, עוד לפני שהיא נאפית ללחם, ולתת אותה לכהן. תובנות מפרשת שלח

כשאנו שוהים במחיצת אדם מכובד, קשה לנו להתנהל באופן טבעי. יש גבול כמה זמן אפשר לחיות כך; קשה לחיות לאורך זמן כשכל תנועה נרשמת ונבדקת. תובנות מפרשת שלח

אין דבר אסור שאין לו תחליף מותר. בכל זאת אנו ממשיכים לעשות פה ושם עבירות, ובמודע. מהו סוד כוחו של היצר וכמה צריכים להתאמץ כדי להתגבר עליו?

המרגלים לא היו אנשים פשוטים מן השורה. חז"ל מעידים שהם היו אנשים נעלים ויראי שמים. אז מה יכולה להיות הסיבה לחטאם החמור?

הגמל מסמל את הנפש - את חלק בעל החיים שבאדם, את הרצונות, הדחפים והיצרים הגשמיים. כל החיים אנו במאבק תמידי מי יהיה דומיננטי ומוביל, "הגמל" שבנו או האדם שבנו... אדם הרוכב על גמל מסמל את האדם השלם במידותיו

השררה, בדיוק כמו השוחד, מעוורת גם עיני חכמים וצדיקים. זאת הסיבה לחטא המרגלים