הרב שמחה הכהן קוק

"בשביל אותם יהודים כתב אלבאום כמה מילים בשפתם, כדי שלכל הפחות יבינו במה מדובר. איזו אחריות כבדה רובצת עלינו, לשאת את המסורת הלאה, שלא נהיה חס ושלום האחרונים"

הוא לא "ידע לדבר" עם ציבורים רבים בעם ישראל. הוא לא "כיבד" ציבורים רבים. הוא היה מחובר, לעומק, לקהלים רחבים מאוד. לכן כל כך הרבה יהודים, בארץ ובעולם, ומרגישים שהרב שלהם נפטר

"הוא לא אמר יותר מדי, הוא בעיקר ישב ליד אמא שלי ובכה איתה. בכי אמיתי, מלא בכאב וצער. לפעמים לא צריך לנאום אלא רק להשתתף בצער הזולת. אבל כשמו כן הוא, הוא ידע גם לשמוח באמת בשמחת הזולת"

לא לברוח מאויבים שהמצאנו, לזכור שיש לנו אחריות, להיות צב – במובן הביתי של המילה, ולחזור הביתה בשלום. וגם: לזכרו של הרב שמחה הכהן קוק זצ"ל

כשהזיכרון הראשון אוהב ושמח, אפשר לבנות חומה. הרבנית ימימה פותחת את חומש במדבר וסופדת לרב שמחה הכהן קוק, איש ירושלים של מעלה

מסע ההלוויה יצא בשעה 13:30 מבית ההלוויות שמגר בירושלים לעבר העיר רחובות. בשעה 16:30 תצא ההלוויה מבית הכנסת הגדול ברחוב בנימין ברחובות

הרב שמחה הכהן קוק זצ"ל, מוותיקי רבני ישראל, נפטר בבית החולים שערי צדק בגיל 92. כיהן כרב העיר רחובות, רב בית כנסת ה'חורבה' ונשיא ישיבת 'מאור התלמוד'. היה מקובל על כל החוגים, ונודע במלחמתו למען קדושת השבת וכיסופיו לירושלים

"אם אני נמצא כאן כיום במצבי הנוכחי, הרי שהכל נזקף לאותה אמירת שלום לבבית של רבי שמחה". שנהב ונריה אטיאס בסיפור אישי מרגש ומעורר השראה

"הלא אני ושאר הרופאים כבר נואשנו מחייו. אירע לו נס גלוי, והתודה על כך מגיעה אך ורק לריבון העולמים". הרב שמחה הכהן קוק בסיפור מרטיט במיוחד

"משבא האיש על סיפוקו, ניגשתי אליו במאור פנים, כולי נוטף מים, ואמרתי לו שאיני כועס עליו כלל וכלל. אדרבה, מעולם לא היתה לי הזדמנות לרחוץ את גופי במים ביום השבת לכבוד שבת..."