שידוכים

זאת הסיבה שחשוב שלא תסתנוורי. שתצליחי לחשוב פשוט וחכם. שתצליחי לנתק את עצמך מרעשי הרקע, מהרצון לנופף בהישגיך, ברצון הטבעי לעשות אדם בצלמך ודמותך ורצונותיך

כל זמן שאני מנתחת באיזמל חד כל משפט לגופו, אני עושה עוול לכל הנוכחים. לא רק שלא אצליח באמת להסיק מסקנות איכותיות לגבי טיבו של הקשר, אלא שאני מחבלת בפגישה עצמה בעוד היא מתרחשת

רווקה בעלת ניסיון כותבת על הדברים שמחזקים אותה בתקופה הלא פשוטה הזו, ועל העצות לצאת מן העצבות ולהפיק את התועלת הרבה ביותר מן התקופה של הרווקות

"כשהחותן שמע כל זאת החל לבו להתמלא בטרוניה וכעס, וחשב לעצמו 'איך יעלה כך בגורלי?! את בתי כלילת המעלות אתן לבחור הזה?!', והחליט לפרק את השידוך"

תתחילי מנקודה אחת קטנה, של מישהו אחד בעולם הזה לפחות, שאוהב אותך. גם אם המישהו הזה זו את. והמעגל הזה רק ילך ויתרחב

הזמן שלך הוא קריטי ואת לא יכולה להתעלם מהעובדה הזו. זה כואב, נכון. אבל עם כל הכאב שבזה, את היחידה שיכולה וצריכה להחליט את ההחלטות הנכונות, בטיימינג הנכון. ושלא תביני אותי לא נכון. אני לא מסתכלת עלייך 'מגבוה' בגלל שכבר התחתנתי. אני מסתכלת עלייך כמו מורה לנהיגה שמסתכל על התלמיד שלו, ומן הסתם יודע קצת יותר טוב ממנו - איך התנועות שהוא עומד לבצע עשויות לגרום לתאונה

איך אפשר להצליח גם להמשיך להאמין, לבטוח ולקוות – וגם להתמודד עם החסר שעדיין קיים כל כך הרבה זמן?