חטא העגל

1. חטא העגל המופיע בפרשתנו, הוא המאורע בו יצרו בני ישראל פסל זהב בדמות עגל, ארבעים יום לאחר מתן תורה.

2. הדבר אירע בתאריך י"ז בתמוז. זוהי אחת מ-5 פורענויות שאירעו ביום זה.

3. לדעת רש"י, הסיבה לעשייתו של העגל היא טעותם של ישראל, שספרו ארבעים יום מהבטחתו של משה לשוב מן ההר, ולא לקחו בחשבון שמדובר על ארבעים יום שלמים, לא כולל היום שעלה בו להר.

4. בני ישראל, שחשבו כי משה מת (חז"ל מספרים כי השטן הראה להם את דמות משה בענן) פנו אל אהרן ובקשו ממנו לעשות להם אלוהים אחרים.

5. אהרן ביקשם לפרוק את נזמי נשיהם בניהם ובנותיהם, שמהם נוצר עגל הזהב. על פי חז"ל, אהרן הכריז כי "חג לה´ מחר" במטרה לדחותם עד לשוב משה, אך למחרת בבוקר השכימו העם ועבדו את העגל.

6. על פי חז"ל, הגורמים המרכזיים לחטא העגל, היו הערב רב שהסתפחו לבני ישראל כאשר יצאו ממצרים, ונתקבלו על דעתו של משה.

7. כאשר משה ירד מההר, הוא מצא את העם חוגג ועובד לעגל הזהב. בשל כך הוא שבר את לוחות הברית בתחתית ההר.

8. לאחר מכן שרף משה את העגל, טחן אותו, פיזר את אפרו על פני המים והשקה את בני ישראל במים אלו – בדומה לאשה סוטה שיש להשקות אותה מים מרים.

9. בנוסף הוא אסף אליו את בני לוי, אנשי שבטו, והורה להם להרוג את כל אלו שעבדו לעגל. מספר ההרוגים על ידם היה - 3,000 איש, כאשר בנוסף מתו מספר לא מפורש במגיפה, וכן על ידי שתיית המים על ידי משה.

10. לאחר מכן עלה משה שנית אל הר סיני כדי לבקש סליחה על חטא העגל. הסליחה ניתנה כאשר משה ירד עם הלוחות השניים – ביום הכיפורים, שנקבע ליום סליחה ומחילה.