שידוכים וחיפוש זוגיות

"אולי הייתי אומרת: אז אפשר בבקשה להישאר רווקה עוד קצת?"

רווקה בעלת ניסיון כותבת על הדברים שמחזקים אותה בתקופה הלא פשוטה הזו, ועל העצות לצאת מן העצבות ולהפיק את התועלת הרבה ביותר מן התקופה של הרווקות

  • כ"ז ניסן התשפ"ב
(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

אני רווקה, בת 29. הרבה רווקות מתלוננות שקשה להן ברווקות שלהן, וחשוב לי לתת קצת מן הניסיון שלי בתחום, כדי לעזור לרווקות כאלה.

קודם כל חשוב להבין שתחושת החסר והצורך הטבעי לבן זוג זו תחושה טבעית שה' טבע בנו. בחורה שלא מרגישה תחושת חסר בכך שאין לה בן זוג, זה אפילו קצת יותר מדאיג... לכן, חשוב קודם כל לקבל את הרגשות האלה, ולהבין שזה בסדר. אני חושבת שמה שהכי נותן לי כוח, זו התקווה. התקווה והאמונה הברורה שאני אתחתן. אני לא יודעת מתי, באיזה גיל, עם מי – אבל ברור לי שזה יקרה. אני אתחתן, כי הנשמה השלמה שלי בנויה מהחלק הנקבי (שזו אני), ומהחלק הזכרי. זאת אומרת, שהבעל שלי קיים. הוא כאן. זאת לא איזו דמות אבסטרקטית ולא ברורה. הוא חי וקיים, ובטח עכשיו נמצא בדרך לשיעור תורה... זאת לא שאלה אם נתחתן, וודאי שזה יקרה. זאת מציאות. רק שאנחנו לא יודעות בדיוק מתי. הידיעה הזאת, שוודאי שנתחתן, וזה רצון ה' שנתחתן, נותנת לי כוח.

מה לעשות, אני לא מלאך ולפעמים אני רואה בנות בגיל צעיר מאוד, שמתחתנות מהר והכול זורם להן בחיים כ"כ בקלות, כמעט על מגש כסף, ואז מפלצת הקנאה צצה לה... ואז אני מזכירה לעצמי את המשל המפורסם, שהוא הדבר השני שנותן לי כוח: כשלקוח בא לחנות כדים, המוכר בא ודופק על הכד החזק כדי להראות ללקוח כמה שהוא חזק. על הכד החלש הוא לא דופק, כי הוא יישבר. ה' נותן ניסיונות לנשמות גבוהות יותר. לחלשות יותר, הכול ילך בקלות רבה יותר, כי הן פשוט לא יעמדו בניסיון. אז אם מבחינה רוחנית אנחנו בסיירת מטכ"ל, עוברות אימונים קצת יותר מפרכים, זאת מחמאה ענקית מה'!

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)

תובנה שלישית, שגם היא מחזקת אותי מאוד, היא תובנה שקיבלתי מהרב שלי. אמרתי לו שאני מרגישה שתקופת הרווקות היא תקופה מבוזבזת, כי את עיקר מטרתי בעולם אני אעשה כאישה נשואה וכאמא לילדים. הוא אמר שזאת ממש כפירה לחשוב כך, כי ה' שם אותך במצב הזה, ולכן זאת עבודת ה' שנדרשת ממך כרגע. הוא גם אמר שמי יודע אם את עיקר העולם הבא שלך את בונה דווקא באותן שנות רווקות. כלומר, ייתכן שעיקר העולם הבא שלי יבנה מאותן שנים שבהן אני רווקה. ואז אולי הייתי אומרת, אז אפשר בבקשה להישאר רווקה עוד קצת?

תובנה רביעית, שיטת הביטחון אומרת שאם תבטח בה' שייתן לך דבר מסוים, וזה דבר שהוא בטוח לטובתך, אתה תקבל. ולכן את חייבת לבטוח שה' יחתן אותך. אנשים שנפלו לייאוש, ועצובים ולא בוטחים בה', עלולים לא לקבל את הדבר, כי הם כביכול לא מאמינים בה', אז למה שהוא ייתן להם? אם שמעת חברה אומרת עליך "אני לא מאמינה שהיא תעזור לי", סביר להניח שזה יוריד את רמת המוטיבציה שלך לעזור לה. אבל אם את שומעת אותה אומרת "אני בטוחה, אין לי ספק קטן שהיא תעזור לי", אז גם אם לא התכוונת לעזור לה, עכשיו את בטוח תעזרי, כי היא מאמינה בך.

