אמא

לא ראית אותי פוקחת עיניים, אבל אני ראיתי אותך כל הזמן. הרגשתי את הלב שלך. המכתב שלעולם לא יישלח

כשהאישה לוקחת את המושכות והגבר נמנע מיוזמה, נחשפת הקריסה הפנימית של הקשר. שיחה שמציעה דרך לחזור אל מקומות של נוכחות, השפעה ובחירה

אפרת ברזל בשיחה מרגשת עם רבקי רוטנברג, אמא לשניים, שבנערותה עזבה את ביתה בקרית ספר והתרחקה כמה שרק אפשר – עד שחזרה

קרייג ולינדזי פורמן נעצרו באיראן בינואר, בזמן טיול אופנועים חובק עולם. מאז, הם מואשמים בריגול, כלואים בתנאים קשים - ובנם נאבק להשיבם הביתה

ממסע הכאב והשאלה הנוקבת "למה אין לי ילדים?" ועד ללידה מחודשת של העצמי. אפרת נילי, פסיכותרפיסטית גופנית, מגלה כיצד מתוך הריק צומחת האמונה, ואיך היא זכתה להכיר את עצמה מחדש, לחזור בתשובה ולהודות על מה שיש

אימו של רס"ל בנימין אסולין הי"ד שמעה אמש על תקרית קשה בעזה וניסתה להשיג את בנה בסלולר. במשך שעות לא ענה לשיחות. בלילה קיבלה את הבשורה המרה על נפילתו

את לא אמא רעה, והם לא ילדים רעים. זה הסטרס שרע, זה הסטרס שגורם לכולנו לחיות כמו בשדה קרב. זה הסטרס שעדיין רץ לנו בדם למרות שהכל לכאורה הסתיים. זה הסטרס שגורם לנו ליפול ולכעוס. מה עושים?

כשאת פותחת את הפה – כולם פותחים את הפה. כשאת מקטרת – כולם מקטרים. כשאת מתלוננת – כולם מתלוננים. כשאת עצובה – כולם עצובים

ניסיתי לאהוב בלי תנאים, ניסיתי להציב גבולות. בשני המקרים זה נכשל