האדם על הירח

כאשר בוחנים את חיי האדם בעולם הזה במאזני ההיגיון, המסקנה המתבקשת היא, שתכלית בריאת האדם אינה חייו עלי אדמות

הבה נתאר לעצמנו מחשב משוכלל, שהוא גם מהלך, גם רואה ושומע, וגם בעל כושר פעולה באמצעות זרועות וכו'. האם מחשב זה מודע לקיומו העצמי? התשובה שלילית

מה יש בו באדם, שבגינו הוא גולת הכותרת לבריאת כולה?

האדם מובדל מכל היצורים בבריאה מכך שיש לו נשמה. יש נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. הנפש היא נפש בהמית הנמצאת אצל כולם

האם יכול האדם במחשבתו (או בדיבורו) להזיק לאחרים, ואם כן, כיצד יכולים האחרים להגן על עצמם בדרך מסוימת?

אין חתימה סתמית. מאחורי כל שרבוט דיו מסתתרת כוונה. גם ההחלטה שלא להתכוון לכלום היא החלטה

מאות דתות קיימות בעולם, וכל אחת טוענת שהיא הצודקת וכל השאר טועות. כיצד יוכל האדם לדעת היכן נמצאת האמת? ויותר מזה, כיצד אלוהים מצפה מאיתנו למצוא את הדרך הנכונה אליו בתוך שלל הדתות הקיימות בעולם?

לא רק את אישיתו, מצפה האדם שישבחו, אלא אף את הדברים השייכים לו, או הקשורים אליו

מהו מקורם של חוקי הטבע, זאת איש לא יידע. הם פשוט שם, אבסולוטיים, ניצבים להם ומעצבים את החומר והאנרגיה הקיימים לסדר ולתכלית, ומקיימים בעצם כל דבר פיזי שמוכר לנו, בני האדם

בתנאים מסוימים קיימת אפשרות של יציאת נפש האדם מתוך גופו מרצון, ושיבה אל הגוף מתוך בחירה לאחר שוטטות במרחקים שונים