מה זה אדם שבוטח בה'? אדם שכביכול קיבל שיחת טלפון מה'. אדם שיודע בידיעה ברורה שה' יושיע אותו. הרב יגאל כהן שאל בחורה רווקה אם היא הלכה למדוד כבר שמלת כלה, או שאל בחור רווק אם כבר יש לו חליפה לחתונה. אם אתה בטוח, באמת בטוח – אז אתה תרגיש ותפעל בהתאם. לא ראיתי בחורה שיודעת בידיעה ברורה שהיא מתחתנת, עצובה על זה שהיא רווקה. כלומר, ביטחון מלא בישועת ה' גורם לשמחה ולהרגשה שהדבר כבר אצלך. בדרך המשל – הזמנת מוצר מחנות וזה צריך להגיע בדואר. נכון שאין לך את זה ביד עדיין, אבל את מרגישה שיש לך את זה, את לא מרגישה חסר, כי את יודעת בידיעה ברורה שזה בדרך. כשבוטחים בישועת ה' מתוך רחמיו וחסדיו של ה' בצורה מוחלטת (וזו עבודה אדירה ודרגה) – כבר לא מרגישים חוסר או היעדר בדבר. את יודעת שזה כבר שלך, וזה בדרך, "בדואר".

 

איך נמנעים מעצבות?

עכשיו, כל אלה אמונות שנותנות לי כח, והן הבסיס שלי. אבל אנחנו בני-אדם, ולא תמיד התובנות האלה מצליחות להחזיק אותנו למעלה. יש ימים שמרגישים סכנת עצבות מתקרבת, ולכן מה שעוזר לי זה להיות מוקפת בחברות, לדבר איתן על סתם נושאים, לצחוק איתן. זה פשוט עושה פלא. אני לא חושבת שהייתי יכולה בלי זה. את, הרווקה שקוראת את מה שאני כותבת – אני לא יודעת מה הסטטוס שלך, ומה בדיוק את עושה כרגע בחיים, ואיפה את עומדת מבחינה רוחנית ומי זאת הסביבה שלך, אבל אם יש לך אפשרות להיכנס למדרשה – תעשי את זה. אני נמצאת במדרשה, והחברות שמסביבי מוסיפות לי כ"כ הרבה צבע וצחוק לחיים. להיות לבד בחדר שלך עלול להשפיע ממש לרעה על מצב הרוח. כשאני מגיעה מהעבודה למדרשה בערב, אני לא חייבת לצאת לבית קפה כדי להיפגש עם חברה – היא בחדר איתי או בחדר לידי, ואנחנו סתם מדברות על שטויות וצוחקות, וזה מסיח את הדעת ומעלה מצב-רוח. אז עצה ראשונה שלי היא להקיף את עצמך בחברות, ואם יש אפשרות למדרשה – זה יהיה הכי טוב, הן מבחינה נפשית וחברתית וגם, כמובן, רוחנית. זה בונה את עולמך הפנימי בצורה ששום מקום ושום דבר אחר בעולם לא יעשה.

זה מקשר אותי לעצה השנייה. כמובן שכולנו שמענו את זה, אבל זה נכון. עכשיו, כשעדין אין מחויבות ומטלות, זה הזמן להשקיע בעצמך, ולבנות ולפתח את עצמך. תלמדי איזה קורס שנורא מעניין אותך ויתרום לך לחיים, תקראי ספרים שיפתחו אותך (כמו על הבית היהודי שיש בחנויות ספרי קודש, או כל ספר אחר בתחום אחר שמעניין אותך), תלכי לשיעורי תורה בסביבה שלך. התפתחות פנימית נותנת המון סיפוק אישי. תלמדי, תתפתחי. אל תישארי בבית ולא תעשי כלום. זה גם לא מועיל וזה גם נורא מוריד את מצב-הרוח. אני אישית מאד מתעניינת בתחום התת-מודע וכוח המחשבה, ואני לומדת וקוראת בזמני הפנוי, וזה ממש עושה לי טוב. הנקודה היא שתעשי משהו שיעשה לך טוב. ואם זה לא משהו בהכרח שיפתח פנימיות, אבל יעשה לך טוב לנפש – תעשי את זה. קורס ציור, אומנות, תפירה וכו'. משהו שירומם לך את הנפש. זה יעשה לך טוב. תחביב שאני אימצתי היה לבשל. אפילו להכין קלסר מתכונים (יש לי קלסר ממש גדול עם חוצצים: תוספות-פחמימות, תוספות-ירק, בשרים, דגים, מרקים, סלטים, עוגות ומאפים, שונות. עם מלא מתכונים טובים שהדפסתי ולקחתי מאמא. בתחילת כל חוצץ יש לי דף תוכן עניינים עם רשימה של המתכונים לפי הסדר, וככה ישר קופץ לי מהרשימה מה בא לי להכין) קלסר כזה זה יחסוך לך הרבה זמן כשתתחתני ותצטרכי לבשל, ולי זה היה ממש כיף להכין כזה קלסר. לבשל זאת הכנה לחיי הנישואים. אז נקודה שנייה – תלמדי, תתפתחי, תקראי ספרים שיפתחו אותך, תלכי לשיעורי תורה, תעשי קורס שיתרום לך. בנוסף, תלמדי דברים שיעשו לך טוב לנפש, קורס במשהו שאת אוהבת. תמצאי תחביבים חדשים שיעשו לך טוב ויוסיפו לך צבע בלו"ז היומי.

