מוסר התורה

סיפור אנימציה משעשע על שניים שרבים ביניהם מי יזכה בשפן. כל אחד מהם מציע רעיון כביר יותר מהשני, כיצד לשבות את לב השפן עם כמות הגזרים הגדולה יותר - והשפן כבר כמעט מוכן להחליט ובסוף...לא נהרוס לכם את כל המתח. מוסר ההשכל: מצד ה'ציידים' - לעולם אין לעשות יותר מדי השתדלות על דבר מה שרוצים להשיג, גם ככה הכל כבר נקבע מראש השנה ועד ראש השנה. מצד ה'שפן' - לעולם אל תתלבטו יותר מדי על משהו. תמיד יהיה דבר טוב יותר ממה שמוצע לכם כרגע. הסתפקו בהצעה שנראית לכם הטובה ביותר, והיו שמחים עמה

הכבשה הקטנה מחוללת בריקודים ו'משוויצה' בצמר הרך והצחור שלה, עד ש...תראו בעצמכם. מוסר ההשכל: 'התרחק מהגאווה המיותרת. אם קיבלת יופי, חוכמה, עושר או כישרונות מיוחדים - אל תחזיק טובה לעצמך. כי לכך נוצרת'. וגם אם קרה ונפלת ממדרגתך, אל תכעס ואל תיעצב אל ליבך - שהרי 'אין אדם שאין לו שעה', ובוא יבוא גם תורך לשמוח ולרקוד (הפעם, מתוך ענווה והודיה לקב"ה, שברא בך כל אלה)

עלינו להפיץ את התורה, וגם למתק בין מצוות נוספות שעלולות להתנגש - כיבוד אב ואם, למשל. מצווה הבאה בעבירה אינה מצווה, ולכן עלינו לקיים מצוות מבלי לפגוע בהורים או באחרים

כשהדתיים מבקשים כסף למוסדות התורה שלהם, קוראים לזה "סחטנות". כשהאמנים מבקשים כסף למוסדות הבידור שלהם, קוראים לזה "מאבק על התרבות הישראלית". עכשיו פשוט תנסו להחליף את ההגדרות