מים מגולים

בחומש בראשית, בפרשה העוסקת בבריאת העולם נאמר כי יש מים מעל לרקיע. ובמילים אחרות: יש מים בחלל!

מדוע איש החסד אברהם מציע לאורחים רק "מעט מים"? ומדוע חסך רבי ישראל סלנטר במי נטילת ידיים, לכאורה בניגוד להלכה? הרב משה שינפלד עם התשובות

ביום א תשרי יעצור העולם את נשימתו. ביום זה יקבע גזר דינה של כל נשמה ונשמה: מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקיצו, מי מים ומי באש, מי בחרב ומי בחיה, מי ברעב ומי בצמא, מי בחניקה ומי בסקילה, מי ינוח ומי ינוע, מי יטרף ומי ישלו, מי ישפל ומי ירום. כמה רועד הלב למשמע מילים אלו. המפליא מכל הוא שיום דין זה כלל אינו מופיע בתורה! מדוע? וכן, מדוע חל ראש השנה לפני יום הכיפורים? האם לא היה ראוי שתחילה נצום, נתחרט ונתוודה על מעשינו, ואז נבוא ליום הדין וניכתב לשנה טובה? הרהורים על יום הדין

יום השיט של עדן עוז ואורון חדד בכינרת הפך לשמונה שעות של אימת מוות. שלושה קילומטרים נגד הגלים והזרם הם חתרו, התפללו וזעקו, וזכו לנס שהשאיר את המשטרה הימית בהלם. בראיון להידברות, עדן מספר הכל

הפרעונים אכלו לא מעט אבטיחים, אך מקורו באפריקה. הפרי המתוק אמנם מכיל בעיקר מים וסוכר, אלא גם ויטמינים ונוגדי חמצון התורמים לבריאות. כל מה שרציתם על הפרי הכמעט רשמי של הקיץ

כשם שהמים מנקים את האדם, מטהרים אותו בטובלו בהם, מחיים את הכל בשתייתם ומקיימים את העולם, אף התורה כן. וכשם שהמים נמצאים בגופו של האדם בכל רגע ורגע ואם ינסה לחיות מבלי שיהיו מים בגופו אין לו קיום, כך נדרשת והכרחית היא התורה לאדם, ואם יפרוש ממנה, הרי הוא כפורש מן החיים

משה את העגל, טחן אותו, פיזר את אפרו על פני המים והשקה את בני ישראל במים אלו – בדומה לאשה סוטה שיש להשקות אותה מים מרים

חתונה זה אירוע חשוב ומרגש, אין ספק. אבל בין הריבים על צבע המפיות, השמלות שמתחלפות ארבע פעמים בערב, הריקודים הזולים, האלכוהול שנשפך כמו מים והתלונות של כל האורחים על האוכל - משהו הולך לנו לאיבוד, לא?

נותן התורה מכריז ומגלה חוק טבע אשר הוא הטביע בבריאה: כל דג או יצור מים אחר, אם יש לו קשקשת, אזי בהכרח ימצא בו סנפיר. אבל הסנפיר אינו בהכרח קשור לקשקשת