נקודה שלישית, תמלאי את הזמן שלך. עבודה, לימודים, תחביבים, חברות, שיעורי תורה (עדיף בחוץ ולא רק במחשב, כי זה עושה טוב יותר לצאת מהבית ולראות אנשים). להיות לבד בחדר באופן טבעי עלול לגרור למחשבות דיכאוניות. אם נמצאים במדרשה זה גם יתרון עצום, כי יש שיעורי תורה וחברות מסביב.

נקודה רביעית, אני אוהבת מאד את השיעורים של הרב יגאל כהן, כי הם על ביטחון, ואני פשוט מרגישה שהם החמצן שלי. אני קראתי את הספר שלו, "יגל ליבי בישועתך", ואני שומעת את השיעורים שלו באתר של "יביע אומר". אני ברצינות אומרת, שאני לא יודעת אם הייתי שורדת אילולא השיעורים שלו. בתקופות שהייתי מרגישה קצת למטה מבחינת מצב הרוח – הייתי שמה שיעורים שלו ב-MP ושומעת בנסיעות בדרך לעבודה ובחזור מהעבודה. זה עשה לי טוב להתחיל את הבוקר בלשמוע את הרב יגאל כהן.

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)

עצה חמישית, תתרחקי מחדשות או מכתבות עצובות. אם את מזהה משהו עצוב, פשוט תתרחקי משם. גם אל תקראי כתבות שכותבות בנות על כמה קשה להן ברווקות. אני הרגשתי שזה ממש מוריד אותי, והפסקתי לקרוא אותן. זה שואב אותך לתוך התחושות שהן מתארות, וזה פשוט עושה רע. תשמעי דברים טובים ושמחים, תדברי דברים טובים ושמחים. כל מה שאת שומעת, מדברת, רואה – הכול משפיע על התחושות שלך. תשימי ב-MP רק שירים שמחים.

נקודה שישית, כחלק מהלימוד שלי בנושא המחשבה התחלתי לפתח מודעות למחשבות שלי. פתאום שמתי לב כמה מחשבות שליליות עוברות לי בראש, כמו "אוף, עוד פעם אותו יום שיגרתי", "אוף, אני נראית חיוורת היום", "אוף, כמה זמן לוקח לאוטובוס להגיע?". לא פלא שאין מצב-רוח כשנותנים לעשרות או מאות מחשבות שליליות במשך היום להתרוצץ בראש. התחלתי לעצור כאלה מחשבות, ולהחליף אותן בחיוביות, לדוגמא: כשהאוטובוס מאחר אני אומרת לעצמי "יופי, יהיה לי יותר זמן עד שאני מגיעה לעבודה לשמוע שיעורים ב-MP, מצוין". ואם אני לא מצליחה לחשוב על משהו חיובי באותה נקודה, אני פשוט עוצרת את המחשבה וחושבת על משהו אחר. עדיף להכין מראש מחשבה חלופית שתיכנס בשנייה שחושבים על משהו שלילי, כמו "ה' אוהב אותי", או לחשוב על תינוק חמוד שמכירים, או על קטע מצחיק שהיה עם חברה. העיקר לעצור מחשבות שליליות.

זה מקשר אותי לעצה השביעית. לא מזמן גיליתי את הנושא של החדרת רעיון לתת-המודע, כלומר אם יש אמונה מסוימת, חיובית, שאת עדיין לא מאמינה בה אבל היית רוצה להאמין בה, כמו "אני אדם חיובי ורואה את הטוב בכל מצב ובכל אדם" – תשנני אותה, ובסופו של דבר היא תיכנס לתת המודע שלך, את תחיי אותה והיא תהפוך להיות אמיתית. יש לי ב-MP כמעט שעה של הצהרות חיוביות שמצאתי, שמלוות במוזיקה מרגיעה (כמובן שזה הורדות בהסכמה של היוצרת וללא גזל). וזה עושה פלא, מניסיון שלי ושל חברה שסיפרתי לה על זה. תשנני הצהרות חיוביות. תשמעי הצהרות חיוביות. תשני את הדיבור הפנימי שלך לדיבור חיובי.

כתבתי כל מה שהעליתי בדעתי שיכול לעזור, מניסיוני האישי. אני מקווה שעוד בנות יקראו את מה שכתבתי. חשוב היה לי להרחיב ולכתוב הכול הכול, כי אני לא רוצה שבנות יחוו עצב, ואני יודעת כמה זה יכול להיות קשה. וזה לא חייב להיות ככה. ממש לא. יש ימים של נפילות, וזה טבעי, אבל באופן כללי – צריך להרגיש טוב. להרגיש טוב עם החיים שלך ועם עצמך.

תגיות:רווקותשידוכים

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה