אדם רומנוב

הפרשה מלמדת שהצעד הראשון בדרך אל ההצלחה הוא שכנוע עצמי ואמונה חזקה ביכולת האישית. אדם שאינו מאמין ביכולתו להצליח יהיה רחוק מההצלחה

מאבטחי בית הכנסת ״טמפל ישראל״ בווסט בלומפילד, מישיגן, סיכלו פיגוע במקום. על פי הדיווח אל המבנה חדר אדם חמוש שפתח בירי וחוסל על ידי המאבטחים. במקרה אחר, ממשלת גרמניה התריעה בפני הקהילה היהודית על אפשרות שארגון טרור ינסה לבצע פיגוע

מעבר להוצאת השבת בפה, חכמים תיקנו לעשות גם הבדלה על הכוס. הבדלה זו היא מדרבנן, אך כדי שלא יזלזלו בה תיקנו חכמים שלא יטעם אדם שום דבר עד שיבדיל, מלבד שתיית מים

סביב אגם ניוס נמצאו עם שחר מאות בני אדם מוטלים ללא רוח חיים, לצד אלפי ראשי בקר וחיות בר. לא קדמה לאירוע רעידת אדמה משמעותית, לא התפרצות געשית גלויה ולא כל התרעה שניתן היה לחוש בה מראש

יש כוח שעושה רעש, ויש כוח שבונה בני אדם. האמת על היחס של התורה והיהדות לנשים

בכוח אדם מקצועי ועד פערים משמעותיים בין התכנון לבין הביצוע בשטח. בתוך מציאות מורכבת זו בולט שמו של יעקב אביב, מפקח בנייה ומנהל פרויקטים בכיר הפועל באזור הדרום, אשר מביא עמו ניסיון עשיר של למעלה מעשור בעולם הבנייה

"תצילינו מקנאת איש מרעהו ולא תעלה קנאת אדם על ליבנו, ותעורר לבבנו ליחדך באמת ובאהבה, ותהא אמונתך קשורה בלבנו כיתד שלא תמוט". מילותיו המרגשות של רבי אלימלך מליז'נסק

ערב מבצע שלמה שבו עלו רוב יהודי אתיופיה לישראל, קס ביאדגלין עמד בסירובו לעלות, אף שכבר היה אדם מבוגר בן 75, וכבר איבד את מאור עיניו. רק מול המציאות של עזיבת כל בני הקהילה וחוסר רצון להישאר לבדו, ובעידוד בנו, קס אדיסו, הוא הסכים לעלות לארץ, ואז קרה הנס

מי שחושב שמבצע "זעם אפי" נועד "לשחרר את העם האיראני", או סתם לעשות צדק, קורא פוליטיקה דרך משקפיים של ארגוני זכויות אדם במקום דרך משקפיים של מאזן כוחות. המטרה האמיתית של ההפצצות האמריקניות בטהרן אינה המזרח התיכון, אלא המזרח הרחוק. טראמפ מבין שכדי להתפנות לקרב הגדול מול סין, הוא חייב קודם לחסל את הבריון השכונתי שמייצר לו הסחות דעת תמידיות. איראן היא רק קדימון לטייוואן

בעולם המהיר של ימינו, אנו נדרשים לקבל החלטות הרות גורל כמעט בכל יום. האם להשקיע את חסכונותינו במיזם חדש? האם להיכנס לשותפות עסקית עם אדם שפגשנו זה עתה? או אולי, ברמה האישית ביותר, האם האדם שעומד מולנו ומציג מצג מסוים הוא אכן מי שהוא טוען שהוא?