הרהור הלב

השבוע מגיעה אליכם רשימת ההמלצות המעניינת של אפרת כהן, כולל "מקימי", "הלב והמעיין", "הבריחה מהודו" ועוד. מעוניינים להמליץ לקוראי הידברות סופשבוע על החמישייה שלכם? פנו אלינו

אין ספק שכל תפילה וכל פניה לבורא נשמעת במרומים ועושה רושם. כמובן, בשביל לשנות גזירה זקוקים אנו לתפילה רצינית יותר, כנה יותר. וכגודל שברון הלב - כך עצמת התוצאה. תובנות מפרשת מסעי לימי בין המצרים

זה היום השני שאני מחלים כאן בבית ההבראה הקטן הצופה על הדרך. למען האמת אשתי היא המחלימה עתה מניתוח מעקפים שעברה לפני כשבועיים - ואני מארח לה חברה. בינתיים אני מחלים בדרכי שלי מן המתחים הרבים שליוו אותי מאז התקף הלב האחרון שלה

ההתבוננות בציצית גורמת לאדם להיזכר במצוות ולא לתור אחרי הלב והעיניים. חז"ל אף אמרו בגמרא שכאשר רואים את צבע התכלת שבציצית, מעורר הדבר במחשבתו של האדם מראה הים והשמים וכסא הכבוד של הקב"ה, ובצורה זאת הוא נשמר מן החטא

לכל מצווה ביהדות יש רובד פנימי ועמוק אשר אינו נראה לעין במבט ראשון. בימים אלו, בהם אנו מנקים ומברישים כל פינה בבית, זו ההזדמנות להביט לתוך חדרי לבנו, לעשות סדר וניקיון, ולהיפטר מכל אותן מחשבות ואמונות שאינן נחוצות לנו. אביבה שטיינמץ ליקטה עבורנו כללים חשובים שיסייעו בידינו להגיע לפסח מצוחצחים ומבריקים בחיצוניות ובפנימיות, ולחוש את הפריחה וההתחדשות במלואן

נצטווינו על איסור "אימוץ הלב", זאת אומרת גם אם אתה נותן עשרים שקלים, אל תיתן אותם בהרגשת אימוץ הלב. אלא תיתן מתוך הרגשה של רחבות. וגם אם העני לא שם לב מה מתחולל בתוך לבך, אתה צריך להגיע להרגשה פנימית של רחבות, תן צדקה מתוך רחמים...

לא אשכח את אותם הדמעות שזלגו להם מבלי לעצור, לא אשכח את אותו כאב שהציף את הלב עד כדי הרגשת מחנק, לא אשכח את המבטים של האוהבים שמרחמים ולפעמים קצת בהגזמה. לא אשכח לעולם את הימים המרים שבהם איבדתי את היקרים לי מכל – אבא ואמא

הוא מחכה לנו בקוצר רוח שנשוב מהעבודה, הוא שומר לנו על הילדים במסירות נפש, הוא מחכה שנעניק לו את מלוא תשומת הלב, ואינו דורש טיפול מיוחד. קבלו אותו במחיאות כפיים סוערות – מכשיר הצפיה הבייתי. כל הנתונים וההוכחות שאנו חייבים לדעת, אך משום מה צונזרו בעריכת "היפים והאמיצים". האמת הצפויה

בעודו משוטט בספריה בהודו, נתקל דרור בחוברת בעברית בשם "מסע". הדבר הכעיס אותו. "הם רודפים אחרי עד לכאן כדי להחזיר אותי בתשובה?", חשב ויצא מהספריה כדי לשורפה. בדרכו הרהר: אולי אראה מה כתוב בה...

לגברת סימה יש ילדה בת 5 ותינוק בן 8 חודשים. לאחרונה התינוק אושפז בבית החולים בשל קשיי נשימה, והילדה נשארה אצל הסבתא. לאחר שהתינוק החלים, והגברת סימה חזרה לילדתה, גילתה שזו חזרה להרטיב, דורשת את תשומת ליבה באופן תמידי, מנדנדת ואינה מאפשרת לה להרים את התינוק. גברת סימה נתנה לילדתה את מלוא תשומת הלב, אך זו עדיין אינה מרפה... מה קורה לילדה? כיצד תוכל סימה להרגיע אותה ולהשיבה לתלם? הניה לוברבום, במאמר חובה לכל האמהות הטובות והמסורות עד אין קץ, שאינן יודעות לומר לא